"ואתם שלום וכל ביתכם הכל שלום" (מברכות ה'יסוד העבודה')
מכתב קבלי חשוב, בענייני עבודת ה' בחג הסוכות על פי החסידות. כולו [כ-100 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הראשון ומייסד חסידות סלונים, הרה"ק רבי אברהם וינברג בעל ה'יסוד העבודה' – מגדולי אדמו"רי הדורות.
הרבי, כדרכו בקודש בדבקותו המפורסמת ובהתאחדותו עם אור האין סוף, מתייחס אל חג הסוכות הממשמש ובא כאילו הייתה זו שמחת נישואיו: "והנה עתה עת בוא דודים עת שמחתינו הבאים עלינו ואלינו". במכתבו מרומם הרבי את הקורא לפסגות רוחניות בתיאורים רותחים אודות שגב הימים הקדושים הללו, באופן מוחשי כל כך עד שהקורא יכול כמעט לחוש התרוממות טפח מעל לקרקע!
ואלו דברי קדשו של הרבי (שכל מילה מדבריו צריכה לימוד): "חג האסיף שמאסף לבות ב"י [=בני ישראל] ביחד אחר ימי הקודש ששמאלו תחת ראשי והשמאל מורה על גבורות ופנימיות האהבה והאחדות והכרת הערך ושפלות ובטילות כנ"י [=כנסת ישראל] נגד כבוד השי"ת וע"י בחי האין מתאחדים לבות ב"י [=בני ישראל] ביחד ומתוך פגישות הנרות לבבות יחד נעשה אורם כאבוקה לרבות שמחה וחדוה בקולות חמשה וקול אומרים הודו את ה' צבאות ומן הכלל ילמוד הפרטי בכל השנה כענפים היוצאים מהשורש אשר עי"ז [=על ידי זה] מתאחדים ונדברים איש אל רעהו כאיש ובלב אחד וע"י בחי' האין מתאחדים לבות ב"י [=בני ישראל] ביחד… " בסיום מכתבו מברך האדמו"ר וחותם: "ואתם שלום וכל ביתכם וכו' הכל שלום. ידידם ודו"ש א' [=אברהם] הנ"ל".
הגה"ק רבי אברהם וינברג, האדמו"ר הראשון מסלונים, בעל ה"יסוד העבודה" [תקס"ד-תרמ"ד], מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. היה תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין. יגיעתו בתורה הייתה עד כלות כל הכוחות. לימודו היה שמונה עשרה שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק משביעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו האדמו"ר מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם "חסד לאברהם", "יסוד העבודה", "באר אברהם" על המכילתא ועל התורה, ועוד.
[1] דף. 21 ס"מ. הכל בכתי"ק היסוד העבודה ובחתימתו בראשי תיבות.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. קרע משוקם ללא פגיעה בטקסט.