מכתב היסטוריוגרפי-חסידי חשוב, מאת מזכירו האישי של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש – הריי"צ. המכתב עוסק בתקופה פחות מתוארת בדברי ימי חב"ד – תקופת מגורי הרבי בפולין, לאחר הימלטותו מרוסיה, בה נדרש הרבי רבות לרופאים כמתואר במכתב ושהה תקופות ממושכות בבתי רפואה ובעיירות מרפא. וורשא, תרצ"ה [1935].
המכתב ממוען אל הגבירה חוה פעשע פייגין מפילדלפיה, והמזכיר כותב בו בפרוטרוט אודות ענייני הבריאות של הרבי, ועל ביקוריו אצל הרופאים במרכז הרפואי העולמי באותה התקופה בווינה. הרב פייגין מציין כי הרבי נסע למספר חודשים לווינה לצרכי רפואה וכי מהמכתבים שקיבל מהרבי לאחרונה ניתן להבין כי הרבי מרגיש יותר טוב מבעבר. עוד מוסיף הרב פייגין כי הרופאים חושבים שהרבי צריך להישאר בווינה לזמן ארוך יותר לצורכי מנוחה ורפואה אך לא נראה כי הדבר יתאפשר. את המסמך מסיים הרב פייגין בברכה שלרבי תהיה רפואה שלימה.
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש – הריי"צ [תר"ם-תש"י], האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד, מייסד ישיבות תומכי תמימים יחד עם אביו האדמו"ר הרש"ב. בשנת תר"פ הוכתר כממלא מקום אביו באדמורו"ת חב"ד. בעקבות פעילותו להפצת היהדות נאסר מספר פעמים ע"י השלטון הקומוניסטי, אך הוא לא נרתע והמשיך בכך במסירות נפש. בשנת ת"ש היגר לברוקלין והקים בה את מרכז חב"ד העולמי. לאחר פטירתו מונה תלמידו וחתנו הרבי הרמ"מ לאדמו"ר מליובאוויטש. וגם לאחר פטירתו של הריי"צ המשיך הרבי להיות דבוק בו כבחיים חיותו, עד שכל 'הזכרה' קשה וכל עניין ציבורי בעל משמעות היה נענה בתשובה הקבועה "אזכיר על הציון" [של חמי הריי"צ] וכך אפעל את הישועה.
רבי יחזקאל פייגין [תרנ"ה-תש"ב], מזכירו האישי של האדמו"ר השישי מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. היה מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות.
[1] דף נייר, 22X28.5. נייר מכתבים רשמי. מוקלד במכונת כתיבה. חתימה ותיקון בכתב יד
מצב טוב. קרעים קטנים בצידי הדף ללא פגיעה בטקסט.