מכתב היסטורי-תורני מרתק, בכתב ידו וחתימתו של הבנקאי היהודי הנודע רבי עקיבא לעהרן ראש הפקוא"מ באמסטרדם, אודות ה'היתר עסקא' של הבנק החשוב 'הולנד את לעהרן' שבראשו עמד. אמשטרדם, תרל"ב [1872]. מכתבים מאתו הינם נדירים מאוד. ככל הידוע לנו המכתב לא פורסם מעולם.
המכתב נשלח אל הגאון רבי זעקל, בנו של הגרי"ד במברגר, מדייני בית דינו של הרש"ר הירש בפרנקפורט דמיין. כפי הניכר ברמיזה, המכתב עוסק בהלכות ממונות הנוגעים לענייני הבנק, ובשטר ההיתר עסקא של הבנק, שהכינו רבי אהרן פולד מדייני פפד"מ. רבי עקביא מתאונן במכתבו על הסופרים שאינם מעתיקים את השטר כצורתו המקורית, ועל כן "לבי מהסס תמיד בדבר הזה". בעקבות כך כותב רבי עקיבא משפט חריף: "וכשאני לעצמי, נכספה וגם כלתה נפשי כבר זמן כביר למשוך ידי מעסק זה [!] אמנם פרנסת אלמנות ויתומים רבים ונכבדים התלוי' המסחרי תמנעני מעשות כן…". בסיום המכתב מבקש רבי עקיבא בענוותנותו מהנמען, לבל ישלח אליו עוד שאלות בהלכה, "כי לקרסולי מורי הוראות בישראל לא הגעתי…".
מקצוע הבנקאות המודרנית היה מראשיתו נחלתם של אלי הון יהודים (למשל משפחת רוטשילד). הסיבות להצלחתם של היהודים במקצוע הבנקאות מגוונות, החל מהקשרים הייחודיים שבין יהודים ממדינות שונות וכלה ברמת האינטליגנציה וההשכלה העודפת שלהם. אולם הסיבה העיקרית, כפי שגם ניכר מכל שורה במכתב שלפנינו, הייתה עוצמת יראת השמים שלהם ונאמנותם האבסולוטית בענייני ממונות, אשר משכו אליהם מפקידים ולווים שהעדיפו לעשות עימם את עסקיהם.
רבי עקיבא להרן [נפ' תרל"ז], גביר אדיר ומגדולי העסקנים הפועלים לטובת ארץ ישראל וצרכי הזמן. עמד במשך זמן ניכר בראשות ארגון הפקידים ואמרכלים שחלש על סכומי עתק להחזקת בני א"י. נשא לאשה את בת אחיו רבי צבי הירש (מוזכר לפנינו כ-"אחי וחותני הרב מו"ה צבי הירשל לעהרען זצ"ל"). בהלוויתו צעדו כ-חמשת אלפים איש. בצוואתו ביקש שלא יספידהו איש מלבד רבי יוסף צבי דינר. ראה אודותיו: יובל סיני כרך א' (ירושלים, תשמ"ז), עמ' פז-צד.
[1] דף נייר משובץ, עם חותמת בלט בראשו. 22 ס"מ.
מצב טוב. קרעים קלים בשוליים עם פגיעה בתיבה בודדת.