מכתב חשוב ביותר מאת האדמו"ר מליובאוויטש אל תלמידי האוניברסיטה מהחוג לחסידות של הרב יצחק אלפסי. ר"ח ניסן תשל"ט [1979]. ברוקלין, ניו-יורק.
המכתב החשוב שלפנינו, הינו אחד המכתבים היסודיים והחשובים אודות מהות החסידות בכלל, וחסידות חב"ד בפרט. המכתב נכתב כאמור עבור תלמידי החוג לחסידות של הד"ר אלפסי, וניכר כי הרבי מכוון לאינטליגנציה הגבוהה של תלמידי החוג, תוך כדי שמירה על שפה סמי-אקדמית וללא שימוש במונחים חסידיים. במכתבו מתמצת הרבי עבור אלו שלא גדלו על ברכי החסידות את תמציתה של תורת החסידות. הרבי בגאונותו הבלתי נתפסת, מזקק את רבבות הדפים שנכתבו במשך הדורות על מהות החסידות, לכדי מכתב בודד, מונגש ושווה לכל נפש.
בספרו טרקליני החסידות, בערך העוסק בתולדות הרבי, כותב הד"ר אלפסי אודות 'מופת' שחולל הרבי על-ידי כתיבת המכתב שלפנינו (להלן בשינויי עריכה): בשנת תשל"ט כתבתי לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיי בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן. בראש מכתב תשובתו של הרבי, נכתב בתחילה "דוקטור יצחק אלפסי". אך הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב" (כפי שאכן ניתן לראות במכתב שלפנינו). זמן קצר לאחר מכן, קיבלתי – מבלי שביקשתי – הסמכה להוראה! (כביכול, הרבי בכתיבת ידו הקדושה בלבד, העלה אותו מדרגת 'דוקטור' לדרגת 'רב').
הד"ר אלפסי, למרות שלא נמנה עם חסידי חב"ד, נפעם מגאונותו ומרוח קודשו של הרבי והתבטא: "אני אומר בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד פעמית בהיסטוריה היהודית כולה! אין להגדירו במושגים אנושיים, אלא בדמות של 'עיר וקדיש מן שמיא נחית' [-מלאך משמים], של דמות חד-פעמית מעל ומעבר להבנה האנושית".
הרבי מסיים את מכתבו שלפנינו בברכות מאליפות, בגשמיות וברוחניות, בנגלה ובנסתר: "וה' יוסיף בברכותיו לכל אחד ואחד מהם בהמצטרך להם. כולל גם כן הצלחה בלימוד החסידות בתוככי לימוד גם שאר חלקי תורתנו, תורת אמת ותורת חיים, הוראה בחיים, בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולבשורות טובות".
כאן מוסיף הרבי ברכה לחג הפסח בעצם כתב-יד-קדשו: "ולחה"פ [-ולחג הפסח] כשר ושמח, מ' שניאורסאהן".
[1] נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. המכתב מודפס במכונת כתיבה, בתוספת [7] מילים בכתב יד קדשו של הרבי, ובסופו חתימת יד קדשו של הרבי.
מצב טוב. כתם זמן. סימני קיפול, קרעים זעירים בשולי הקיפולים ללא פגיעה או חיסרון.