ארבעה מספרי ים של שלמה למהרש"ל. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. שטעטין. תרכ"א -תרכ"ב [1861-1862]. בכל אחד מארבעת הספרים מתנוססות חתימות יד קדשו של רבי שמואל העליר. בכרך מסכת גיטין לא מופיעה חתימה, לעומת זאת מופיעה בו הגהה בכתב יד קדשו.
* ספר ים של שלמה, על מסכת יבמות. שטעטין, תרכ"ב. [2] פ דף. בשער, שתי חתימות יד קדשו (אחת בכתיבה אשכנזית ואחת בכתב רש"י). חתימה נוספת בדף עז/1.
* ספר ים של שלמה, על מסכת גיטין. שטעטין, תרכ"א. [1] נו דף. בדף יח/1 הגהה בת 5 שורות בכתב יד קדשו.
* ספר ים של שלמה, על מסכת קדושין. שטעטין, תרכ"א. [1] מה דף. חתימת יד קדשו בדף האחרון של הספר.
* ספר ים של שלמה, על מסכת יום טוב [ביצה]. שטעטין, תרכ"א. [3] לה דף. שתי חתימות יד קדשו (בכתיבה אשכנזית ובכתב רש"י).
הרב שמואל העליר [תק"ס–תרמ"ד], רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. סבו, הרב אברהם פרץ, היה אחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה. האגדה החסידית מספרת כי בליל הסדר הסב הילד שמואל על הרצפה למרגלותיו של החוזה, וכאשר אמר החוזה מלובלין את הפסוק "ובמורא גדול זו גילוי שכינה" הגיע החוזה להתפשטות הגשמיות, כל החסידים הבוגרים עצמו את עיניהם מעצמת היראה, אך הילד שמואל פקח את עיניו וראה את כל גופו של החוזה כאילו הוא שקוף וכל האיברים הפנימיים נראים דרך העור, והפטירו החסידים שמאז נהיה רבי שמואל למומחה ברפואה, כידוע שערביי הגליל היו באים אליו עם ילדיהם החולים שירשום להם מרשמים-'רצפטים' לרקיחת רפואות.
משפחת העליר השתייכה לקהילות החסידים. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, ובהגיעם לארץ השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה. רבי שמואל העליר היה ילד בבואו לצפת. בבגרותו, הצטרף רבי שמואל, גם הוא כאבותיו לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לרבו רבי אברהם דב מאוורוטש, ולאחר פטירתו בשנת 1840, היה רבי שמואל העליר לאב"ד ולדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע. נכדו היה האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.
בדף הפורזץ חתימת בעלים רבנית מסולסלת, נוספת, לא מזוהה. ומתחתיה על פני כל הדף מערכה למדנית ארוכה בת כ-1000 מילים ומספר הגהות נוספות.
34 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש בודדים. כריכה פשוטה.