מכתב היסטורי, ארוך [כ-150 מילה], חשוב ונדיר. כולו בכתב ידו ובחתימתו של הרב אברהם יצחק הכן קוק – רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל. ירושלים, תרפ"ה [1925]. למיטב בדיקתנו המכתב לא נדפס.
המכתב שלפנינו נכתב לרגל המאורע ההיסטורי – עקירתה של אם הישיבות 'ישיבת כנסת ישראל – סלבודקה' בראשותו של ה'סבא מסלבודקא', ממקום גידולה הטבעי בליטא ערש הישיבות – לעיר האבות חברון, בישוב היהודי המתחדש בארץ הקודש.
במכתבו ההיסטורי, הכתוב כדרכו של הרב קוק בנימה פיוטית בסגנון נביאי התנ"ך, כותב הרב קוק אודות חשיבות יישובה של העיר חברון: "אשר נשאו ידם קודש לד' לחזק את ישוב עיר אבותינו הקדושים עיה"ק חברון תובב"א, שלדאבון לב כל אסירי התקווה המצפים לתשועת ד' במהרה היתה עד כה עשוקה מכל המתעניינים בישוב א"י ותקוותי חזקה שכל אחב"י מקרוב ומרחוק ועליהם כל גדולי עמנו יתאמצו כאיש אחד חברים להחזיק במעוז הקדוש הזה ולהחזיר עטרה ליושנה ועיר קברות אבותינו ישני מכפל וכל אגפיה תשוב ותזרח ברוב עוז והדר לרומם קרן ישועה לעם ד' הגוי כולו, והנני בזה חותם בברכה נאמנה מהר הקודש מירושלים המצפה לתשועת ד' על עמו ועל נחלתו ב"ב בקרוב, אברהם יצחק הכהן קוק". מכתב כמו נבואי והלוואי שיתגשם בקרוב.
דָּא-עָקָא, שהמכתב שלפנינו היה אמור להיות מכתב המלצה לסיוע לישיבת חברון בחבלי הקליטה שלה בארץ, אולם הרב קוק באהבת הארץ הבוערת שבקרבו, כמו שכח לגמרי לשם מה הוא כותב את המכתב ואינו מזכיר במילה ובחצי מילה את ישיבת חברון! ורק לאחר סיום המכתב (כפי שניתן לראות בבירור במכתב המקורי שלפנינו) הוא כמו מקיץ מאהבת הארץ הבוערת בקרבו ונזכר לשם מה כל המכתב, והוא שותל בין שתי שורות סמוכות, שורה אחת בודדת, נוספת, שהיא למעשה מטרת המכתב כולו: "ולחזק את יסוד הבנין לישיבת חברון המיוסד כעת לשם מטרה קדושה זו". אכן, לפנינו דוגמא מוחשית לאהבת העם והארץ שכל כך בערה בקרבו של הראי"ה קוק! זה הוא מסוג הדברים אותם ניתן לראות רק בכתב היד המקורי.
[1] דף נייר, 16X22 ס"מ. כ-17 שורות בכתב ידו ובחתימתו של הרב קוק. נתון בתוך למינציה להגנה. בגב חותמת האספן ופירוט כיצד הגיע המכתב לידיו.
מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים ללא פגיע בטקסט. לא נבדק מחוץ ללימנציה.