קהלות יעקב, חלק תשיעי, משא ומתן ביאורים ופלפולים בכמה סוגיות עמוקות, מאת רבי יעקב ישראל קניבסקי. ירושלים, תשי"ד [1954]. בשער חתימת יד המחבר: יעקב ישראל קניבסקי.
עם קונטרס אשר לשלמה, מאת חתן המחבר, רבי מרדכי שלמה ברמן.
רבי ישראל יעקב קניבסקי [תרנ"ט-תשמ"ה 1899–1985], היה מכונה 'הסטייפלער', ע"ש עיר מולדתו, הורנוסטייפל. הסטייפלער נודע כגאון, צדיק וקדוש בכל הליכותיו והנהגותיו. הוא היה ממנהיגי הציבור החרדי, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד. הסטייפלער היה גיסו של מרן ה'חזון איש' ואביו של יבדלח"ט הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. הוא היה איש פלא ובעל מופת שכל ימיו ברח מן הכבוד והשררה, אולם במקום הצורך השמיע דעתו ברמה, שהתקבלה ללא עוררין.
מב דף; יב עמ’, 33 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כריכה מקורית עם שדרה פגומה.
שאלות ותשובות מאת רבי צבי אשכנזי – החכם צבי. פיורדא, תקכ"ז [1767]. ספרו של גדול הלוחמים בשבתאים – העותק של גדול הלוחמים ברפורמים.
במרכז דף השער מתנוססת חותמתו בלועזית של הרש"ר הירש: "SRH" ובשולי השער חותמת בנו ר' יהודה (יוליוס) הירש, אף היא בלועזית. בדף הפורזץ האחורי כיתוב נוסף בכתב יד H.R.S.
הרב שמשון רפאל הירש [תקס"ח – תרמ"ט], ממנהיגיה ומעצביה של היהדות האורתודוכסית בגרמניה במאה ה-19, שראה אידאולוגיה בשילוב היהדות עם המודרנה, בשיטתו "תורה עם דרך ארץ" במקביל למלחמתו נגד הרפורמים. תפיסותיו והגותו שהתפרסמו בספרים ומעל דפי העתונות, שימשו כאבני יסוד לפיתוח התפיסות הדתיות של יהדות גרמניה ומחוצה לה. בנו רבי יהודה חיבר פירוש ותרגום על ספר ישעיה בדרכו של אביו.
[1] סב דף, 31 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. כריכה עתיקה
נפש החיים, עניני מוסר, קבלה ומחשבה בעומק היהדות מאת רבי חיים מוואלוז'ין, תלמידו הגדול והמובהק של הגר"א מווילנא. מהדורה שניה, בעריכת בנו רבי יצחק. וילנא תקצ"ז [1837].
על פי מהדורה זו נקבעה מתכונת הספר לכל ההוצאות הבאות. במהדורה זו נעשו שינויים במספר מילים כדי שלא לפגוע בחוגים מסוימים. מספרי היסוד המעצבים את השקפת העולם התורנית בישיבות הליטאיות.
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר [תרל"ז-תש"ט], צדיק יסוד עולם. בבחרותו למד בישיבת ראדין והיה למקורבו ותלמידו המובהק של החפץ חיים. כבר בצעירותו נודע רבי אליהו כאיש קדוש ומורם מעם וסיפורים רבים סופרו אודותיו. הוא היה אחד מהבחורים שזומנו על ידי ה'חפץ חיים' להוצאת הדיבוק הידוע. לאחר נישואיו מונה כ'משגיח' בישיבות ראדין וסלובודקה, ולאחר מכן בישיבת לומז'ה. רבים מגדולי הדור נחשבו לתלמידיו, ביניהם הגאון רבי חיים קניבסקי שאף ערך את ספרו 'נחלת אליהו', שם הוא כותב שבשעת פטירתו אמר עליו בעל ה'חזון איש' שהוא היה מל"ו הצדיקים שבדור.
וינוגרד, ספרי הגר"א 1418.
126 עמ'. 20.5 ס"מ.
מצב בינוני. כריכה מפורקת. דפים מנותקים. מעט נקבי עש. מעט כתמי זמן.
ספר כל בו, "דדא ביה כולא ביה", הלכות ומנהגים. (- רימיני), דפוס גרשום שונצינו. [ר"פ 1520 בערך].
הספר שהוא מחשובי ספרי ההלכה והמנהג, התחבר על ידי אחד מרבותינו הראשונים, אך עד היום לא הובררה זהותו.
הספר נדפס קודם לכן והוא 'אינקונבולה' שנדפס באיטליה בשנת ר"ן באיטליה. אך כפי הנראה, המהדורה שלפנינו נדפסה על פי כתב יד, ואינה תלויה במהדורה הראשונה.
אודות שנת הדפסת הספר יש שכתבו ר"פ ויש שכתבו רפ"ה. ראה גם א"מ הברמן, המדפיסים בני שונצינו, בתוך ספרו פרקים בתולדות המדפיסים העברים, ירושלים תשל"ח, עמ' 69.
בשער, ציור מגדל גדול עם מדרכה לפניו, כסמל המדפיסים בני שונצינו.
עותק מיוחס. שתי חותמת: אברהם מרדכי אלטר מגור, בעיה"ק ירושלים תובב"א – האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' מגור' אחת בדף הפורזץ והשניה בדף ג.
לאדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר זצ"ל בעל 'אמרי אמת', הייתה ספרייה מפורסמת לפני המלחמה אצל כל יודעי הספר בעולם היהודי כמיוחדת בכמותה ואיכותה, ושהייתה בבת עינו של הרבי, שהכיר בה כל ספר וכל דפוס וכל כתב יד לפניי ולפנים. הספרייה אבדה וכנראה כל אוצרותיה הושמדו.
הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר לאחר שניצל מהשואה, והתגורר בירושלים.
הגהה ארוכה בכתב יד ספרדי.
סטפנסקי, ספרי יסוד 246.
[164] דף. 28.5 ס"מ.
מצב טוב, כתמי זמן. שיקום אומנתי בשלושה דפים ראשונים, עם פגיעה קלה בטכסט וב2 דפים אחרונים. כריכה משומשת.
ספר הזוהר, חלק ב', על חומשים: ויקרא, במדבר, דברים. אמשטרדם, תקס"ה [1805].
בשער ובדפי הפורזץ מספר חתימות בעלות מספר חותמות בעלות של הגה"ק רבי שמואל אהרון ראבין – מגדולי תלמידי ה'דברי חיים' והמקורב שעליו הטיל ה'דברי חיים' את מלאכת הקודש של עריכת ספר השו"ת שלו 'דברי חיים', שעל שמו נקרא לדורות עולם.
