נודע ביהודה. שאלות ותשובות מאת רבי יחזקאל לנדא, על ארבעת חלקי השלחן ערוך. מהדורה קמא. ווילנא, תרס"ד 1904.
הספר היה שייך לאדמו"ר הגה"ק רבי יחזקאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצא, עם חידושי תורה בכתב ידו.
מאחורי הקדם שער ובדף השער, כיתוב בכתב ידו שהספר שייך לו. עם חותמותיו. "זכיתי לקנות בעזהי"ת ספר נודע ביהודא, השי"ת יזכני ללמוד בו. עתירת יחזקאל הלוי בהגה"ק אדמו"ר דפ"ק אוסטראווצא".
בדף ח ע"ב (בחלק ראשון) הגהה ארוכה בכתב ידו, שהיא למעשה קטע ארוך של חידושי תורה.
רבי יחזקאל הלוי מאוסטרובצא [תרמ"ז – תש"ג], האדמו"ר השני מאוסטרובצא. בנו של הרה"ק רבי יחיאל מאיר שכידוע צם ארבעים שנה ברציפות בכדי למנוע את השואה (צדיקי הדור השווהו לתנא רבי צדוק שצם ארבעים שנה בכדי למנוע את חורבן הבית, במסכת גיטין).
בשנת תרע"א התמנה לרבה של העיירה אינובלודז' שבמחוז לודז', ולאחר 10 שנים עבר לכהן כרבה של נאשלסק הסמוכה לוורשה. כאביו היה גאון מופלא. עם פטירת אביו בשנת תרפ"ח אעבר לאוסטרובצה וכהן בה כאב"ד וכאדמו"ר. הקים שם את ישיבת "בית מאיר" על שם אביו ולישיבה נפתחו סניפים גם בוורשה, לודז' וצ'נסטחוב.
כידוע, הנאצים חיפשו במיוחד את גדולי הרבנים, בשנת תש"ג דרש הגסטפו להסגיר את רבי יחזקאל, אחרת יישרפו 200 מיהודי העיירה. בתגובה אמר הרבי: "מוטב אהיה אני קרבן הקהל ולא להפך". הוא טבל במקווה ובעלות השחר אמר סליחות ווידוי ובעשרה בטבת בשעה תשע בבוקר באו הנאצים וירו בו למוות. מרבית כתביו אבדו בשואה, המעט ששרד יצא לאור בשם 'קדשי יחזקאל'. ראה אודותיו: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ב, קע-קעא.
מצב בינוני. קרעים עם חסרון טקסט בחמישה דפים ראשונים. נקבי עש. כריכה פשוטה.