מִצְחָף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
מקור השם בלטינית: Caudex – ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "גזע עץ", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה.
מקור השם מִצְחָף הוא בערבית, והוא מופיע כבר בספרי הגאונים. כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.
כתב יד גדול במיוחד, מסודר בשלושה עמודות, [20] שורות בעמודה. כתב מזרחי מרובע בסגנון לא מוכר, עם ניקוד טברני, המאה השלוש-עשרה בערך. דיו על קלף.
כתב-היד מכיל קטע מספר ירמיהו:
עמוד א' – פרק לג פסוק יג "מונה אמר ה'" עד "כה אמר ה'".
עמוד ב' – "… אם לא בריתי" ומסתיים בפרק לד פסוק ז "וחיל מלך בבל נלחמים על".
בצד הטקסט הערות המסורה הגדולה והקטנה.
[1] דף, הוצא מגניזת כריכה. מצורף אישור מומחה.
גודל מקסימלי – 338×277 מ"מ.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. דהיית וקילופי דיו. מספר נקבים וחריכות דיו, עם פגיעת-טקסט קלה. קרעים בשוליים, חלקם עברו רסטורציה אמנותית עדינה.