מכתב מאת האדמו"ר מליובאוויטש אל הרב שלמה יוסף זוין אב"ד בית דין רבני חב"ד וחבר מועצת הרבנות הראשית. כ"ג אדר תשט"ו [1945]. ברוקלין, ניו-יורק.
הרבי פותח את מכתבו בברכת: "ויהי רצון שיוגמר כל העניין בנצחון גלוי כיאות לנשיאנו… הן בגשמיות והן ברוחניות ובקרוב ממש יוכלו מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת להגדיל תורת אמת". והרבי מסיים את המכתב בבברכות: "ולקראת ימי חג הפסח הממשמשים ובאים אחתום באיחולי שיחוג אותו בכשרות ובשמחה מתוך בריאות הנכונה".
בהמשך המכתב, יוצא הרבי במתקפה חריפה בקשר להחלטת [הרבנות?]: "מובן שלפלא קצת, ואולי גם יותר מקצת – ההחלטה בעניין פשוט ומובן כל כך. ובוודאי גם זה נכנס בעניני דחושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא". הרבי ממשיך בהתקפתו: "שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת"; "פגיעה בכבוד נשיאנו"; "ומסור ומלשין בעלילות שוא"; "הרי חלים בכגון דא כל הענינים המדוברים עליו בסימנים הידועים" – הרבי מתכוון כאן לחרמות ונידויים ומעבר לכך.
[1] נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. המכתב מודפס במכונת כתיבה, בתוספת של ארבע מילים, מספר אותיות וסימני פיסוק, בכתב יד קדשו של הרבי ובסופו חתימת יד קדשו של הרבי; מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. מעט כתמי זמן.