מכתב חשוב וארוך, כולו בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר ממנהיגי היהדות באשכנז, אל הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב. המכתב עוסק במצבה השפל של היהדות בכלל ובארץ ישראל בפרט.
המכתב שלפנינו פותח בתארים מופלגים "לכבוד אדיר התורה ועמוד היראה… כקש"ת מו"ה ר' יוסף שאול נאטטאנזאהן אב"ד דק"ק לעמבערג". המכתב עוסק במצבה השפל של היהדות. רבי עזריאל מזכיר בתחילת מכתבו מכתב נורא שהתפרסם ב'איזראעליט': "מכתב המר והנמהר… מה נאמר ומה נדבר האלוקים מצא את עוון עבדיו". רבי עזריאל ממשיך בפירוט צרותיו של העם היהודי: "ואחרי אשר המר לנו השי"ת מאוד בתתו רשות למשחית על אדמת ארץ הקודש" (רבי עזריאל מתכוון כאן למגפת הכולירה שתקפה באותה השנה את ירושלים והפילה בה קרבנות רבים). רבי עזריאל מנסה במכתבו החשוב והמעניין לקבוע סדרי עדיפויות בדיני הנפשות, בחלוקת המשאבים המצומצמים בלאו הכי, והוא מוסיף בסיום מכתבו ששלח מכתב בעניין גם לרבה של פרשבורג (הכתב סופר) ולעוד כמה רבנים.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר [תק"פ-תרנ"ט], רבה של אייזנשטט, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית באשכנז. תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר". בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטט, וכיהן בה גם כראש ישיבה. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים גם בה ישיבה. בשנת תרל"ד הקים בית מדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים ומנהיגים. רבי עזריאל נודע בפעילותו לטובת יהודי גרמניה בפרט ויהודי העולם בכלל, כפי שנוכחים גם לראות מהמכתב שלפנינו. הוא אף כונה "נשיא ארץ ישראל". חלק מחידושי תורתו נדפסו בספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל', 'חידושי רבי עזריאל' ועוד.
[2] עמ', 22 ס"מ. נייר כחלחל, כולו בכתב ידו ובחתימתו.
מצב טוב. כתמי זמן. קמטים. קרעים משוקמים, ללא חיסרון בטקסט. קרעים קלים בשוליים רחוק מהטקסט.