”בִּלְבָבִי מִשְׁכָּן אֶבְנֶה לֶהָדָר כְּבוֹדוֹ / וּבַמִּשְׁכָּן מִזְבֵּחַ אָשִׂים לְקַרְנֵי הוֹדוֹ /
וּלְנֵר תָּמִיד אֶקַּח לִי אֶת אֵשׁ הָעֲקֵדָה / וּלְקָרְבָּן אַקְרִיב לוֹ אֶת נַפְשִׁי הַיְחִידָה”
(שירו הנודע של הפחד יצחק)
מכתב ברכות מוקדם, נאה מאוד ורווי געגועים, כתוב בשפה מליצית. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובלשון הזהב המפורסמת של מרן הגאון רבי יצחק הוטנר הנודע גם בכינויו כבעל הפחד יצחק. נשלח אל אחד מתלמידיו שבא בברית הנישואין. ברלין, תר"צ [1930].
"יקירי וחביבי, קול ששון וקול שמחה ויאמר לדבק כי טוב! שעת חירום היא, ומלכויות מקפידות זו על זו, וקרובים מתרחקים בזרוע, מוכרחים להסתפק בפיסת-נייר צנומה ועלובה. אבל האמן לי, יקירי, שלבי עמך! קבל נא בזה אפוא את ברכת הלב הנובעת ממעמקיו: יהיו נא חייך מוכתרים בהצלחה בכל אשר תפנה, בהווה ובנצח, ותעלה מעלה מעלה על במתי תורה ויראה. ויהיה נא ביתך – אשר אתה בונה לך – קן של תורה וחכמה. וכל שאיפות לבך הטהור יתמלאו לטובה. כעתירת כל אחיך-אחינו אשר בתוכו נמנה גם – יצחק הוטנר"
המכתב שלפנינו נשלח בתקופה מיוחדת מאוד בחייו של ה'פחד יצחק'. לאחר סיום לימודיו בישיבת סלבודקא בעיר חברון, אליה נשלח על ידי ה'סבא' בכדי להקים את הישיבה, וטרם התמנותו לראש ישיבת חיים ברלין – הישיבה הוותיקה ביותר באמריקה. בתקופה מעניינת זו, לצד לימודיו התורניים השתלם הפחד יצחק בלימודי חול באוניברסיטת ברלין. בזמנינו זה כמובן לא יכל לקרות וזו היא דרך שמתאימה ליחידים בלבד, רק לאותם האיתנים באמונתם ושום רוח שאינה מצויה אין בכוחה להזיזם מאמונתם, אלו שעתידים להנהיג את הדור, הם יכולים ולעיתים אף צריכים להשתלם בחוכמות חיצוניות בכדי לדעת מה להשיב לאפיקורוס, בבחינת "לא תלמד לעשות – אבל אתה למד להבין ולהורות". לצדו אגב השתלמו שם באוניברסיטה באותה העת גם הרבי מליובאוויטש והגאון הרב יוסף דב סולוביצ'יק. שלושתם שמרו לאחר מכן על קשר בעת שהנהיגו את יהדות ארה"ב.
גאון המחשבה רבי יצחק הוטנר [תרס"ו-תשמ"א], מוכר גם בכינוי 'הפחד יצחק'. היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. תלמיד מובהק למרן ה'סבא מסלבודקא'.
בשנת תרפ"ה נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון) חזר לוורשה ולמד במשך זמן קצר פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. משם נשלח המכתב שלפנינו, שם גם הכיר את הרב מנחם מנדל שניאורסון והרב יוסף דוב סולובייצ'יק ושמר על קשרים איתם גם לאחר מכן.
בתרצ"ב הוציא את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם דוב כהנא-שפירא והרב קוק. בהוצאות האחרונות הושמטו ההסכמות. פרסומו העיקרי הוא סדרת הספרים 'פחד יצחק' – המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים בסגנונו של המהר"ל מפראג. הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית.
בשנת ה'תש"ל (1970), בדרכו מהארץ, נחטף לירדן המטוס שבו טס עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.
בחשוון ה'תשמ"א (1980) לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
[1] גלוית דואר מבוילת וחתומה, 10X14 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימן קיפול