מכתב היסטורי מעניין מאוד וארוך, המתפרש על פני [4] עמודים גדולים. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הנודע יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל ובעל ה'זכר יהוסף' – מגאוני הדורות האחרונים. המכתב שנשלח אל השר הצדיק משה מונטיפיורי. תרמ"ד [1883].
במכתבו מודה ה'זכר יהוסף' לשר מונטיפיורי על תרומה גדולה שהעמיד לטובת התלמוד תורה בשאוויל, "אשר יתחלק להם ביום אשר ישימו כתר מלכות בראש הקיסר יר"ה ובראש הקסרית יר"ה", אב"ד שאוויל מתאר כיצד רכשו בכספי התרומה נעלים חדשות לכל התלמידים ואת הסעודות המפוארות שהם ערכו במשך יומיים תמימים לכבוד ההכתרה.
ייתכן שמדובר בהכתרת קיסר רוסיה אלכסנדר השלישי המכונה "עושה השלום", שבתחום קיסרותו שכנה העיירה שאוויל [למרות שלפי ספרי ההיסטוריה הוא הוכתר כבר שנתיים קודם לכן ב-1881]. מעניין גם שלהכתרתו הייתה חשיבות כה גדולה בעיני מונטיפיורי [שהיה בכלל נתין אנגלי], עד שהוא ראה לנכון להעמיד תרומה כה נכבדה עבור חגיגות ההכתרה. להיסטוריונים פתרונים.
לאחר מכן מפרט אב"ד שאוויל רשימה שמית חשובה ומפורטת של ששים וארבעה ילדי התלמוד תורה בשאוויל הליטאית בשמם, שם משפחתם ושמות אבותיהם.
הגאון הנודע רבי יוסף זכריה שטרן [תקצ"א-תרס"ד], מגדולי חכמי ליטא ופוסקי דורו. גאון בעל היקף נדיר בכל חלקי התורה. היה חתנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה. בגיל 20 נתמנה לרב ביאשינובקה.
כבר בעודו נער התגלו בו כשרונות פלאיים ומצעירותו נודע לגאון עצום ובעל זכרון מופלא. כל ספר שקרא ידע לצטט ממנו במדויק גם לאחר תקופה ארוכה. בשנת תר"כ הוציא לאור את ספרו הראשון זכר יהוסף עם הסכמות חשובות מגדולי הדור. בהסכמת רבי יוסף גזונדהייט מווארשא, נכתב: ועמדתי מרעיד ומשתומם על חריפותו ובקיאותו בים התלמוד בבלי וירושלמי תוספתא עם כל הפוסקים ותשובות מפרשים קדמאי ובתראי”.
בשנת תרכ"א עלה על כס הרבנות שאוויל בה ישב מ"ג שנים עד פטירתו למחרת יום כיפור שנת תרס"ד. על קברו הספידו רבי איצל'ה מפונביז' שאמר "בקבר זה גונזים עכשיו: בבלי ירושלמי, ספרא , ספרי מכילתא, תוספתא, ראשונים ואחרונים".
[4] עמ', 28X21 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב. קרעים זעירים בשולים, ללא חיסרון. נקב תיוק?