בנוסף חתימת בעלות נוספת: 'חיים הלברשטאם' הדומה לחתימת ה'דברי חיים' (ראה אישור מצורף).
מקור: עזבון פרטי.
הגה"ק רבי שמואל אהרן ראבין ב"ד קורטשין [תקפ"ה-תרל"ז], מגדולי רבני פולין-גליציה ומגדולי תלמידיו של האדמו"ר הדברי חיים מצאנז. נולד לאביו רבי צבי אלעזר מדייני קראקא, אף הוא מתלמידי מרנא הדברי חיים. כיהן ברבנות בזבארוב (גבול הונגריה-גליציה) ומשנת תרכ"ז כיהן ברבנות קורטשין. בשנת תרל"ה נבחר ע"י הדברי חיים לערוך ספר תשובותיו בחלקו השני, וכשכר על כך שילם הדברי חיים על הוצאות הדפסת ספרו של רבי שמואל אהרן 'בית אהרן' על ענייני מסכת גיטין. התכתב עם גדולי דורו וגאוני גאליציה השואל ומשיב ורבי שלמה קלוגער. רבה של העיר קארטשין. נפטר בקארלסבאד ביום כ"ז תמוז שנת תרל"ז בגיל צעיר וארונו הובא לעיר קראקא שם בא למנוחות בסביבות קבר אביו שנפטר שם בשנת תרכ"ח. ספרו בית אהרן, על הלכות גיטין (למברג, תרל"ו). שני בניו עלו לירושלים; ר' מנחם מענדל ראבין בעמח"ס עיני מנחם, עלה לאר"י ושימש שם כנציגם של הכולל רמעבה"נ מגאליציא, בשנת תרמ"ט נסע לקברי צדיקים לערי הגליל ולהיות במירון ביומא דהילולא רבא ל"ג בעומר, אח"כ פרסם את מסעו בשם 'מסע מירון וערי הגליל' ור' יו"ט ליפמאן ראבין, החתום על גבי הספר שלפנינו, נפטר ביום כ"ג תמוז תרפ"ט ומנו"כ במרומי הר הזיתים.
שיא, [12] דף. 23 ס"מ. שני שערים.
מצב טוב. נקבי עש. כריכת עור מקורית משוחזרת.
נמכר כמו שהוא.
ספר שנות אליהו, פירוש על משניות סדר זרעים, מאת הגאון רבי אליהו – הגר"א מווילנא. כולל שני פירושים, פירוש ארוך ופירוש קצר. מהדורה ראשונה. לעמברג, תקנ"ט [1799]. מספרי הגר"א הראשונים שהועלו לדפוס.
בראש השער מתנוססת חותמת קדשו של האדמו"ר רבי יעקב לנדא, בנו וממלא מקומו של קדוש ישראל הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב: "יעקב בהגאון מוהר"א נ"י לאנדא". החותמת בחיי אביו. מספר חתימות רבניות נוספות מתקופת ההדפסה.
הספר שלפנינו יצא לאור כשנה לאחר פטירתו של הגר"א, והינו הספר השני מספרי הגר"א שעלו על מכבש הדפוס (בימי חייו של הגר"א לא פורסם בכתב דבר מכתביו). הספר נדפס על ידי בני הגר"א כאשר חתנו רבי משה יהודה ליב מפינסק מופקד על מלאכת העריכה וההדרה. הספר הוגה על-ידי הגאון רבי חיים מוולאז'ין גדול תלמידי הגר"א.
מעבר לשער כרוז המבטל את כל הפרסומים האחרים שיצאו לאור בשם הגר"א, בכתב ובעל פה, בלא שהוגהו על ידי בניו ותלמידיו "כרוז יוצא מאבות בתי דינין דק"ק וילנא ע"א על האנשים שלא שימשו כל צרכן ונטלו עטרה לעצמן לקבוע הלכה, בשם אדמ"ו ורבן של כל בני הגולה, הגאון האמתי החסיד המנוח המפורסם מו' אליהו ז"ל".
האדמו"ר רבי יעקב לנדא [תקצ"ד-תרנ"ו], בנו של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם לנדא מטשכנוב, שימש כאדמו"ר ביעזוב. היה חסידם של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יצחק מאיר אלתר מגור, של אביו רבי אברהם ושל אחיו רבי זאב וולף. כיהן ברבנות טשעכנוב ויעז'וב. בשבע השנים האחרונות לחיי אביו, קשה היה לאביו הקדוש לשאת את משא העם כאדמו"ר, יחד עם משא הרבנות. התפטר רבי אברהם מהרבנות, וקרא אליו את בנו-חביבו רבי יעקב לכהן על מקומו כאב"ד טשכנוב. לאחר פטירת אביו עבר לכהן כאדמו"ר בעיר ייעזוב (הסמוכה ללודז'), וקיבל את מרותו של אחיו הגדול רבי זאב וואלף מסטריקוב. לאחר פטירת אחיו מסטריקוב התחיל רבי יעקב לכהן באדמו"רות ביעז'וב, ועל שמה נודע כאדמו"ר רבי יעק'לי ייעזעאווער.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 177.
[2], ט, נט [צ"ל נח] דף, 36 ס"מ. שוליים נאים.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. השלמת שולים אמנותית לשער ולמספר דפים נוספים, ללא כל פגיעת טקסט. כריכת עור מפוארת.
ספר בית ישראל – דרשות וביאורים על התורה בדרך הקבלה החסידית, מאת האדמו"ר הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב. [לבוב, תקצ"ד 1834]. מהדורה ראשונה.
בדף לב מופיעות שתי חתימות בעלות בכתב ידו של האדמו"ר רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מגדולי החסידות. תלמידם המובהק של סניגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ישראל מרוזין, רבי ברוך ממזיבוז והאוהב ישראל מאפטא.
באותם השנים הייתה ברוסיה צנזורה קשה וקפדנית על ספרי הקודש, ובמיוחד כנגד ספרי חסידות. על כן הספרים שלפנינו (כמו שאר ספרי המחבר) נדפסו בדפוסים מחתרתיים, והשערים נדפסו ללא שם העיר בה נדפסו וללא שמו של המדפיס ותאריך ההדפסה (חמוש"ד).
האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב [תקכ"ג-תקצ"א] , נולד לרבי יצחק אייזיק מסאפרין שבהונגריה, מצאצאיו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה'תוספות יום טוב'. מילדותו נודע כעילוי מבריק, היה גדול בתורה הן בנגלה והן בנסתר, בשל ידיעותיו המקיפות בספר הזהר כונה בפי גדולי דורו 'שר בית הזוהר'. נסע להרבה מגדולי וצדיקי דורו, היה תלמיד מובהק ל'חוזה מלובלין', והיה נערץ אצל גדולי האדמו"רים. נתפרסם כקדוש עליון, ורבים נהרו לאור תורתו, ולאחר פטירת רבי נפתלי מרופשיץ נחשב מנהיג החסידים בכל גליציה וכן נשיא ארץ ישראל שם. עסק הרבה בקבלה וחיבר ספרים חשובים, בהם: עטרת צבי שלפנינו, שעל שמו נקרא לדורות עולם; פרי קדש הלולים ועוד. נפטר בשנת תקצ"א, ונספד על ידי רבי שלמה קלוגר.
מקור: ספריה פרטית.
[1], לב; לא-לד, [1] דף. 22.5 ס"מ. בדף כד/ ובדף כה/1 חותמת דיו רבנית, לא מזוהה (מטושטשת מאוד). רישומים נוספים בשער.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי שימוש וזמן. מדבקה לחיזוק בשולי השער. נקבי עש בודדים. כריכה ישנה.
הלכות הנצרכות מחלק אבן העזר ומחלק חשן המשפט, עם ביאור, מאת רבי משה נחמי' [כהניו], אב"ד חאסלאוויטש. חלק א. קניגסברג, תרעי"ח [1858].
כיתוב: קניתי זה הספר בעזה"י הק' וואלף ציטראן. וכיתוב: ס' זהב הוא של כ"ק אמו"ח ההגה"צ האבדק"ק ה' דאראג שליט"ט, הק' מרדכי צבי שווארץ אב"ד דק"ק טשיק סערדעא יע"א. וחותמות מרדכי צבי שווארץ אבד"ק טשיק-סערדעדא והגליל.
רבי זאב וואלף ציטרון – האדמו"ר מדארג [תרי"ז-תרפ"ז], היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מדעעש ושל רבי אברהם יצחק מקליינוורדיין. משנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג. חיבר את הספר אגדות מהרז"צ. היה חתנו של האדמו"ר רבי שמואל פרנקל מדארג בעל ה'אמרי שפר', ומילא את מקומו משך 44 שנה.
רבי מרדכי צבי שוורץ [תרמ"ג-תשכ"ב], חתנו של רבי זאב וואלף ציטרון, היה תלמידם של בעל השבט סופר, רבי יהודה גרינולד מסאטמר ורבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט, היה רבה הראשון של טשיק-סערעדא, ואחר כך היה רב בלונדון ואחר כך באוהיו קליבלנד.
חתימת בעלים, חיים בהרב ר' אברהם דיין…אברהם בר"ד.
מקור: ספריה פרטית.
11, [1] עמ’, נד; עב דף. 21 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן.
ספר כתנות אור – עין יעקב. חלק חמישי על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. לבוב, דפוס ר' שלמה יאריש ראפפורט, תקס"ח [1808].
בראש השער רישום בעלות בכתב יד: "זה הספר שייך לר' יצחק דוד בהר"ב מו' משה מלעלוב". ספרים וחפצים שלו, כמו של שאר אדמו"רי השושלת הראשונים, הינם נדירים ביותר ויקרי המציאות.
כיום כבר כמעט נשכח הדבר ונעלם, אולם עד הדור הקודם היה כמעט בכל בית מדרש, בכל עיירה, שיעור ב'עין יעקב' בין מנחה למעריב ולפעמים גם אחרי תפילת שחרית. עד היום יש מאדמו"רי לעלוב שמחזיקים במסורת הוותיקה ומוסרים לאחר תפילת שחרית שיעור ב'עין יעקב'.
הספר שלפנינו נדפס בבית דפוסו החשוב של ר' שלמה יאריש רפופורט. בדפוס זה נדפס מספר שנים קודם לכן הספר הקדוש 'נועם אלימלך', עליו ידוע כי פועלי הדפוס היו מל"ו צדיקים נסתרים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק דוד בידרמן [תקע"ה-תרמ"ז], בנו של הרה"ק רבי משה מלעלוב. נקרא על שם שני סביו – היהודי הקדוש מפשיסחא, והרה"ק ר' דוד מלעלוב. בשנת תרי"א עלה לארץ הקודש, והסתופף בצילו של אחיו הגדול הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל. נפטר שנים בודדות לאחר אחיו, בחודש תשרי תרמ"ז.
[1], צ, קמד דף. 18.5 ס"מ.
מצב בינוני. נקבי ותעלות עש רבות. כריכת עור מקורית.
ספר עמק יהושע אחרון – דרושים, שו"ת ודברי מוסר. מאת הגאון רבי יהושע ווילדמאן אב"ד קאנסקיוואליא נכד הרבי ר' אלימלך מליזענסק. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרע"ג [1913].
בשער ובין דפי הספר מספר חותמות בעלות של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסאסוב, בעת כהנו כאב"ד סעמיאהלי: "חנני' יום טוב ליפא מאיר אבדק"ק סעמיהאלי יע"א". לאחר מכן כיהן הרבי כראש הישיבה וראב"ד העיר סאטמר ואף נשא לאישה את בתו של האדמו"ר רבי יואלי'ש מסאטמר.
אדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסאסוב [תרס"ה-תשכ"ו], נולד בעיירה סאסוב (אוקראינה) לאביו האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב, ונקרא על אבי אמו בעל הקדושת יום טוב מסיגעט. שקד על לימוד התורה יחד עם אביו שהיה ידוע כגאון ומפורסם בצדקותו וקדושתו. כן למד אצל דודו בעל ה'עצי חיים'. הוסמך לרבנות על ידי ר' אברהם מנחם הלוי שטיינברג (בעל "מחזה אברהם") ור' מאיר אריק (בעל "טל תורה").
לאחר שדודו – אדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בעל "דברי יואל") בחן אותו במשך שלושה ימים רצופים, נשא את בתו לאישה. כאשר חותנו עבר לכהן כרב בעיר קראלי [קאריי] (רומניה) עבר עמו ומונה לדיין בבית הדין הגדול. בשנת ה'תר"ץ עבר יחד עם חותנו לעיר סאטמר [סאטו מארה] (רומניה) ומונה לראש הישיבה והוכתר לראב"ד בעיר וכאשר נסע חותנו מחוץ לעיר מינה אותו במקומו להנהיג את הקהילה.
בחודש שבט ה'תרצ"א נבחר לרב קהילת סמיהאלי [בידסנטמיהאי] (הונגריה) במקום ר' שמעון גרינפלד [המהרש"ג] אך לנוכח הפצרות תושבי סאטמר לבל יעזבם, נשאר להתגורר בסאטמר ובכל שבת מברכין נסע לסמיהאלי.
