מכתב היסטורי-חסידי חשוב ונאה, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגה"ק רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר והגלילות – מגדולי ראשי הישיבות והרבנים המפורסמים בהונגריה. אוזשהאראד [אונגוואר], תרצ"ב [1932].
המכתב עוסק בצורב הצעיר "האי גברא יקירא הרב המופלג החריף ובקי ירא ה' החסיד המפואר חוטר מגזע גדולים וצדיקים כש"ת מו"ה יוסף מאיר כהנא נ"י הוא חתנו של ההגה"צ דק' הוסאקאב יע"א" – לימים האדמו"ר מספינקא ומייסד שושלת ספינקא-כהנא בארץ הקודש.
הגה"ק מאונגוואר מפרסם במכתבו החשוב שלפנינו לקהילות הסביבה את הגאון הצעיר רבי יוסף מאיר כהנא, מתושבי עירו אונגוואר שעדיין לא פקע שמו ברבים. ככל הנראה על-מנת שימנוהו עליהם לרב ומנהיג. הגה"ק רבי יוסף מאיר היה בעת כתיבת המכתב בסה"כ אברך כבן עשרים ושתים שנה וכבר נמנה בין חשובי תלמידי החכמים בהונגריה. רבי יוסף מאיר אכן התמנה באותו הפרק לרבה של ברזנק (Bereznek) הסמוכה לאונגוואר, ובהמשך שב ופתח ישיבה באונגוואר.
הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר והגלילות [תרכ"ו-תש"ד], מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ואף סייע לרבו בכתיבתו. כמו כן קיבל תורה מאת סבו הרב יצחק אייזיק הלוי ביליצר אב”ד נאג’י-אידה, מחבר ספר ‘באר יצחק’ על התורה. וכן היה תלמידם של השבט סופר ושל הגאון רבי חיים צבי מנהיימר, מחבר שו”ת ‘עין הבדולח’. לימים כתב הרב יוסף אלימלך בהסכמתו לספר ‘עין הבדולח’: “גם אני זכיתי ליצוק מים על ידו בימי בחרותי והיו עיני רואות את מורי ומדריכי ומבקש תורה מפיו ממלל רברבן והיה בפי כדבש למתוק. אשרני מה טוב חלקי ומה נעים גורלי”. נסמך להוראה על ידי רבותיו בעל השבט סופר ועל ידי רבי שלמה גנצפריד.
נולד לאביו הגאון רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד הערנאד-זשאדאני. בשנת תרנ”ב (1892), לאחר פטירת אביו, מילא רבי יוסף אלימלך את מקומו כאב”ד הערנאד-זשאדאני, הקים בה ישיבה והחל בכתיבת ספריו. משנת תרע”ו (1916) היה אב”ד וראש ישיבה בבאניהאד. משנת תרפ”ג (1923) כיהן כאב”ד וראש ישיבה בצעהלים ומתרצ”א כיהן כאב”ד ורב ישיבה באונגוואר. רבי יוסף אלימלך היה בזיווג ראשון חתנו של הרב משה סג”ל יונגרייז אב”ד קאשוי, ובזיווג שני היה חתנו של הרב יאיר קאלוש ממזלבורץ.
הגה"ק מאונגוואר כיהן במשרה הרמה ביותר בהונגריה כ"נשיא כולל שומרי החומות". משרה בה כיהנו גדולי מנהיגי הונגריה – כשושלת מרנא ה'חת"ם סופר'. בספר "בית ישראל השלם" (חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על רבו הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא, שאמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה". הגה"ק מאונגוואר היה מקושר לגדולי אדמו"רי דורו – אדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים"), אדמו"ר רבי שלמה שפירא ממונקאטש, אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (בעל "דברי יחזקאל") ואדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. הגה"ק מאונגוואר התנגד לתנועה הציונית ולדרכי "אגודת ישראל" ויחד עם אדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש נלחם נגד הקמת גימנסיה עברית במונקאטש ובאונגוואר.
בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. ספר תשובותיו “פני יוסף” וחידושיו שהיו בכתבי יד אבדו בשואה, אך ניתן למצוא שרידים מכתביו בכתבי עת תורניים, בספרי השו”ת של בני דורו ובספרי תלמידיו. בשנת תשכ”ט הוציא לאור נכדו, הרב יצחק אייזיק יונגרייז, לקט משרידי תשובותיו וחידושיו בספר “חידושי מהרי"א כהן”. בשנת ה'תש"ד הועבר יחד עם אנשי הקהילה לגטו, ביום השני של חג שבועות נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ ונרצח על קידוש ה' כעבור ימים אחדים.
[1] דף נייר כפול, 14.5X23 ס"מ. בלאנק רשמי. כולו בכתי"ק, בחתימתו וחותמתו האישית.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים בקיפולים, ללא חיסרון.