"חתני המאור הגדול ירא אלקים באמת וצדיק במעשיו" (החפץ חיים)
מכתב נאה מאוד שנכתב בעיצומו של יום הפורים, בכתב יד קדשו ובחתימתו של חתנו הנודע של החפץ חיים ויד ימינו, הגאון רבי אהרן הכהן אב"ד מיכאילישאק ומחבר 'עבודת הקרבנות'. נשלח אל מרא דארעא דישראל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. תל אביב [כנראה ירושלים] יום ד' שלהי פורים תרצ"ב [1932].
במכתבו מבקש הגר"א כהן מאת הגרי"ח זוננפלד לקרב ולהנחות תייר חשוב מפולניה בשם מוה"ר ד"ר אברהם גינזבורג "כי נכבד האיש מאוד ויקר הערך אין שיעור ובו נתמזגו תורה ומדע… וירבו כמותם בישראל ובפרט באה"ק אנו צריכים לסוג מלומדים כאלה". אב"ד מיכאילישאק חותם את מכתבו "אהרן הכהן חתן החפץ חיים שליט"א".
הגאון רבי אהרן בן יוסף הכהן [ה'תרכ"ג-תרצ"ו], אב"ד מיכאילישאק, ומחבר ספר "עבודת הקרבנות". חתנו הגדול ויד ימינו של מרן רשכבה"ג רבינו ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים זיע"א, מי שחיבר יחד אתו את ה"משנה ברורה" ועוד מספריו הקדושים. נודע כצדיק נשגב ונסתר. למד בישיבות באישישוק ובביאליסטוק. בהיותו בביאליסטוק סייע לחפץ חיים בהפצת ספריו, והחפץ חיים בחר בו כחתן לבתו גיטל (נפטרה בכ"ג תמוז ה'תש"ט). באלול ה'תרמ"ב השניים נישאו והרב אהרן עבר להתגורר ליד חותנו בראדין, שם לימד בישיבה, וסייע לחותנו בכתיבת ספריו והפצתם. על תקופה זו הוא מספר: "והנה זיכני הש"י בימי חלדי לזכות עם קדשו במשך כמה וכמה שנים בעת היותי בצותא חדא עם אדמו"ח החפץ חיים שליט"א" גיסו הגאון ר' ארי' ליב הכהן פופקא זצ"ל כותב עליו בזכרונותיו, ש"בילה לעת זקנתו רוב הימים בתעניות". בהסכמות לספרו עבודת הקרבנות מכנהו החפץ חיים שכל מילה היתה שקולה אצלו: "חתני המאור הגדול ירא אלוקים באמת וצדיק במעשיו". בשנת ה'תרפ"ו עלה לארץ. תחילה התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, אולם בעקבות המחלוקת בין הקנאים לבין הרב קוק עזב את ירושלים ועבר ליפו.
[1] דף נייר, 13X22 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, כולו בכתי"ק.
מצב טוב-טוב מאוד. נקבי תיוק. כתמי זמן בהירים.