לאחר תלאות רבות עלה לארץ ישראל. התיישב בירושלים, כיהן כרב חסידי סאטמר והנהיג את הקהילה בירושלים. הוא נשא לאישה בזיוו"ש את בתו של ר' יוסף שטרום [אלמנת ר' מרדכי פוגרמנסקי]. רכש קרקעות בעיר גני תקווה ובחודש אדר ה'תשכ"ג ייסד עבור חסידיו שעלו מארה"ב את שכונת המגורים קריית "ישמח משה" על שם הספר שכתב זקנו – אדמו"ר רבי משה טייטלבוים.
נודע כבעל מופת ופועל ישועות בעיקר ברפואה ובהוצאת דיבוקים והיו לו חסידים רבים. כיום מכהן בנו האדמו"ר רבי יוסף דוד בקריית ישמח משה. מספריו: מנחת יום טוב.
קפב עמ'. 28 ס"מ. נייר עבה.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. שני נקבים לאורך דפים רבים, במספר דפים הדבקה ישנה במקום הנקב. כריכה מקורית עבה, עם הדפסת שער מעטפת (זהה לשער הרגיל).
ארבעה מספרי ים של שלמה למהרש"ל. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. שטעטין. תרכ"א -תרכ"ב [1861-1862]. בכל אחד מארבעת הספרים מתנוססות חתימות יד קדשו של רבי שמואל העליר. בכרך מסכת גיטין לא מופיעה חתימה, לעומת זאת מופיעה בו הגהה בכתב יד קדשו.
* ספר ים של שלמה, על מסכת יבמות. שטעטין, תרכ"ב. [2] פ דף. בשער, שתי חתימות יד קדשו (אחת בכתיבה אשכנזית ואחת בכתב רש"י). חתימה נוספת בדף עז/1.
* ספר ים של שלמה, על מסכת גיטין. שטעטין, תרכ"א. [1] נו דף. בדף יח/1 הגהה בת 5 שורות בכתב יד קדשו.
* ספר ים של שלמה, על מסכת קדושין. שטעטין, תרכ"א. [1] מה דף. חתימת יד קדשו בדף האחרון של הספר.
* ספר ים של שלמה, על מסכת יום טוב [ביצה]. שטעטין, תרכ"א. [3] לה דף. שתי חתימות יד קדשו (בכתיבה אשכנזית ובכתב רש"י).
הרב שמואל העליר [תק"ס–תרמ"ד], רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. סבו, הרב אברהם פרץ, היה אחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה. האגדה החסידית מספרת כי בליל הסדר הסב הילד שמואל על הרצפה למרגלותיו של החוזה, וכאשר אמר החוזה מלובלין את הפסוק "ובמורא גדול זו גילוי שכינה" הגיע החוזה להתפשטות הגשמיות, כל החסידים הבוגרים עצמו את עיניהם מעצמת היראה, אך הילד שמואל פקח את עיניו וראה את כל גופו של החוזה כאילו הוא שקוף וכל האיברים הפנימיים נראים דרך העור, והפטירו החסידים שמאז נהיה רבי שמואל למומחה ברפואה, כידוע שערביי הגליל היו באים אליו עם ילדיהם החולים שירשום להם מרשמים-'רצפטים' לרקיחת רפואות.
משפחת העליר השתייכה לקהילות החסידים. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, ובהגיעם לארץ השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה. רבי שמואל העליר היה ילד בבואו לצפת. בבגרותו, הצטרף רבי שמואל, גם הוא כאבותיו לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לרבו רבי אברהם דב מאוורוטש, ולאחר פטירתו בשנת 1840, היה רבי שמואל העליר לאב"ד ולדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע. נכדו היה האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.
בדף הפורזץ חתימת בעלים רבנית מסולסלת, נוספת, לא מזוהה. ומתחתיה על פני כל הדף מערכה למדנית ארוכה בת כ-1000 מילים ומספר הגהות נוספות.
34 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש בודדים. כריכה פשוטה.
ספר טור יורה דעה, עם פירוש 'בית יוסף' למרנא רבי יוסף קארו גדול חכמי צפת, פירוש שהפך מרגע הדפסתו לחיבור ההלכתי החשוב ביותר, עד לימינו. ויניציאה, דפוס בראגדין, שי"א [1551]. מהדורה ראשונה ונדירה, שנדפסה בחיי המחבר. עותק חסר.
בדף קט/2 מופיעה הגהה חתומה בכתב ידו של הגאון האדיר רבי משה פרובינצלו אב"ד מנטובה ומגדולי חכמי דורו, ידידו של מרן המחבר. בין דפי הספר מופיעות למעלה מ-[80] הגהות חשובות שנכתבו במאה הסמוכה לזמן ההדפסה, מאת לפחות שבעה כותבים שונים. ביניהם ללא ספק גדולי תורה מופלגים שלא הצלחנו לזהותם.
שמו של רבי משה פרובניצאלו נכרך בקשר הדוק להדפסת חלק אחר של הפירוש בית-יוסף. – הדפסת חלק חושן משפט החלה בשנת שי"ח (שבע שנים לאחר הדפסת חלק יורה דעה שלפנינו), אלא שלאחר זמן קצר פרצה מחלוקת בין המדפיסים (משפחת פואה) לבין שליחו של ה'בית-יוסף' – רבי משה בן שושן. רבי משה פרובינצאלו עמד בראש הרכב בית-הדין, והוא גזר נידוי על מי שלא יבוא להעיד בענין זה. רבי משה בן שושן סירב לבוא, ומשכך הטילו עליו את החרם. רבי משה בן שושן טען שהחרימוהו שלא בצדק, והטיל חרם בחזרה [!] על רבי משה פרובינצאלו. מחלוקת מקומית זו הפכה לסערה גדולה בכל איטליה, ועד ארץ ישראל הגיעו הדיה. היו רבנים שתמכו ברבי משה פרובינצאלו, והיו שהחזיקו את החרם שהטיל רבי משה בן שושן, וסברו שעל הרמ"ף לפעול על מנת להסיר את החרם מעליו.
מעניין לציין – לפני מספר חודשים הוצעה למכירה מודעת-דפוס גדולה לא ידועה העוסקת בפולמוס הדפסת חלק חו"מ, עם הגהות בכתב ידו של רבי משה פרובינצאלו, והיא נמכרה בסכום האסטרונומי של מאה ושלושים אלף דולר!
לפנינו ספר מיוחד במינו: פירוש 'בית יוסף', – שהוא ללא ספק החיבור היהודי החשוב ביותר בחמש מאות השנים האחרונות, העותק של אחד מגדולי חכמי דורו שהיה בעצמו ידיד המחבר, ואשר נלחם כנגד שליחו של הבית יוסף על אודות הדפסת חלק נוסף של ה'בית יוסף'!
