מכתב מאת האדמו"ר הקדוש רבי שמואל בורשטיין בעל ה'שם משמואל' מסוכטשוב, בנו של בעל ה'אבני נזר'. סאכטשאב, תרנ"ו [1896]. הכול בעצם כתב יד קדשו. מכתבים ממנו הם נדירים באופן מיוחד, למיטב בדיקתנו לא נראה מעולם מכתב שלם בכתב ידו, ובוודאי מתקופה מוקדמת שכזו.
לפנינו מכתב מאת גאון גאוני פולין ומגדולי אדמו"ריה והמכתב עוסק בענייני… מסחר! כידוע, גדולי האדמו"רים בפולין ובראשם אדמו"רי גור, היה להם "עניין" לעסוק במסחר טרם התמנותם לאדמ"ורים.
בעת כתיבת המכתב נשא אביו – האבני נזר, בעול העדה, ואילו בנו עסק מלבד לימודיו, גם בצורכי מסחר ופרנסה. בסיום המכתב מופיעה חתימתו המיוחדת של האדמו"ר.
האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב [תרט"ז-תרפ"ו], היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.
כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג (1873) נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק, חתן התפארת שלמה. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת ה'תרס"ב נשא לאשה את בתו של הרב נתן נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, מחסידי סוכטשוב, ומחבר ספר "שמן למאור".
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ע (1910) ולפני סתימת הגולל לקבר אביו הוכתר לממלא מקומו, והחל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. סגנון הנהגתו היה תקיף וקוצקאי יותר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר סוכוטשוב ועבר ללודז' ולאחר מכן לזגערזש. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו, ואדמו"רים נוספים. זקני החסידות אמרו: אבני נזר ואגלי טל הם יסודות התורה של סוכטשוב ושם משמואל הוא יסוד החסידות של סוכטשוב.
[1] דף נייר כפול, עמוד אחד כתוב. 20.5X13 ס"מ בקירוב.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול וכתמים. בלאי וקרעים קטנים בשוליים.