"והזכרתי היום לפני הר' הצדיק לרפואה שלמה"
מכתב משפחתי נדיר, בעל תוכן חשוב. נכתב כולו [כ-150 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר השני בשושלת סלונים הרה"ק רבי שמואל וינברג זיע"א.
נשלח אל "כבוד אבי היקר ואמי היקרה תי' ". אוסיאטין, יום ב' ויחי [המחצית הראשונה של שנות ה'ת"ר המאה ה-19].
המכתב ממוען אל אביו [ואמו] של המהר"ש מסלונים, הצדיק רבי יחיאל מיכל אהרן, בנו יחידו של היסוד העבודה מסלונים, שנודע בענוותנותו הרבה וסירב להנהיג את העדה תחת אביו וההנהגה עברה ישירות אל בנו המהר"ש בעודו אברך כבן שלושים שנה. אדמו"רי סלונים לדורותיהם הפליאו את שגב ענוותנותו. בעקבות סירובו של הצדיק רבי יחיאל מיכל אהרן לקבל את ההנהגה, אמר עליו רבי אברהם המלאך שהיה מגדולי חסידיו של היסוד העבודה: "רבי'ס וגוטע יודען עוד יקומו הרבה אבל יהודי כמוהו לא יקום עוד אף פעם".
במכתבו עוסק המהר"ש בבריאותה של אמו וניכרת מהמכתב עוגמת נפשו הרבה על מצב בריאותה. הוא מביע את השתוקקותו לבוא ולבקר את הוריו אך לעת עתה "ההכרח עכבוני להתמהמה". הרבי כותב לאמו "והזכרתי היום לפני הר' הצדיק לרפואה שלמה", לפי מקום הכתיבה "אוסיאטין" הכוונה היא ככל הנראה לרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין (אבי חסידות הוסיאטין, בן הרה"ק רבי ישראל פרידמן מרוז'ין) שהמהר"ש מסלונים נהג להסתופף בחצרו.
בהמשך המכתב מספר המהר"ש מסלונים להוריו על הקורות אותו, וכן כותב להם אודות מצב בריאותו השפיר לבל ידאגו ממנו: "ולע"ע אוכל להודיעכם משלומי ומבריאותי ב"ה… ומקיים 'ושמרתם את נפשותיכם' ב"ה הנני אוכל בשר בכל יום וישן שיעור הנצרך לי וב"ה הכל שלום, אין איך בין אויף גריאמט ב"ה".
כידוע שכתבי יד קדשם של אדמו"רי הדורות משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים לכל הישועות, על אחת כמה וכמה מכתב רפואה זה של המהר"ש מסלונים – מגדולי אדמו"רי הדורות, העוסק הן בענייני רפואתה של אמו האהובה והן בענייני בריאותו שלו.
האדמו"ר רבי שמואל וינברג [תר"י-תרע"ו], היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. הוא עמד בראשה החל משנת תרמ"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ו. בן בנו של מייסד חסידות סלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון). את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סבו. הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי חיים הלברשטאם, אצלו שהה תקופה ארוכה [הדברי חיים התבטא אודותיו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה], רבי דוד משה מטשורטקוב ואחיו הרה"ק מהוסיאטין. היה שותף להקמת אגודת ישראל. הוא עמד בקשר עם רבי חיים מבריסק, החפץ חיים ועוד רבים. בשנת תרמ"ד הוכתר ע"י החסידים כממלא מקום סבו וכל חסידי סלונים קבלו את מרותו. הוא עצמו סירב לקבל עליו את ההנהגה החסידית ובמכתבו הנרגש אל רבי דוד משה מטשורטקוב הוא כותב: "יהמו נא רחמיו על נפש עלובה שצרותיה הקיפוה מכל עבר, החסידים טועים בי ומבקשים להטעות אותי בנפשי, אוי ואבוי לי אם אקבל הצעתם, הם יישארו בלא מנהיג אמיתי ואני אטרד משני העולמות שמא כדאי שאברח מן המדינה".
שיחותיו ודברי תורתו ששרדו יצאו לאור בתשרי תשכ"ט על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (ה"נתיבות שלום"), בספר "דברי שמואל". בנו רבי ישכר לייב וינברג, כיהן אחריו כאדמו"ר בעיר סלונים. בנו רבי אברהם וינברג (השני), כיהן אחריו כאדמו"ר מסלונים בעיר ביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'. מכיוון ששני בניו
הנמען אביו הצדיק רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג [נפטר בשנת תרס"ד], בנו של ה'יסוד העבודה' מסלונים. נודע בענוותנותו הרבה וסירב להנהיג את העדה תחת אביו ולכן ההנהגה עברה אל בנו המהר"ש בעודו אברך כבן שלושים שנה. אדמו"רי סלונים לדורותיהם הפליאו את שגב ענוותנותו. בעקבות סירובו של הצדיק רבי יחיאל מיכל אהרן לקבל את ההנהגה, אמר עליו רבי אברהם המלאך שהיה מגדולי חסידיו של היסוד העבודה: "רבי'ס וגוטע יודען עוד יקומו הרבה אבל יהודי כמוהו לא יקום עוד אף פעם". הצדיק רבי מיכל אהרן התפרנס ממכירת יין והיו מעמידים על השלחן הטהור של היסוד העבודה את יינו. פעם טעם היסוד העבודה את היין והרגיש שהיין מהול בהרבה מים צעק על בנו ר' מיכל אהרן ואמר "האיך אתה לוקח מאנשים כסף בשביל יין ואתה נותן להם מים?" ושתק ר' מיכל אהרן ולא ענה כלום, הגם שידע שחמורה מאד ההקפדה של היסוד העבודה בכל זאת בחר לשתוק.
אח"כ בא יהודי אחד ולחש באזני היסוד העבודה שזה זמן רב ר' מיכל אהרן אינו עוסק עוד בעשיית יין, כי איש אחר בא בגבולו ועושה יין ומכרם וזהו היין שהיה אצל השלחן שהיה מהול בהרבה מים. כששמע היסוד העבודה זאת, ששתק בנו ולא ענה כלום גם אם היין לא היה שלו וביותר התפלא על שויתר לאותו האיש על פרנסתו והפסיק לעשות יין, אמר לבנו בהתלהבות עצומה "ההנהגה שלך שווה הרבה דפים בעץ חיים שחיבר האר"י זלה"ה" ונדמה לי שאמר "חצי העץ חיים"!.
[1] דף, 14X 2
2
ס"מ. כל המכתב בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של המהר"ש מסלונים.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. קרעים זעירים בקיפולים ובשולים.