רבי משה פרובינצאלו אב"ד מודינא ומנטובה [רס"ג-של"ו 1503-1576] , מהרבנים הבולטים במאה ה 16. זכה להערכתם העצומה של מרן הבית יוסף, מרן הרמ"א, המבי"ט, מהרש"ק, המבי"ט הראשון מצפת, רבי משה זכות ועוד. רבינו החיד"א מביא בספרו שם הגדולים כי רבי משה זכות אמר: "שלא ישגיחו בתשובות אחרונים כי אם התשובות שרומז הרב כנסת הגדולה ומהר"ם פרובינצאל". היה פעיל מאוד במספר מחלוקות שאירעו באיטליה, כאשר הוא עומד בראש אחד המחנות, מקבל קיתונות של בוז ומשיב מלחמה שערה – פולמוס הדפסת הזוהר, פרשת הגט תמרי-וינטורוצו, והדפסת בית יוסף חו"מ.
מתלמידיו הבולטים: רבינו מנחם עזריה – הרמ"ע מפאנו, ורבי יהודה מוסקאטו.
[30], שצח דף, עותק חסר. דף השער ו[6] דפים שלאחריו הכוללים את תחילת המפתחות חסרים והושלמו בצילום מקצועי. גוף החיבור בשלימות. 33.5 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. סימני שימוש וזמן. מספר הגהות (ביניהן הגהת רמ"ף) קצוצות בשוליהן. כתמי דיו בדפים [8-10] מדפי המפתחות. נקבי ותעלות עש, בעיקר בשוליים הפנימיים. הדבקות לחיזוק בדף האחרון ובשני דפים נוספים. כריכת עור חדשה.
שלחן ערוך מטור אבן העזר, עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה, ועם באר היטב מאת מוהר"ר יהודא אשכנזי. אמשטרדם, תקמ"ה [1785]. העותק האישי של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט, בשער חתימת יד קדשו: "שמואל מסלאנט".
כידוע, ספרי השולחן ערוך הינם כלי העבודה המרכזי של רב בישראל, וחלק אבן העזר העוסק בהלכות אישות החמורות ביותר שעליהם נאמר "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין, לא יהיה לו עסק עימהן" – חלק זה הוא נחלתם של גדולי הרבנים שהשאלות ההלכתיות הסבוכות מתנקזות לפתחם.
לפנינו פריט היסטורי שקשה להפריז בחשיבותו – השולחן ערוך של ראש הרבנים בארץ ישראל הגאון רבי שמואל סלאנט, שכל רבני ארץ ישראל ורבני הגולה היו כפופים ונשמעים לדעתו. העותק האישי מתוכו הורה לעם ישראל במשך עשרות שנים דבר ה' זו הלכה.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. הוא התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
מקור: ספריה פרטית.
קפח דף, 19 ס"מ. בשער ודפי הפורזץ רישומים וחתימות רבניות נוספות, אשכנזיות ומזרחיות-מצוירות.
מצב טוב. כתמי זמן. השלמת שולים לשער ולשני הדפים שאחריו, ללא פגיעה בנוסח השער או בחתימות.
ספר הקדוש נועם אלימלך להאדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק – גדול ספרי הסגולה החסידיים. מהדורת לעמבערג, תרכ"א 1861.
בדף השער חתימה "עקיב' יוסף" – הוא הגאון רבי עקיבא יוסף שלעזינגער, מגדולי הקנאים ושומרי הגחלת היהודית האותנטית (להרחבה אודותיו ר' להלן). בסמוך לה מוטבעת חותמתו האישית בדיו כחולה.
רבי עקיבא היה שייך למחנה החרדים השמרנים בהונגריה, אשר לחמו כנגד כל סטיה, ולו מזערית, מהדרך המסורה. כבר בצעירותו נודע כקנאי גדול, ובגיל 25 בלבד פרסם את חיבורו 'לב העברי' שעורר רעש גדול. רבי עקיבא היה בעל נפש רחבה ועשירה מאוד, מלא וגדוש ברעיונות חדשניים ועמוקים.
עד כה ידוע מעט מאוד על יחסו של רבי עקיבא לתנועת החסידות ולפנינו תגלית של ממש: הספר החסידי החשוב ביותר, שהיה שייך לאחד מגדולי הקנאים!
בקובץ 'עץ חייים – באבוב' נדפס מכתב מרתק מאת רבי מנחם מנדל בודיק בעל סדר הדורות החדש, שנשלח אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ובו הוא מסביר לו אודות ענין הדביקות בצדיקים ודרכי החסידים. (חוברת יא, ניו-יורק תש"ע, עמ' לט-מד).
הספר נועם אלימלך הינו הספר החסידי החשוב ביותר שבכל הזמנים. הוא נחשב לספר סגולה, ונדפס גם במהדורות מיניאטוריות – כמו הספר רזיאל המלאך – בכדי לשמש כקמיע. סגולה נוספת, עתיקה, בדוקה ומנוסה להניחו למראשות יולדות כסגולה ללידה קלה. במחלקות היולדות שבבתי החולים נמצאים דרך קבע עותקים מהספר נועם אלימלך, בכדי להמציאן ליולדות המקשות בלדתן.
גדולי האדמו"רים מזכירים תכופות ספר זה בחיבוריהם, ביניהם: רבי אברהם יהושע השל מאפטא; רבי קלונימוס בעל ה'מאור ושמש' ואחרים. רבי נחמן מברסלב אמר: "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו" (חיי מוהר"ן). רבי מנדלי מרימנוב, גדול אדמו"רי גליציה, אמר כי רק אחרי שטובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב'נועם אלימלך'. רבי העשיל אב"ד טלוסט אמר: מי שיכול להבין ספר זה, יש ביכולתו להחיות מתים.
בעל התניא כינה ספר זה "ספרן של צדיקים", (בעוד שאת ספרו שלו עצמו, ה'תניא', כינה "ספר של בינונים"). והוסיף: "לא כל מוח סובל זאת".
מקור: ספריה פרטית.
עג דף, חסר דף אחרון וחלק מדף ע"ג. 24 ס"מ.
מצב כללי טוב. הדבקות בעשר. בלאי קל בשולי הדפים הראשונים. כתמי שימוש. כריכה חדשה, פשוטה ונאה.
כרך עב כרס – חמשה חומשי תורה עם חמש מגילות, הפטרות ותפילות לכל השנה. הוצאת ראובן מס. ירושלים, דפוס חורב, 1960.
בדף המגן מופיעה חותמתו האישית של מרן ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא. בין דפי הכרך מספר הגהות ארוכות במיוחד בכתב ידו, מתקופת זקנתו.
