מכתב הלכתי ארוך ונאה, בהלכות טריפות. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי יוסף ליב סופר אבדק"ק פאקש בעל הילקוט סופר. נשלח אל הגאון הנודע רבי יוסף יוזפא ראזענבערג בעל ה'דברי יוסף' על הלכות טריפות. דערעטשקע, תרמ"ט [1889].
במכתבו דן אב"ד פאקש, לפני "שר התורה כקש"ת מו"ה יוסף יוזפא אבדק"ק פישפיק לאדאני והגליל יצ"ו", אודות מידת הנאמנות של ווטרינר (או מרפא) גוי, ואיזו עדיפות יש לדבריו על פני סתם גויים.
מלבד גאונותו האדירה של הילקוט יוסף בסברותיו ובראיותיו מכל הש"ס, הבולטים במכתב הארוך שלפנינו, ניכרים במכתב גם הבקיאות והידע הרב במחלות של הבהמות ודרכי הטיפול בהם, שנדרשה לרבנים בדורות קודמים, מכיוון שאלו היו השאלות ההלכתיות הנפוצות באותם הימים.
הגאון הנודע רבי יוסף ליב (יהודה) סופר [תרכ"א-תרע"ח], אב"ד וראש ישיבה בדרטשקה ופאקש, בעל 'ילקוט סופר'. בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש וחתן רבי דוד יהודה פולק (בן רבי זעקיל פולק מבוניהאד). תלמיד ה"שבט סופר", והגאונים רבי זעקיל ורבי משה פולק, ושל סבו, אבי אמו רבי יואל אונגר, שעיטרו לימים בסמיכה לרבנות.
חותנו זה היה חסיד סיגט, והוא סע עמו לרבו הקדושת יום טוב מסיגט. כן נסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי יהושע רוקח מבעלז, ועוד. שנה לאחר חתונתו התפנה כס הרבנות בעירו לאפוש, והיו שרצו למנותו לכהן ברבנות העיר. אך רבי יוסף ליב ויתר על כך בשומעו שרבו הקדושת יום טוב מסיגט חפץ למנות את אחיינו רבי משה דוד טייטלבוים לרבנות זו, ואף פעל לטובת מינויו. בשנת תרמ"ה התקבל לרבנות העיר דרטשקה (משם נשלח מכתבנו), שם בנה מחדש את המקווה, הקים ישיבה לבחורים ודאג לארוחות לעניים שבהם.
בשנת תרנ"ג נפטר אחיו הגדול רבי פישל סופר רבה של שארוואר בהשאירו חמשה יתומים קטנים. רבי יוסף ליב בהיותו חשוך בנים לקח לביתו שנים מילדיו, רבי מנחם סופר לימים רבה של וואשארהעלי ורבי יצחק צבי סופר לימים רבה של טעמישוואר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וגידלם כבניו. גם אחיהם רבי אברהם יעקב סופר רבה של טעטה שהה רבות בביתו, ולאחר שנפטרה אשתו מרים בדמי ימיה, גידל רבי יוסף ליב את בניו. ביניהם היה רבי פישל סופר רבה של מיישא (אנ') ומחבר הספר "זכרון סופרים". זאת בנוסף ליתומים רבים אחרים שגדלו בביתו.
עם פטירת אביו בשנת תרס"ג מינוהו בני קהילת פאקש לכהן תחת אביו ברבנות העיר. את מקומו בדרטשקה מילא אחיו רבי שמואל בנימין סופר. גם הקהילה האורטודוקסית בכפר סבדסאלאש שהיתה תחת מרותו של אביו, מינוהו לכהן תחתיו. לצידו כיהן רבי יצחק קרפל כדיין. בבואו לפאקש העתיק את ישיבתו לשם, ובשנת תרע"ד הקים להם בית תבשיל, על מנת למנוע את הצורך בהישענות על על בעלי הבתים המקומיים להסעדת הבחורים. תחת הנהגתו הייתה פאקש אחת מהקהילות האורטודוקסיות החשובות בהונגריה. בשנת תרס"ט הורחב בית הכנסת בכדי שיכיל את המתפללים הרבים.
בקיץ תרע"ח נסע לוואשארהעלי להשתתף בשמחת הכתרת בן אחיו רבי מנחם סופר לרבנות העיר. בימי שהותו שם, בכ"ב בסיון התמוטט לפתע ונפטר. אנשי קהילתו העבירוהו לפאקש וקברוהו בין אביו ובין סבו רבי יואל אונגר. אלמנתו נפטרה בשמיני עצרת תרצ"ג. על מצבתו נחקק: "אדונינו מורינו ורבינו גאון עוזינו עטרת תפארתינו הרב הגאון הגדול
המפורסם צדיק יסוד עולם כקש"ת מוה"ר יוסף ליב סופר זצ"ל".
הנמען הגאון רבי יוסף יוזפא ראזענבערג זצ"ל מח"ס יד יוסף ודברי יוסף על טוש"ע או"ח ויור"ד, אב"ד פישפיק-לאדאני (הונגריה).
[4] עמ', 21×17 ס"מ כל עמוד.
מצב טוב. שיקום אמנותי.