תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ – זוֹ בִּזַּת הַיָּם, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף – זוֹ בִּזַּת מִצְרָיִם (מדרש רבה)
"וינצלו את מצרים" – דרוש קבלי העוסק ביציאת מצרים וקריעת ים סוף, בכתב יד קדשו של הארי הח"י רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל ה'בן איש חי'. [בגדד, המאה ה-19]. הדרשה עוסקת בנושאים קבליים המסוגלים לעשירות מופלגת, ובסופה מופיעה ברכתו הקבועה של הבן איש חי: "א-ל ש-ד-י יהי בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר".
כידוע, כל כתבי ידו של ה'בן איש חי' משמשים בקרב יהדות המזרח בכלל ואצל יוצאי בבל בפרט, כקמיע מומחה, בדוק ומנוסה לרפואה, לפרנסה ולשמירה. קל וחומר הדרשה שלפנינו העוסקת ב'קריעת ים סוף' – אליה משווים את שני הדברים הקשים ביותר להשגה בדרך הטבע – "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", ו"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".
בין שאר דרושי הבן איש חי, מתייחדת הדרשה שלפנינו, העוסקת ביציאת מצרים, בביזת הים הגדולה שהיתה אז ובניסים הנוראים שהתרחשו באותו ליל שימורים. מטבע הנושא, הדרשה עמוסה בפסוקים ובברכות גאולה ושפע: "פקד יפקד א-להים אתכם"; "וינצלו את מצרים"; "שגאולתכם תהיה ע"פ מדת הרחמים"; "לברר כל ניצוצות שבה ולא תשאירו אחד"; "עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה"; "קריאת ים סוף" ועוד.
ראוי לציין כי מתוך פסוקי יציאת מצרים הפותחים במילים "ויסע, ויבוא, ויט", מהם יוצא השם הקדוש והנורא – שם בן מ"ב אותיות.
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט] , בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ'. 14X10 ס"מ. כתיבה אוטוגראפית אופיינית.
מצב טוב מאד. כריכה חדשה ומפוארת, כיאה וכיאות לכתב יד קדוש זה.