מעניין מאוד לציין – בסוף הכרך מופיעה תפילה לשלום מדינת ישראל, ואזכרה לזכר חללי מלחמת השחרור. כידוע, עמדתו של הג"י סרנא ביחס למדינה הייתה חיובית ביסודה.
הגאון רבי יחזקאל סרנא – "ר' חצקל" [תר"נ-תשכ"ט] , ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי בארץ ישראל. תלמידם של רבי שמעון שקופ ורבי נתן צבי פינקל – ה'סבא מסלבודקה'.
שלם. 23.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני שימוש וזמן. כריכה מקורית, בלויה מעט.
"שימש לפני אבא מאוה"ג זצ"ל ומצא חן ושכל טוב לפניו ומילא ידו בחריפות ובקיאות" (הכת"ס על רבינו)
צמד חומשים, חומש שמות וחומש ויקרא, עם תקון סופרים, תרגומים ופירושים רבים, ועם תוכחת מוסר מהשל"ה, וספר תוצאות חיים. כולל גם מגילות אסתר ושיר השירים. ווין, תקנ"ד [1794]. בשני הכרכים חתימת יד קדשו של הגאון רבי משה הערצפעלד אב"ד סילאש בלהאש ומגדולי תלמידיהם של החתם סופר ובנו הכתב סופר.
הכתב סופר במכתבו מפליג בשבחיו של תלמידו הגדול: "…חריף ומופלג אשר יאמר עליו כי הוא זה מפארי מופלגי בחורים בישיבתינו, וכבר שתה מי באר אשר שתו ממנו עדרים עדרי קדושים, ומשה בלי פיסוק שימש איזה שנים לפני אבא מאוה"ג זצ"ל, ומצא חן ושכל טוב בעיניו, ועלה ונתעלה ברוב שקידתו, ומילא ידו בחריפות ובקיאות בסוגי' הש"ס והלכותיהם… המדבר לכבוד התורה, ולכבוד תלמיד ותיק מלא עתיק. יום א' כ"א אדר תר"א לפ"ק פה פ"ב יע"א. הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל" (נדפס בכרם שלמה שנה ט' קובץ ד' עמ' מב-מג).
מלבד חתימות ידו של הגאון רבי משה הערצפעלד. מופיעים בשני הכרכים רישומי בעלות רבים נוספים, הברורים שביניהם: "יצחק זאב שו"ב מפרשבורג", "אשר יודא ב"ר יצחק זלאטטשטיין", "אנשיל ליב זלאוושטיין", "בער ב"ר יצחק זאב שו"ב", "שמואל מארקשטיין", "האשה החשובה הצנועה מרת ברמן" (רישומי בעלות של נשים על ספרי קודש הינם נדירים) ועוד רישומים רבים בעברית ובלועזית.
הרה"ג רבי משה הרצפלד [תקע"ו-תרל"ב], אב"ד סילאש בלהאש שבהונגריה במשך כ-25 שנה. מגדולי תלמידיהם של החתם סופר ובנו הכתב סופר. חתן ראב"ד פרשבורג הגאון רבי דניאל פרוסטיץ. גר ליד חמיו בפרשבורג, בשנת תר"ט חזר לעיר מולדתו מיכלדארף ומשם נתמנה בשנת תרט"ז לאב"ד סילאש בלהאש עד לפטירתו. חתנו ממלא מקומו רבי אברהם צבי קלייןן אב"ד סילאש בלהאש. חתן נוסף שלו הגרש"ז בייטום אב"ד מילדוי. (החתם סופר ותלמידיו עמ' שמח).
[2] חומשים מהודרים. פורמט גדול. נייר עבה ומשובח. שערים בצבעי אדום ושחור.
חומש שמות: קכה דף, 31 ס"מ.
חומש ויקרא: עד דף, 32 ס"מ
מצב כללי טוב. כתמי זמן. כריכות עור עתיקות.
שני גאוני הדור!
נפש חיה, ספר השו"ת הנודע של הגאון רבי חיים אלעזר וואקס – מגדולי הדור (הוא היה מהמסכימים על המהדורה הראשונה של המשנה ברורה). שלושה חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. פיעטרקוב, תרל"ו-תרל"ז [1876-1877]. העותק האישי של הגאון הנודע רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש בעל האמרי בינה.
באופן נדיר, מחמת רום ערכו של מקבל הספר בעל ה'אמרי בינה' שנחשב בדורו כאחד מגדולי הדור, כרך המחבר בראש העותק שלפנינו דף מיוחד, שעליו הדפיס המחבר הקדשה נאה בעל האמרי בינה: "מנחה היא שלוחה מאתי המחבר לכבוד מחותני הרב הגאון המובהק הצדיק תפארת ישראל כש"ת מו"ה מאיר אויערבאך נ"י בעיר הקודש ירושלים תובב"א". בחלק ג' של הספר (דף מח/1), מופיעה הגהה למדנית ארוכה ביותר, בת למעלה מ-50 שורות בכתב יד: "…ותירצתי באופנים הרבה, אח"כ מצאתי שהעיר בזה בס'[פר] אחד לא זוכר אותו…".
מלבד הקשר המשפחתי בין שני גדולי הדור (כפי שניתן לראות בהקדשה בה מכנה הנפש חיה את האמרי בינה – "מחותני"), עמדו שני הגדולים בקשרים תורניים אמיצים וכאשר בעל האמרי בינה עזב בשנת תרי"ט את רבנותו בעיר קאליש שבפולין על מנת לעלות ארצה, מילא את מקומו ברבנות קאליש בעל הנפש חיה. מעניין לציין ששני גדולי הדור שהשפעתם חרגה בהרבה מגבולות מדינתם ודורם – שניהם כיהנו בזה אחר זה ברבנות העיירה הקטנה קאליש. לפנינו שריד נדיר המעיד על הקשר החם והרציף שהתקיים בין שני הרבנים – שניהם מגדולי ההוראה בדורם.
בדף השער מופיע רישום חתום בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של נכדו הגדול של האמרי בינה הגאון רבי מנחם נתן אוירבאך, המעיד כי הספר הגיע לרשותו מעיזבון זקנו בעל האמרי בינה. (דוגמה נוספת לקשר האמיץ ששרר בין שני הגדולים, שכאשר נכדו הגדול של האמרי בינה, הגאון רבי מנחם נתן אויערבאך, נדרש להיתר הוראה, היה זה הנפש חיה שהסמיכו להוראה).
פולמוס ידוע בו עסקו שני הרבנים הוא ענין האתרוגים, והעדפת אתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי קורפו. בספר שלפנינו נדפסו שלושה סימנים שלמים העוסקים בפולמוס זה, ובתוכם העתקת מכתבו של האמרי בינה.
