מכתב מסתורי ומעניין מאת האדמו"ר הקדוש רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מרדומסק. כתיבת סופר, ובסופה חתימת יד קדשו של האדמו"ר. סיון תרצ"ט, חודשים ספורים טרום מלחמת העולם השניה, בה נרצח האדמו"ר הי"ד.
המכתב עוסק בעסקנות כלשהיא אשר אינה ניכרת מתוכן המכתב. האדמו"ר כותב כי עקרונית "הנני מוכן בכל עת למלאות רצון הרב הנ"ל" אבל "רק באופן שיהא עפ"י החוקה עם רשיון". האדמו"ר חושש כי "אם אני אעשה אפילו דבר קטן נגד החוקה, אגרום בזה ח"ו לחילול השם גדול…".
מכתבים ממנו הם יקרי מציאות במיוחד!
הרה"ק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ [תרמ"ד-תש"ב] כיהן כאדמו"ר מראדומסק עם פטירת אביו בשנת תרע"א ועד לרציחתו בי"ח אב תש"ב, בגטו ווארשא. היה ידוע כבעל מופת עצום, וסבל מייסורים מרים כל חייו. כשהתחילה מלחמת עולם השנייה, הכינו לו חסידיו תוכנית מילוט מאירופה לארץ ישראל, כשהציגו לו את התוכנית אמר איני חפץ לברוח, ברצוני להיות עם כל היהודים, ומה שיעלה בגורלם כך גם יהיה גורלי, ואכן בשב"ק פרשת עקב תש"ב נרצח בביתו ע"י גדוד חיילים נאצים. כיהן כאדמו"ר האחרון לחסידות ראדומסק, בפטירתו נגדעה שלשלת ראדומסק המפוארת שנוסדה על ידי ה"תפארת שלמה".
האדמו"ר הקדוש רבי שלמה חנוך מרדומסק היה ידוע בעושרו הרב (כפי שגם ניתן להבין מהמכתב שלפנינו). ידוע המעשה שפעם נפשו האדמו"רים רבי שלמה מרדומסק ורבי שלמה מבאבוב באותו הזמן בנאות דשא במארינבד, ומידי יום היו שניהם יוצאים יחדיו לשוח בהרים, פעם פגש אותם באמצע הדרך ראש ישיבה ליטאי שאף הוא נפש במקום ובראותו יהודים של צורה ניגש ונתן להם שלום והתעניין מי הם, השיב לו הרה"ק מבאבוב בחידודין: אנחנו הט"ז והב"ח! תמה ראש הישיבה בפניו, האם הוא עושה ממנו צחוק? השיב לו הרה"ק מבאבוב בחיוך: ידידי הפוסע לידי (הרה"ק מרדומסק) הוא בעל הט"ז – יש לו ט'ורי ז'הב [עשיר] ואילו אני הנני הב"ח – ב'על ח'וב… (הרה"ק מבאבוב החזיק רשת ענפה של ישיבות והיה עליו לגייס תדיר סכומי עתק לשם כך).
[1] דף נייר, בלנק מכתבים רשמי "שלמה חנוך הכהן ראבינאוויטץ". 20.5×13 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול, כתמים בהירים.