ארבע הגדות לא מסורתיות.
* הגדה של פסח – השרון גבת. תל אביב, תשי"ד [1954]. "לחיי בית ישראל, לחיי מדינת ישראל, לחיי האדם העובד בן החורין". "הריני פודה עמר זה לקרן הקימת לישראל לגאולת קרקע והתישבות בישראל", "ואנחנו אף על פי שנגאלנו ואנו יושבים על אדמתינו איש תחת גפנו – גם אנחנו מצפים לגאולתינו השלמה, שיבת כל עמנו ממערב וממזרח לציון".
* הגדה של פסח, דגניה ב. תל אביב, תשט"ז [1956]. כתובה ומאויירת בידי מאיר זית. "ובדורנו זה עקרנו את עצמנו מארצות הגולה. שבנו לארצנו, חזרנו לעבודת האדמה. נדבך אחר נדבך בנינו את ישובינו, יצרנו חיים חדשים וחברה חדשה. ובבוא היום הגדול של המלחמה על גאולתנו השלמה, עמדנו מעטים מול המוני הצוררים ואתנו היה הנצחון". "מתהוום האבדון העלי לי שירת החרבן שחורה כאודי לבבכם… מדם עולל וישיש וכבוד גויות תרשיש קדושות שנפלו חללות".
* הגדה של פסח, משמר השרון, תשכ"ז [1967]. "הננו מוכנים ומזומנים לספר ביציאת מצרים, יחד עם כל בית ישראל בארצנו, מדינת ישראל, ובתפוצות ישראל באשר הם שם". "האזינו חבריא, מעשה בחד גדיא… ברקיע קול יקרא: קץ לרשע קץ לרע, מן הארץ שוד ייתם ושלום על העולם!"
* הגדה פסח [השומר הצעיר], Hagada Pessakh par Hachomer-Hatzair. מרסיי, 1970. צרפתית. סטנציל.
מצב טוב.