מכתב פולמוסי חריף מאת עדת חסידי קרלין-סטולין, אל יושב ראש מועצת גדולי התורה הגר"ז סורוצקין ובו קובלנה על כך שחלק מחברי הקהילה קיבלו על עצמם את הנהגתו של האדמו"ר מלעלוב והם מסרבים להכיר באדמו"רותו של הילד. ניו-יורק, ראש חודש מנחם-אב תשכ"ד [1964].
"השאיר אדמו"ר מסטולין קרלין זי"ע שם ושארית למשפחתו, ונכדו של אדמו"ר זיע"א, אשר הוא אמנם רק בן תשע שנים אולם תקוה גדולה נשקפת לו כי הוא יתגדל ויתפתח וימשיך את דרך סטולין קרלין…" – הילד הצעיר אכן מונה כאדמו"ר לחסידות המעטירה ומשמש בה עד לימינו.
הרקע למכתב: האדמו"ר הקדוש רבי יוחנן פרלוב בנו של רבי ישראל מסטולין, שימש כאדמו"ר של חסידות קרלין-סטולין. האדמו"ר נפטר בשנת תשט"ז, ולא השאיר אחריו בן שימשיך את דרכו, אך השאיר נכד צעיר. רוב החסידים תמכו בהצעה למנות את נכדו הילד ברוך מאיר יעקב שוחט, שהיה באותה העת בן תשע שנים בלבד, לכהן פאר באדמו"רות, אולם זקני החסידים סרבו להכיר באדמו"רותו של הינוקא ומינו את האדמו"ר מלעלוב שימשיך את שושלת בית קרלין.
במכתבם שלפנינו, מכנים חברי הקהילה בכינויים קשים ביותר את זקני החסידים הפורשים: "יד השטן"; "האדם חפשי בדמיונו"; "הלא שומו שמים על זאת". ומאידך הם מרבים בתשבחות אודות הינוקא: "הוא אמנם רק בן תשע שנים אולם תקוה גדולה נשקפת לו"; "שמענו מפי אדמו"ר זיע"א… [ש]עתיד הוא לגדולות"; "אשר רק להם שייך נחלת אבותם"! המכתב חתום בחותמות הרשמיות של החסידות ובחתימות ידיהם של חשובי חסידי קרלין-סטולין בארה"ב, התומכים במינוייו של הנכד, וקוראים לפעול להצלחתו.
להשלמת היריעה: המחלוקת נמשכה במלוא עוזה עוד עשרות שנים לאחר המכתב שלפנינו. היא התפשטה והסתעפה גם אחרי פטירת האדמו"ר מלעלוב ומינויו של בנו תחתיו. בסופו של דבר, בעקבות המחלוקת, התפטר האדמו"ר מלעלוב מאדמו"רות קרלין וה'אלטע קרלינער' מינו תחתיו כאדמו"ר את הרב רוזנפלד, מזקני החסידים, שהביע את הסכמתו להתדיין בפני בית דין למי מותר להשתמש בשם 'קרלין'.
לאחר דין תורה ממושך ואמוציונלי אצל הדיין רבי מנדל שפרן, נכתב פסק הדין ההיסטורי שהשקיט את המחלוקת שסערה עשרות שנים: לשני הפלגים מותר להשתמש בשם 'קרלין' בתוספת שם לוואי. פסק דינו ההיסטורי של הרב שפרן נכנס לפנתיאון של פסקי ההלכה המפורסמים בעקבות ביטויו הקולע של הרב שפרן: "כמו שיש 'קוקה-קולה' ו'פפסי-קולה' כך גם יכולים להיות גם 'פינסק-קרלין' ו'סטולין-קרלין'"…
לפנינו מכתב היסטורי-חסידי פולמוסי ונדיר בחשיבותו, העוסק באחת המחלוקות החסידיות הקשות ביותר בדור הקודם.
[1] דף נייר. 28 ס"מ בקירוב.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. סימני קיפול.