* ספר תשובת ריב"א, חלק שני. תשובות בעניני אבן העזר וחושן משפט, מאת רבי יואל אונגאר, נסדר ע"י רבי שמעון סופר אב"ד פאקש נכד המחבר. בודפסט, תרפ"ד [1924. מהדורה ראשונה.
[10], קנג, [1] עמ’. 32 ס"מ.
כרוך עם:
* ספר קול שמחה. שו"ת להלכה לד’ חלקי שו"ע, עם חדושים ופלפולים מאת רבי שמחה בונם ברייער אב"ד דק"ק טאב. מישקאלץ, ת"ש [1940]. מהדורה ראשונה.
ספר נדיר. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ואינו נמצא בספריה הלאומית.
[2], סד; כ דף. 32 ס"מ.
בדף הפורזץ הקדמי מופיע רישום שואה מרטיט בכתי"ק הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל, שנרשם במהלך מנוסתו מהנאצים ברחבי אירופה: "זכני ה' בזה הספר בהתגוררי פה עיר הבירה בגולה בשנת תש"ד. וה' יזכני לראות במהרה בישועתן של ישראל אמן. הק' ישכר שלמה טייכטהאל בעהמ"ס שו"ת משנה שכיר וספר אם הבנים שמחה". תקופה קצרה לאחר מכן נתפס הרב טייכטל עונה ונרצח באושוויץ הי"ד.
הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל [תרמ"ה-תש"ה 1885-1945] כיהן כרב וראש ישיבה בפישטיאן (Piestany), במחוז נייטרה שבמערב סלובקיה, ונודע בספר התשובות שלו שו"ת משנה שכיר. שיטתו בנושא הציונות הייתה התנגדות – כרוב רבני הונגריה, אולם הוא לא הרבה לעסוק בנושא זה. עם פרוץ השואה שינה את השקפתו וקרא לעלות לארץ ישראל.
הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו "אם הבנים שמחה" ושני חלקים של "שו"ת משנה שכיר". לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא "אמונה צרופה בכור השואה", ספר משנה שכיר על התורה ומשנה שכיר על המועדים.
בתקופת השואה: בשנת תש"ב ברח הרב טייכטל מסלובקיה להונגריה מאימת הכיבוש הנאצי. באותה תקופה כתב את ספרו "אם הבנים שמחה", בעליית גג בבית בו הסתתר מאימת הנאצים, בצטטו מאות מקורות מהזיכרון בלבד. בשנת תש"ד החלו הנאצים בגירוש יהודי הונגריה לאושוויץ, והרב טייכטל, ששמע שהמשלוחים מסלובקיה הופסקו, החליט לברוח בחזרה לסלובקיה. שם נכתבה ההקדשה שלפנינו. בשנת תש"ה הועבר הרב טייכטל – כמו יהודים אחרים משארית קהילת פישטיאן – למחנה סרד ומשם לאושוויץ. עדי ראייה מספרים שנרצח בי"ג בשבט (לפי אחת העדויות נרצח בי' בשבט) תש"ה על ידי אוקראיני ברכבת, כיוון שהגן על יהודי אחר שביקש מים או לחם. על פי עדות של אחד הנוכחים, מילותיו האחרונות היו: "הפיצו את מעיינותי חוּצה!".