כיאה וכיאות לספר המיועד להיות עותקו האישי של אחד מגדולי הדור – הספר נדפס במיוחד על נייר עבה ומשובח, אשר אינו מצוי כלל בדפוסי פיעטרקוב. שוליים רחבים ונאים. אגב נציין, כי הספר שלפנינו הוא מהספרים הראשונים שנדפסו בפיעטרקוב (הספר הראשון או השני!).
המחבר הגאון רבי חיים אלעזר וקס [תקפ"ב-תרמ"ט], רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, נודע על שם ספרו שלפנינו כבעל הנפש חיה. בהגיעו לפירקו נישא לבתו של רבי משה יוֹסֵף הלברשטאם, אחיו של ה"דברי חיים" מצאנז אותו החשיב כרבו. בגיל 18 התמנה לרב העיירה טרנוגרוד, תפקיד אותו מילא 20 שנה. בטרנוגרוד עמד בראש ישיבה אותה פתח ומימן מכספו. לאחר מכן כיהן גם ברבנות פיעטרקוב וערים נוספות.
ב-1860 עלה הגאון רבי מאיר אוירבך, רבה של קאליש לארץ ישראל ורבי חיים אלעזר נקרא למלא את מקומו. ב-1867 הוכתר כנשיא "כולל פולין בארץ ישראל", תפקיד שאותו מילאו לפניו החידושי הרי"ם ורבי מאיר אוירבך, קודמו ברבנות קאליש.
את ספרו 'נפש חיה' שלפנינו פרסם בהיותו רבה של קאליש. בהקדמה לספר מספר רבי חיים אלעזר, על מסירותה הרבה של אמו. לדבריו, מסירות נפשה הגיע עד כדי כך שכאשר חלה בגיל ארבע שנים, והרופאים התייאשו מחייו, אמרה בתפילתה שהיא מוכנה לקבל על עצמה חצי מחליו כדי להציל את חיי בנה, ואכן כך היה. תוך שעות ספורות שבה אליו רוחו והחל להתאושש ובד בבד חלתה אמו. חדשים ארוכים פרפרה בין החיים והמוות, עד שהבריאה. לאחר פטירתה קיבל על עצמו רבי חיים אלעזר להקדיש את לימודו לאמו, וכאשר הוציא לאור את ספרו, קרא אותו על שמה: "נפש חיה".
בעלי הספר הגאון רבי מאיר אויערבאך [תקע"ה-תרל"ח], מגדולי הדור בפולין ובירושלים, כיהן כנשיא כולל פולין, והיהממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, מחבר הספר "אמרי בינה" שעל שמו הוא מכונה.
בשנת תרי"ט (1859) עלה לארץ ישראל, וקבע את מקום מושבו בירושלים. לדבריו רצה "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד… הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי … בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש ". כשהרב שמואל סלנט היה צריך לנסוע מארץ ישראל, הוא מינה את הרב אוירבך לעמוד במקומו בראש בבית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים, ולאחר חזרתו של רבי שמואל, השאירו בתפקידו זה.
לא רבים יודעים זאת אך התקנה המפורסמת שלא לנגן בכלי נגינה בחתונות בירושלים – מיוחסת לו. תקנה זו תוקנה לאחר התפרצות כולרה ומחלות נוספות בירושלים שבהן נספו רבים מאנשי היישוב ובהם רבנים ודמויות ציבוריות. האגדה מספרת שהאמרי בינה אסר את השימוש בכלי נגינה בחתונות לאחר שאלת חלום שערך בעקבות המגפה.
נכדו החתום על האישור הגאון הרב מנחם נתן נטע אוירבך [תרי"ח-תר"ץ], ממייסדי הרבנות הראשית ומחבר ספרים תורניים. נולד בעיר לונטשיץ, לרבי שלמה אוירבך, רב העיר (בנו של האמרי בינה).
נסמך להוראה מהרב ישראל יהושע מקוטנא, ומחתנו הרב חיים אלעזר וקס. שימש כרבה של שכונת רוחמה בירושלים, והיה מקובל על הציבורים השונים, גם החילונים. היה מרבה לערוך חופה וקידושין לחלוצים בוני הארץ, והיה מקרבם זה לזה. אך היה מקובל גם בקרב החרדים באגודת ישראל, והיה אף מחותנו של הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים (בתו הנדל הייתה אשת מרדכי זוננפלד, בנו של הרב יוסף חיים זוננפלד).
חיבר כחמישים וארבעה חיבורים, אשר מרביתם עדיין בכתב יד. מתוך הספרים שיצאו לאור, ניתן למנות את: זכות אבות וענף אבות על מסכת אבות, (ירושלים, ה'תרנ"ד); אורח נאמן ארבעה חלקים (ירושלים ה'תרפ"ד-ה'תרצ"א).
חלק אורח חיים: [4], 106 עמ'.
חלק אבן העזר: [2], פד דף.
חלק חידושים: [1] סז דף. 34 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. עותק נאה ומהודר. כריכה שמורה.
לקוטי אמרים תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, בדפוס האלמנה והאחים ראם. תרל"ח 1878.
בשער ובדף הפורזץ האחורי חתימת יד הגאון הצדיק רבי אליהו כץ דושניצר . בדף יג הערה בכתב יד.
לפנינו עותק ייחודי – ספר יסוד-חב"די בעל רעיונות חסידיים עמוקים, שהיה שייך לגאון המוסר הליטאי רבי אליהו דושניצר, אשר ה'חזון איש' התבטא אודותיו כי הוא מל"ו צדיקים נסתרים שבדור!!
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר [תרל"ז-תש"ט] , צדיק יסוד עולם. בבחרותו למד בישיבת ראדין והיה למקורבו ותלמידו המובהק של החפץ חיים. כבר בצעירותו נודע רבי אליהו כאיש קדוש ומורם מעם וסיפורים רבים סופרו אודותיו. הוא היה אחד מהבחורים שזומנו על ידי ה'חפץ חיים' להוצאת הדיבוק הידוע. לאחר נישואיו מונה כ'משגיח' בישיבות ראדין וסלובודקה, ולאחר מכן בישיבת לומז'ה. רבים מגדולי הדור נחשבו לתלמידיו, ביניהם הגאון רבי חיים קניבסקי שאף ערך את ספרו 'נחלת אליהו', שם הוא כותב שבשעת פטירתו אמר עליו בעל ה'חזון איש' שהוא היה מל"ו הצדיקים שבדור.
לפנינו עדות מעניינת שהוא למד בספר ה'תניא'.
130 עמ'. כ- 20 ס"מ. כתמי זמן. מצב טוב.
שערי חב"ד 72; ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 106, כז.
סדור 'תפלת כל פה', נוסח אשכנז. הוצאת ודפוס אשכול, ירושלים.
