מכתב משפחתי מרתק וחשוב ובו עצות יקרות מפז להתמודדות ודרכי הרפואה לחולשת עצבים בה לקה בנו של הנמען (מנכדיו של רבי זוסמן; מחלה שהיא בדרך כלל היא חשוכת מרפא). המכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגה"ק רבי אליעזר זוסמן סופר, ממנהיגי יהדות הונגריה ומשושלת ה'סופרים' המפורסמת והחשובה ביותר בהונגריה אחרי שושלת החתם סופר. בצדו השני של הדף, מכתב נוסף אל אותו הנמען, מאת נכד נוסף של רבי זוסמן, הגה"ק רבי אברהם יעקב סופר.
חלקו הראשון של המכתב עוסק כאמור בעניין עגום שהצנעה יפה לו – חולשת עצבים בה לקה בנו של הנמען. חולשה שכפי המובן מהמכתב מונעת ממנו ללמוד. למרבה הצער זו תופעה מוכרת בין מתמידים ולמדנים גדולים במיוחד, כאשר הם עוברים את הגבול הדק בעומק העיון. במרבית המקרים הדבר אינו הפיך ח"ו. הגה"ק רבי זוסמן, במכתבו החשוב שלפנינו, מייעץ לנכדו הגאון אודות דרכי ההתמודדות עם התופעה הקשה וכיצד ניתן להירפא ממנה, רבי זוסמן מוכיח את עצותיו מגדולי ישראל שלקו במחלה זו והחלימו אחר שנהגו על פי עצה זו, ואלו דברי קדשו: "ונא לא ילמד איזה חדשים כלל בעיון. ראיתי בתולדות של 'ביאור מרדכי' [כוונתו לקונטרס 'תולדות ר' מרדכי בנעט' (אפען תקצ"ב) מחבר ספר 'באור מרדכי'] שהי' ג"כ חולה כעין זה, שתי שנים לא למד כלל, רק עומד בחנות של דודו, ורק תנ"ך למד במשך ב' שנים. גם ילך לטייל כל יום ולא ידרוש בעת סעודתו והשי"ת יחזקהו, וילמד אח"כ".
בהמשך המכתב מספר הגה"ק מפאקש על כך שאיזה מו"ל רוצה להדפיס את אחד מסדרות ספריו הרבים, שאזלו מהשוק, פעם נוספת, והוא מתלבט בקשר לכך בכמה ספקות, והוא מבקש עצה מנכדו. בסוף המכתב הוא כותב שהשיקול העיקרי שצריך להיות בקשר להדפסה הוא זיכוי הרבים "כי זאת עיקר הדבר, ולא המעות". בסוף המכתב, חתימתו: "הק' זוסמן באאמ"פ" [=בן אדוני אפרים מרדכי פישל].
הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג], היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול על ברכי ה"חתם סופר" כמופיע בפנקס המילה של החת"ס. למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל המהר"ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה ממעריציו של ה"דברי חיים" מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות. בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן. בשנת ה'תרל"ט, לאחר פטירת מהר"ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים. בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה. התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר.
נכדו הגה"ק רבי אברהם יעקב סופר [תרל"ט-תש"ד], גדל על ברכי זקנו הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר וכן למד בישיבת הדעת סופר בפרשבורג. בשנת תרס"ד שימש כאב"ד יעמרינג ומשנת תרע"ג אב"ד טעט והחזיק שם ישיבה חשובה, מחידושיו נדפסו בתוך ספר זכרון סופרים לבנו ולאחרונה נדפס ספרו משפחות סופרים.
כאמור, שושלת הגאונים למשפחת רבי זוסמן סופר הייתה שושלת ה'סופרים' המפורסמת והחשובה ביותר בהונגריה אחרי שושלת החתם סופר (ללא קשר משפחתי). שושלת שהחלה כמה דורות לפני החת"ס והחת"ס אף מזכיר אותה בסילודין באחד ממכתביו: "לכבוד ידיד"נ הרב החריף המופלא והמופלג צדיק ונשגב כש"ת מוה"ר אליעזר זוסמן (הראשון) סופר נ"י בנן של קדושים". לפנינו צמד מכתבים בכתי"ק שניים מגאוני השושלת והמכתב עוסק בשניים נוספים מרבני השושלת.
[2] עמ', 27 ס"מ. מצד אחד מכתבו של רבי זוסמן ומהצד השני מכתבו של רבי אברהם יעקב.
מצב טוב. כתמים. חתוך בשוליו התחתונים בגזירה לא מיושרת.