מכתב חשוב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, מליובאוויטש.
מפרט: [1] דף נייר רשמי. 21X23 ס"מ. נכתב במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב יד קדשו ובחתימתו בתאריך כ"ד תמוז, תשט"ז [1956].
תוכן: המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת, הוא מאבק איתנים שניהל הרבי מליובאוויטש בשנות ה-50 וה-60, על מנת לעורר דעת הקהל לאיסור הנסיעה באניות ישראליות בבעלות יהודית הנוסעות בשבת קודש תוך כדי חילול שבת. בכדי לנסות למנוע מחברת הספנות הישראלית 'צים', להמשיך את ההפלגות תוך הטעיית הציבור, היו שטענו שאין בהפעלת האוניה חילול שבת, וחברת צים אף פרסמה חוות דעת מפורטת של מהנדס, שהסביר שאין צורך בחילול שבת עבור הפלגת האוניה, כיוון שהכל נעשה על ידי מכונות באופן אוטומטי. במכתב חשוב זה שלפנינו פורס הרבי מליובאוויטש את משנתו הסדורה בנושא, (תוך שהוא מסתמך על הידע הרב שלו בהנדסת אוניות מלימודיו בצרפת), ומשיב על טענות אלו, ומוכיח שהן שקר והטעייה, וכותב בין היתר: "שאי אפשר שתתנהג אני' באופן אוטומטי במשך מעת לעת מבלי התערב ידי אדם". עוד טענו, שיש פיקוח נפש בעצירת האוניות, שתגרום נזק כספי למדינה, ועלולה להביא לנזק ביטחוני, על כך משיב הרבי מליובאוויטש במכתב שלפנינו, שהנזק הגדול ביותר הוא חילול שבת "שהוא בדוגמת המכבה שרפה בנפט", ומלבד זאת אם נתחשב בטענה זו, צריכים להתיר גם פתיחת בתי חרושת בארץ ישראל בשבת וכדומה (חלילה). לקראת סוף שנות ה-60, כאשר הפלגה באניות נוסעים הפכה לדבר נדיר, ובמקומה התפשטה הנסיעה במטוסים, שככה הסערה אט אט.
מאפיינים ייחודיים: המכתב שלפנינו ממוען אל הרב ד"ר צבי הרכבי, והוא המשך לסיפור מעניין. בחורף תשט"ז הגיעו רעייתו ובנו של הרכבי לניו יורק, והתכוונו לחזור באוניה לארץ ישראל, כאשר נודע הדבר לרבי מליובאוויטש פנה אליהם בהודעה שיממן נסיעתם ארצה באוירון, למרות העלויות הגבוהות. הדבר התפרסם בעיתונות התקופה והיכה גלים.
רקע: האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [תרס"ב-תשנ"ד, 1902-1994]. השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש, ומהגדולים שבאדמור"י הדור האחרון. נודע כגאון מופלג בנגלה ובנסתר וכבעל זיכרון נדיר. מלבד גדלותו בתורה היה מלומד אף בהשכלה כללית. בשנת 1933 עבר לפריז, שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר .E.S.T.P להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות. ואף קיבל תואר מהנדס חשמל.
מצב: טוב מאוד. סימני קיפול, כתמי זמן.