בדף השער מתנוססת חותמתו האישית של מרן ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא. בין דפי הספר סימני שימוש המעידים על תפילתו הזכה של אחד מגדולי מעמידי התורה בדור שלאחר השואה הנוראה.
הגאון רבי יחזקאל סרנא – "ר' חצקל" [תר"נ-תשכ"ט] , ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי בארץ ישראל. תלמידם של רבי שמעון שקופ ורבי נתן צבי פינקל – ה'סבא מסלבודקה.
[2], 294 עמ', 21 ס"מ.
מצב טוב. סימני שימוש, בלאי וקרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.
מקבץ [4] כרכים – תהלים, יהושע-שופטים, יחזקאל, משלי-איוב-דניאל-עזרא-נחמיה – מהדורת ווארשא, תרל"ט 1878-9.
בכרך יחזקאל מופיעות חתימת ידו וחותמותיו האישיות של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד וישניציא.
מקור: עזבון פרטי.
[4] כרכים, 22.5 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. נייר יבש ועדין. כתמי שימוש וקרעים בשולי מספר דפים. כריכות ישנות שונות.
ספר תהלים חסידי-קבלי, עם שני פירושים יקרים וחשובים, "עץ הדעת טוב, מאת… הר' חיים וויטאל זצוקללה"ה, אשר הי' מונח בכי"ק של המחבר בעצמו בבית… אדמו"ר שליט"א מגור", ו"שפת אמת, מאת… מרן יהודא ארי' ליב זצוקללה"ה מגור…". פיעטרקוב, תרפ"ו [1926].
בעמוד השער כיתוב בעלים: "חנני השי"ת בזה התהלים… ויזכני השי"ת להבין דבריהם הקדושים, חיים אלעזר לבית אלטר בן בנו של המחבר הק' שפת אמת זצללה"ה זי"א ועכי"א".
הספר יצא לאור ביזמתו של האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', בנו של האדמו"ר בעל ה'שפת אמת', שכתב במכתב קודש שנדפס בתחילת הספר: "שולח אני לידך מכתי"ק אמ"ו זצ"ל לקוטים על תהלים מה שלא נדפס בשפ"א. ולדעתי נכון להדפיס ביחד… החי' על תהלים ע"ד הפשט מכתי"ק הרח"ו זצ"ל הנמצא אצלי מכתי"ק בעצמו". בהמשך ההסכמה הוא מביא מה ששמע מאביו ה"שפת אמת" בענין כתבי הרח"ו בפשט שהם "חביבים למעלה". גם את כתב היד של פירוש רבי חיים ויטאל שהיה ברשותו מסר האדמו"ר להדפסה.
רבי חיים אלעזר אלתר היה בנו של הרה"ק רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ שהיה בנו של השפת אמת ומראשי יהדות פולין של בין המלחמות. כיהן כיושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
[2], קמב דף. 22.5 ס"מ.
מצב טוב מאד. כריכה מקורית נאה עם חיזוק עתיק לשדרה.
ספר אהל יששכר, חמשה דרושים כנגד חמשה חומשי תורה. מאת רבי יששכר בער בלאאמ"ו הרב… ארי’ ליב ל"ש זצלה"ה דיין דק"ק קראטשין [ליכטנשטיין]. אלטונא. תקפ"ו [1826]. מהדורה יחידה. העותק האישי של הגאון רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי.
הספר מעוטר בהסכמות רבות וחשובות ובהם הסכמת הגאון רבי עקיבא איגר. וכן בשיר ארוך לכבוד המחבר מאת הגאון רבי משה מהמבורג.
חותמות בעלות רבות של הגאון רבי מאיר שפירא בעת כהונתו כאב"ד פיעטרקוב (שתי סוגי חותמות), וחותמות בית עקד ספרים של ישיבת חכמי לובלין. כידוע, למהר"ם שפירא לא היו ילדים משל עצמו ולאחר שהקים את ישיבת חכמי לובלין עבר להתגורר בעצמו בישיבה והעביר לישיבה את הספרייה הפרטית שלו.
רבי מאיר שפירא [תרמ"ז-תרצ"ד], רבה של לובלין – פארה של יהדות פולין. איש חי רב פעלים. גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. המהר"ם שפירא היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי' שהתקבל בכל העולם היהודי. הוא אף כיהן לבקשת האדמו"ר מגור כחבר ה'סיים' (הפרלמנט) הפולני. המהר"ם נפטר בקיצור ימים, בהיותו כבן 47 שנים בלבד, תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים.
[5], כז דף, 22 ס"מ. נייר ירקרק משובח.
מצב טוב. כתמי זמן. שיקום עתיק לשולי דף ההסכמות, עוד מתקופת רבי מאיר שפירא.
מסכת בבא קמא , עם כל המפרשים ועם רב אלפס. זיטאמיר, בדפוס השותפים נכדי הרב מסלאוויטא. תרי"ח 1858.
מסכת שנדפס בקדושה ע"י הרבנים למשפחת שפירא.
שני שערים, חלקם נדפסו בדיו אדום. חותמות בית עקד ספרים של ישיבת חכמי לובלין.
מצב טוב-טוב מאד. כתמי זמן, מעט נקבי עש בשוליים.
קנב, כח, סב דף, 35 ס"מ.
הגדה של פסח 'אור זורח' – ברסלב, מיוסדת ומפורשת על פי ספרי רבינו נחמן מברסלב, תלמידו ר' נתן, ושאר תלמידיו הקדושים. ירושלים, תש"ז [1947]. עותק גדול משפיעי ברסלב הגה"ח רבי שמואל שפירא.
בדף הפורזץ חתימת יד קדשו "לד' הארץ ומלואה שמואל שפירא ברסלבר". לאורך כל ההגדה כתמי יין משיירי ארבעת הכוסות של השרף הברסלבי הקדוש זי"ע.
הגאון החסיד הקדוש רבי שמואל שפירא [תרע"ג – תשמ"ט], מגדולי משפיעי חסידות ברסלב בדור האחרון. היה ידוע כפרוש מענייני העולם, והקדיש את כל זמנו לתורה ולתפילה. היה עולה על משכבו מיד לאחר תפילת ערבית, מתעורר בחצות הלילה והולך לכותל המערבי לאמירת תיקון חצות ולקיום מנהג ההתבודדות האופייני לחסידי ברסלב. בלכתו ברחוב היה כובש את עיניו בקרקע כדי להימנע ממראות אסורים. הבית ישראל מגור התבטא עליו כי "שמירת העיניים של ר' שמואל מצילה ומגינה על הדור כולו".
נג, [3] עמ’, 23 ס"מ. אוצר ההגדות 4042.
מצב טוב. נייר שברירי. כתמי יין.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
