"רק אם השופטים הם הדיינים טובים – אז תוכל ירושלים להקרא בשם עיר הצדק"
מכתב היסטורי [ואקטואלי], חשוב ונאה, בכתב יד קדשו ובחתימתו של אב"ד טבריה הגה"ק רבי משה קליערס, אל ענקי ירושלים הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין, ובו הצעה [שאכן התקבלה] למנות את הגאון רבי שמחה בונם וורנר כדיין ב'עדה החרדית'. תרפ"ב [1922].
המכתב נשלח עובר לפטירתו של הראב"ד הגאון רבי משה נחום וואלנשטיין זצ"ל [כ"ג אדר תרפ"ב], והגה"ק רבי משה קליערס אב"ד ור"מ עיה"ק טבריה ומגדולי חסידי סלונים, מציע במכתבו שימנו את גיסו (לשעבר) הגאון הצדיק רבי שמחה בונים וורנר, מצדיקי הדור, כחבר הבית דין צדק של העדה החרדית.
רבינו מציין במכתבו את המעלות של המועמד: "הוא בקי גדול בכל חדרי תורה וצדקותו ותמימותו הוא הפלא ופלא וגם הוא שונא בצע ונפש טהור בכל הפרטים..". והוא ממשיך וכותב: "ואשיבה שופטיך כבראשונה", ואחרי כן יקרא לך, "עיר הצדק קריה נאמנה", שרק לאחר שיהיו בירושלים שוטפים כבראשונה, אז היא תוכל להיקרא "עיר הצדק". נציין שאכן רבי שמחה בונים וורנר מונה כדיין בעדה החרדית – כנראה שהיה זה בהשפעת מכתב זה.
הגה"ק החסיד רבי משה קלירס [תרל"ד-תרצ"ד], אב"ד טבריה וראש ישיבת אור תורה. חתן החסיד רבי יהודה לייב קסטלניץ. התקרב לחסידות סלונים. חסידו הנאמן של בעל הדברי שמואל והבית אברהם מסלונים ועושה דברו בעיה"ק טבריה. יסד והקים את ישיבת אור תורה על קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה. ת"ח מופלג. עומד בפרץ למען קדשי ישראל. מחשובי הרבנים בארץ ישראל. ספרו תורת הארץ, טבור הארץ, מורשת משה ועוד.
הגה"ק רבי שמחה בונים וורנר [נפטר ט' אלול התרצ"ו], מצדיקי ירושלים, ודיין בעדה החרדית. בנו של רבי משה מנחם מנדל וורנר מפולין שהיה תלמידו של האבני נזר מסוכטשוב וחסידו של רבי זאב וואלף מסטריקוב. הקים את שכונת 'בתי וורנר' הסמוכה למאה שערים. בניו היו אף הם מצדיקי הדור הגאונים: רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה ורבי אברהם וורנר אב"ד נתניה. מנכדיו היו רבנים חשובים: רבי אברהם דוב אויערבך רבה של טבריה, רבי שמואל ברוך וורנר אב"ד תל אביב ועוד מרביצי תורה חשובים.
[1] דף נייר כפול. 15X22 ס"מ. נייר מכתבים רשמי. כתיבה נאה. כולו [17 שורות] בכת"י וחתימתו.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. נקבי תיוק.