המכתב שהציל
מכתב היסטורי-תורני, קדוש וחשוב מאין כמותו. מאת הגאון הנודע רבי ברוך בער ליבוביץ מענקי ליטא, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמיניץ וממייסדי דרך הלימוד הישיבתית. המכתב עוסק בהצלתו של פאר ישיבת קמיניץ הגאון הצדיק רבי משה שוואב בעל ה'מערכי לב', לימים מגדולי הדור ומנהלה הרוחני של ישיבת גייטסהד באנגליה. קמניץ, ערב השואה, י"ז אייר תרצ"ח [1938].
רובם של מכתבי ה'ברכת שמואל' נכתבו בידי המזכיר, אולם במכתב שלפנינו, מפאת חשיבותו הקריטית של הנושא ומפאת גדולתו של הנמען (על שני הנושאים מרחיב הברכת שמואל במכתבו), מופיעה תוספת נדירה בת כ-[38 מילים!] ובה ברכות עצומות בעצם כתב יד קדשו של רבי ברוך בער ובחתימת ידו המלאה!
הרקע למכתב: בשנת תרצ"ח ערב פרוץ מלחמת העולם, החליטה ממשלת פולין שבתחומה הייתה גם העיירה קמיניץ, לגרש את כל נתיני גרמניה מתחומה. רבי משה שוואב, מבחירי תלמידי הישיבה, שהיה נתין גרמניה חויב אף הוא בגירוש, ורבי ברוך בער מגדיר את מצבו "והנהו עכשיו בצרה גדולה" (צרה זו הייתה לו לרווחה כאשר נסע עם המכתב שלפנינו לאנגליה ושם ניצל, כאשר רובם של חבריו בני הישיבה נרצחו עקד"ה הי"ד). רבי ברוך בער מעלה במכתב על נס את חשיבות תלמידו "אשר מוסר נפשו על התורה והיראה ומאוד יקר הוא לנו והוא מצוין נעלה ביראתו ובמדותיו".
לאחר מכן מוסיף הברכת שמואל עוד ארבע שורות נפלאות בעצם כתב יד קדשו ובהן ברכות נעלות שלא שבו ריקם. "עבור תלמידנו החריף ומעמיק בלמודו כמר משה נ"י שוואב מפרנקפורט דמיין אשר הוא מעותד לגדולות איה"ש", רבי משה שוואב היה אז בחור בן עשרים ואחת שנה אולם רבי ברוך בער כבר צפה את אשר אכן אירע עמו בסופו בהיותו לימים אחד מגדולי הדור. לאחר מכן מוסיף רבי ברוך בער ברכות חשובות "יבורכו בכל הברכות והצלחות ויזכו לראות בגאולתנו ובבוא משיחנו בב"א המברכם ומכבדם… ברוך דוב לייבאוויטץ".
מלבד היות הברכת שמואל גדול ראשי הישיבות בדורו בסברא ובעמקות, כגדול תלמידיו ומעתיק השמועה של הגר"ח מבריסק – מייסד דרך הלימוד הישיבתית. ושספרו ה'ברכת שמואל' נחשב כאחד מספרי היסוד הישיבתיים החשובים ביותר ומשמש כאבן דרך וראש פינה להבנת עומק הסוגיות עד עצם היום הזה. עוד נודע רבי ברוך בער בגינוני קדושתו שלא אפיינו את שאר גאוני ליטא, בברכותיו ובדביקותו ברבו, כמעט כאדמו"ר חסידי [בעקבות הנהגתו ה'אדמו"רית' פרחה האגדה, כי שמו רבי ברוך בער ניתן לו על ידי אביו מכיוון שהוא נולד בלילה שבין י"ח ל-י"ט בכסלו. והיות שבי"ח כסלו הוא יום היאר-צייט של האדמו"ר רבי ברוך ממעז'יבוז' ובי"ט כסלו הוא היא"צ של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, קרא לו אביו על שם שני הצדיקים 'ברוך בער'. אגדה זו מעולם לא אומתה].
מן העניין לציין את המסופר בהקדמה לחלק הראשון של 'מערכי לב' – סדרת ספריו של רבי משה שוואב אודות המופת שהתרחש עמו לאחר שהגיע עם המכתב שלפנינו לבית הוריו שעקרו בינתיים ללונדון, וכה נכתב שם: "רבנו הגיע ללונדון כאשר מטוסי האויב נושאים עמם פצצות מות על לונדון הבירה. עם חשיכה נשמעה צפירת אזעקה כאות לאזרחים לרדת אל המקלטים. ההורים הזקנים סרבו לרדת, שלא היה בכוחם לישא את מטלטלי הבית אל תוך המקלט. רבנו נשא על שכמו את כלי הבית והטמין את הון הוריו במקלט, סידר להם סידורים נוחים לשהיה שם, עד שהוריו ירדו ופצצות כבר נפלו על רובעים בעיר. לא עברה שעה ארוכה ופצצה נפלה על הבנין בו ישבו במקלט והרס חלק מהבנין, וגם ביתם ניזוק קשות. אבל ההורים ורכושם ניצולו בזכות בנם שהגיע במפתיע מהמחנה וגם הספיק לשכנע את האב והאם לרדת אל המקלט ולהציל את רכושם!" גם המכתב שלפנינו ניצל (ואולי הוא שהציל) אז, שהרי הוא כאן לפנינו.
גאון הגאונים רבי ברוך בער ליבוביץ [תר"ל – ת"ש], גדול ראשי הישיבות ומגדולי מרביצי התורה בדורו. נודע בעולם בקדושתו וצדקותו לצד גאונותו הכבירה. כיהן כראש ישיבת 'כנסת בית יצחק' בסלובודקא, שעברה לוילנה ואחר כך לקמניץ. שיעוריו היו לשם דבר בכל גלילות ליטא ופולין, ומכל קצווי ארץ הגיעו טובי הלמדנים לשמוע את שיעוריו שנאמרו בהתלהבות ובעומק העיון ובדרך הניתוח והחילוק של רבו המובהק, הגר"ח סולוביצ'יק שרבי ברוך בער היה גדול תלמידיו. חיבר את סדרת הספרים 'ברכת שמואל' שהם מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי עד היום.
הגאון הצדיק רבי משה שוואב [תרע"ז-תשל"ט], ממנהלה הרוחני ה'משגיח' של ישיבת גייטסהד ומגדולי המוסר באנגליה. נולד בפרנקפורט שבגרמניה ובגיל שש עשרה נסע לליטא ללמוד בישיבת קמניץ. בתרצ"ח, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב את קמניץ ונסע לבית הוריו בלונדון, אליה הם היגרו. למד בישיבת תורת אמת בראשות הרב משה שניידר, ובצקביל בכולל הרבנים של הגרא"א דסלר, והיה הבחור היחיד בכולל. בשנת תש"ז, מונה למשגיח הרוחני של ישיבת גייטסהד. שימש בתפקידו שלושים שנה. ספריו: סדרת מערכי לב – שיחות ומאמרים.
[1] דף נייר, 27 ס"מ. נייר איכותי עם הטבעות מים. בלאנק רשמי, חלקו הראשון בכת"י המזכיר וחלקו השני [5 שורות] בכתי"ק הברכת שמואל ובחתימת ידו.
מצב טוב. סימני קיפול. שיקום מקצועי לאורך הקיפול האנכי.