מכתב מרתק בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי עזריאל הילדסהיימר ממנהיגי היהדות האורתודוכסית בגרמניה, ממוען אל הגאון רבי רפאל במברגר אב"ד אַשַּׁפֶנְבּוּרְג, והוא עוסק בענין הסכסוך שנתהווה בין האב"ד לבין ראשי העדה דשם בעניני העמדת הדת. תרמ"ד [11884].
ר' שמחה שלח בתחילה מכתב אפוף רמזים לר' עזריאל ובו הוא ביקש שר' עזריאל ינפיק תעודה מסוימת שתעזור לו. במכתב שלפנינו כותב לו בחזרה ר' עזריאל "…כ ן באה אלי יקרתו (=מכתבו) מיו' ד' העבר ע"י בנו הנחמד והנעים (כנראה רבי יצחק זעקיל אב"ד קיסינגן, תלמידו של ר"ע) , ולדאבון לבבי שמעתי ממנו פירוש וביאו' הרמזי' שרמז לי במכתבו, על אודו' סכסוכיו עם ראשי העדה בעניני הדת בדברי' העומדי' ברומו של עולם… צר לי עם צערו, ועכ"ז [ועם כל זאת] צר לי מאוד שלא אוכל למלאות מבוקשו לכתוב תעודה …"
בהמשך המכתב כתב ר"ע מספר הערות הלכתיות בנוגע לאותו הסכסוך. "…ואף דדעה זו תמוה בתכלית התמיה מכמה מקומות… ואין בידינו מופת חותך שתשוב' זו מזויפת היא…" וחותם " הק' עזיאל הילדסהיימער ".
בתחתית המכתב נוספה הערה קצרה בכתב יד, אולי בכתב ידו של הממוען רבי רפאל.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר [תק"פ-תרנ"ט], רבה של אייזנשטט, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית באשכנז. תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר". בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטט, וכיהן בה גם כראש ישיבה. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים גם בה ישיבה. בשנת תרל"ד הקים בית מדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים ומנהיגים. רבי עזריאל נודע בפעילותו לטובת יהודי גרמניה בפרט ויהודי העולם בכלל, כפי שנוכחים גם לראות מהמכתב שלפנינו. הוא אף כונה "נשיא ארץ ישראל". חלק מחידושי תורתו נדפסו בספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל', 'חידושי רבי עזריאל' ועוד.
רבי שמחה הלוי במברגר [תקצ"ב-תרנ"ח 1832-1898] , בנו של הרבי מוירצבורג – ר' יצחק דב במברגר .כיהן כרבה של קולמר ולאחר מכן בשנת תרט"ו כרבה של פישאך במשך 26 שנה. לאחר פטירת רבי אברהם אדלר בשנת תרמ"ב החל לכהן כרבה של קהילת אשפנבורג (Aschaffenburg). מח"ס 'פקודת הלויים' ו'עבודת הלויים', 'חינוך לנערים' ועוד.
[1] דף נייר משובץ כפול. למעלה מ[20] שורות בכתב ידו וחתימתו. 22×14 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול וקמטים קלים.