מכתב מאת גדול הדור רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה הנודע של קובנא. אל הגאון הנודע רבי משה אריה במברגר חתנו של ה'ערוך לנר'. קובנא תר"מ [1880].
רבי יצחק אלחנן מברך במכתבו ברכות מאליפות.
מפאת טרדותיו הרבות כגדול הדור, מרבית מכתבי רבי יצחק אלחנן נכתבו על ידי מזכירים ורק חתימתו מתנוססת על גבם. במכתב שלפנינו, כנראה מפני כבודו של הנמען כתב רבי יצחק אלחנן בעצמו את כל המכתב בכתב יד קדשו.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר [תקע"ז-תרנ"ו], היה רבה הראשי של קובנה. היה מגדולי הפוסקים בדורו וכונה "רשכבה"ג" (ראשי תיבות: רבן של כל בני הגולה). בשנת 1864 התמנה לכהונת הרב של קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה, עד מותו. נפטר בקובנה בכ"א באדר ה'תרנ"ו – 1896 ונקבר בבית החיים בקובנה. בנו, רבי צבי הירש רבינוביץ (הקבור בסמוך אליו), היה מגדולי המתנגדים לתנועת המוסר, והתמנה לאב"ד קובנה אחריו. הוא היה ראש ההנהגה התורנית, הציבורית והמדינית של העולם היהודי בדורו. גדולתו הייתה בעיקר כמשיב וכפוסק הלכה. כתביו מאופיינים בבקיאותו המרשימה, סברתו הישרה, יכולת הניתוח שלו וכישרונו הסדרני. תשובותיו סדורות לכללים ופרטים, סימנים וענפים. במרוצת השנים הפך לגדול המשיבים והפוסקים בכל תפוצות ישראל. נודע במיוחד בעסק התרת העגונות, הידוע כמסובך וקשה, ואת העיסוק בו ראה כמצווה גדולה. דרכו הייתה להקל, והוא דגל בכלל "כוח דהיתרא עדיף". כתב בעיקר ספרי שו"ת: שו"ת באר יצחק (קניגסברג, 1858); שו"ת נחל יצחק; שו"ת עין יצחק; ועוד.
הנמען רבי משה אריה (לייב) הלוי במברגר [תקצ"ח-תר"ס], היה רבה של העיר באד קיסינגן (גר') שבגרמניה. נולד בי"ז בניסן תקצ"ח בוויזנברון (גר') שבגרמניה, בנו של הרב יצחק דב (זליגמן בֶּר) במברגר, רבה של וירצבורג. בשנת תרכ"ה (1865), לאחר פטירת הרב גבריאל הירש ליפמן (גר'), נתמנה לכהן כרב במקומו כרבה של באד קיסינגן. בשנת 1867 נישא לשרה אטלינגר בתו של רבי יעקב אטלינגר (עטלינגר). נכדו הוא הרב בן ציון במברגר משגיח ישיבת פוניבז'. נינו היה הרב יהושע ישעיה נויבירט בעל ה'שמירת שבת כהלכתה'.
[1] דף נייר. 21*13 ס"מ. המכתב כולו בכתב ידו ובחתימתו.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן.