מכתב מעניין ומרתק, העוסק במקרה בלתי נעים בעליל. כולו בכתב יד קדשו של נכד החתם סופר, הגאון רבי שלמה אלכסנדרי סופר (בנו של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, בן החת"ס), שהוציא לאור את חידושי סבו החת"ס, כמופיע בשער המהדורה הראשונה של חידושי החת"ס על מסכת חולין. סערעטה [סערט], תרע"ד [1914].
המכתב נשלח אל הרב יהודה ליב לוין אב"ד קעמפען אב"ד קעמפנא, ומתוכן המכתב אנו למדים שאב"ד קעמפנא השאיל לרבי שלמה סופר "במדת טובו וטובת עין" העתקות כתבי יד נדירים, (ככל הנראה לצורך הדפסת המהדורה הראשונה של חידושי החת"ס על חולין, אותה ערך והדפיס כותב המכתב) והכתבים נעלמו כאילו בלעתם האדמה! "ויש לי צער גדול אם נגנבו (?) חלילה" כותב רבי שלמה סופר לידידו אב"ד קעמפנא. רבי שלמה מעלה השערה אולי החזיר לו אותם ושכח "אין בזכרוני לומר כמדומה לי ששלחתים בחזרה כי אדרבא נראה לי שלא החזרתים" והוא ממשיך ומספר "למרות כל החיפוש בכל ארגזים (ארונות הספרים) של ספרי ובכל מקום שרגילים להכניס בו כתבי קודש – חפשתי ולא מצאתי". מכתב מרתק.
חלקו השני של המכתב, חשוב ומעניין לא פחות והוא עוסק בשורשי ייחוסיהן של המשפחות רמות היחס ביותר בהונגריה ובאירופה: "משפחת איגר" ו"משפחת מרגליות".
הגאון הקדוש רבי שלמה אלכסנדרי סופר [תרי"ז – תרפ"ד], בנו של בעל המכתב סופר, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ובן-בנו של ה"חתם סופר". חתן הנגיד רבי משה וואקס מהעיר סערעט תלמיד חכם מופלג. ישב כל ימיו על התורה ועל העבודה, ללא שהוצרך לכהן במשרה רשמית, עקב עשירות בית חותנו. לתקופות קצרות שימש ברבנות העיר סערעט, כממלא מקום "בין מלכא למלכא". הוא היה ממנהיגי היהדות במדינתו, והיה נערץ ע"י כל שדרות היהודות, חסידים כמתנגדים, רבנים ועסקנים, משכילים והמון העם. גם הגויים, המושלים ונסיכי המלוכה, העריצוהו כאיש מורם מעם. וכבר בילדותו העיד עליו אביו הקדוש כי הוא 'אור גדול'. בבית גנזיו היו שמורים כתבי יד רבים של אביו ה"מכתב סופר" ושל סבו ה"חתם סופר" אשר יצאו לאור על ידו וע"י חתנו רבי יוסף נפתלי שטרן, שעמל במסירות כל ימיו בעריכת והוצאת כתבי ה"חתם סופר" וה"מכתב סופר". רבי שלמה אלכסנדרי היה גם האוצר הנאמן של שמועות רבות בשם ה"חתם סופר" וגדולי דורו.
[1] גלוית דואר, 9*14 ס"מ. 23 שורות בכי"ק ובחתימתו של רבי שלמה אלכסנדרי + 6 שורות בלועזית פרטי הנמען והשולח.
מצב טוב מאוד: גלויה מבוילת וחתומה.