מכתב חשוב בכתב ידו וחתימתו של רבי משה סולובייצ'יק, ירושלים תשמ"ה [1985].
המכתב עוסק בצעירה אשר למדה באולפנה בשכונת בית וגן בירושלים אשר חפצה להתגייר. רבי משה סולובייצ'יק מעיד כי הוא מכירה עוד בזמן שגרה בציריך, והגם שרבני ציריך ניסו להשפיע עליה לבל תתגייר כיון שחששו שלא תעמוד בדרישות היהדות [כפי שמופיע בהלכה, שגר הבא להתגייר יש לשכנעו להשאר בגיותו], בכל זאת מעיד הרב כי כוונותיה אמתיות 'ויש לכולנו הרושם שהיא חזקה ברצון זה ושאין לה שום היכרות עם בחור יהודי אשר בשבילו רוצה להתגייר' ותולה את סירובם של רבני ציריך לגיירה בעובדה שאינם עוסקים כלל בגיורים, שאילו היו עוסקים בזה, היתה הנערה ראויה לגיור. בשולי המכתב חתימת ידו.
רבי יעקב משה מרדכי סולוביצ'יק [תרע"ה-תשנ"ה 1915-1995]: נולד לרבי ישראל גרשון בנו הבכור של רבי חיים מבריסק בצעירותו למד בקמניץ אצל רבי ברוך בער ליבוביץ', בשנת תרצ"ח נסע לשוויץ בעקבות ידידו הגרי"ל שטיינמן במטרה להמנע מגיוס לצבא הפולני. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר בשוויץ ולא חזר עוד לבריסק, בה נשארה משפחתו שנכחדה בשואה. בימי המלחמה נאסר יחד עם הגרי"ל שטיינמן למשך שנה במחנה הסגר שהקימה ממשלת שוויץ לאזרחים ופליטים זרים ובמשך תקופה עבד במחנה עבודה. אחרי המלחמה נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. היה מקורבו של החזון איש ועמד בקשר חם עם דודו הרב מבריסק. לאחר מכן חזר לשוויץ ועמד בראש הישיבה בלוגאנו, היה לאחד המשפיעים הגדולים על יהדות שוויץ וממנהיגי היהדות החרדית באירופה כולה בהחדרת ערכי היהדות המקוריים. חלק משיעורים שמסר בספר תהלים יצאו לאור לאחר מותו בשפה הגרמנית. עמל רבות לתרץ השגותיו של החזון איש על חידושי אביו רבנו חיים הלוי על הרמב"ם, ולא השאיר השגה שאינה מתורצת.
[1] דף שורות. 20×13 ס"מ. מצב טוב.