"הרוחות היו חוששים ממנו… היו אנשים שהרופאים התייאשו מחייהם… והיה עושה להם תיקונים ומחייה את המתים ממש וחיו כמה שנים" (הראשל"צ רבי מרדכי אליהו)
קמיע יחיד במינו לילד וליולדת, שלא נראה כמותו. נכתב כולו מתחילתו ועד סופו בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של גדול מקובלי הדורות האחרונים, המקובל האלוקי ובעל המופת רבי יהודה פתיה, שהיה משוחח עם הרוחות כדבר איש עם רעהו, כמופיע בספרו 'רוחות מספרות'. ירושלים, שנות ה'תר"צ [1930 לערך].
נוסח הקמיע: "יהי רצון מלפניך ה' או"א שתשמור ותציל את האשה הנושאת [מקום לכתוב את שם האשה] מנזיקין ועלעולין ומרעין ונגעין ולילין ורוחין … ומפחד ובהלה ומנזק וחולי ותסך עליה ברחמיך הרבים ותשלח… ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה … ותן לה חלב בשני דדיה ויהיו שני דדיה מעיינות נוזלים חלב צח זך ובברכה מרובה כדי להניק את הילד אשר ילדה למען שמותיך הקדושים אלו… הכותב יאודה משה ישועה פתיא יצ"ו"
בחלקו השני והעיקרי של הקמיע, מופיעים שמות הקודש בכתיבה אשורית מנוקדת, בכתב יד קדשו היפהפה והבהיר של רבי יהודה פתייה. שמות אלו הם הם הנותנים את הכוח הרוחני בקמיע, כדוגמת הנשמה בגוף.
לפנינו קמיע נדיר מאוד וייחודי ביותר. קמיע שנכתב בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי הדורות האחרונים [ע"פ עדותו של רבי יהודה פתיה בעצמו המעיד שהוא בעצמו "הכותב"!], והוא חותם את שמו המפורש בסוף הקמיע, מה שהופך את הקמיע לעוצמתי הרבה יותר, ואינה דומה השבעה חתומה להשבעה שאינה חתומה.
כתבי ידו הקבליים של רבי יהודה פתיה, מוצגים מעת לעת במכירות פומביות [שאף סגולתן לאין ערוך]. לפנינו קמיע שנכתב בעצם ידי קדשו של המהר"י פתיה, במיוחד למטרת הגנה ושמירה, בעצם חתימת יד קדשו, וזו היא כמובן רמה אחרת לגמרי.
[1] יריעת קלף צרה וארוכה, 36X3.5 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן ורטיבות בשולים, עם פגיעה מינימלית בטקסט.
…………………………… ………………
המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב], מגדולי המקובלים שבכל הדורות, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכאן התפרסם עד מהרה כגדול המקובלים.
המקובל רבי מרדכי אליהו בהקדמתו הנ"ל לספר בית לחם יהודה (ירושלים תשס"ו) תולה בכוחו של הרב פתייה את הצלת עם ישראל בארץ ישראל, פעמיים, וז"ל: "במלחמת העולם השניה, כאשר היטלר ימח שמו וזכרו והנאצים שר"י חשבו לאבד את זרע ישראל ח"ו, שכבשו חלקים רבים מן העולם והגיעו קרוב למצרים, מספר ימים נותר להם להגיע לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש ורצו להפיק את זממם ולכלות שארית עם הקודש בארץ ישראל… הרב המחבר לא נח ולא שקט והיה עושה תפילות והקפות עם שבעה כורתי ברית, סליחות ותעניות להסיר את רוע הגזירה. באחד הלילות בליל שישי ישב עם תלמידיו בבית הכנסת אוהל רחל ולאחר תיקון חצות עשה את התפילה של שבעה כורתי ברית המוזכרת בספרו אסירי התקוה כשכולם בוכים בדמעות שליש ואחר כך ישבו על הארץ לבכות ולהתחנן כשבידיהם צלחות מלאות בדמעות שנזלו על לחייהם. בשעת התפילה עבר במקום הגאון האדמו"ר מגור האמרי אמת זצוק"ל ושמע קול בכי וקול נהי בחצות לילה נכנס וראה שיושבים ומתפללים בדמעות שליש, יצא ואמר "בטוח אני שהתפילות האלו ימנעו מהצבא הגרמני לבוא לארץ, הם ייכשלו והיתה הרווחה ליושבי ארץ ישראל" הוסיף ואמר "אם היו רבנים כאלה באירופה לא היתה שואה" ואכן בכח תפילותיו הוא ושליחיו, נסוג גנראל רומל ימח שמו וזכרו ממצרים ושמחה ליהודים ואבל לגויים" עכ"ל.
עוד הוא כותב שם: "במלחמת יום הכיפורים היה עם ישראל מצוי במצב קשה מאוד. אויבים צרו עלינו מדרום ומצפון וחשבו לכבוש את הארץ משני הכיוונים. תלמידיו של המקובל הרב המחבר זצוק"ל עלו לקברו עם הספר אסירי התקוה ועשו שם את התפילות כמו שהוא עשה ובלשון זה אמרו "רבנו, עם ישראל נמצא בצער וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, עמוד נא בתפילה על עם ישראל וארץ ישראל". מיד לאחר שסיימו את התפילה, התקבלה ידיעה שחל מהפך וחיילי ישראל חצו את תעלת סואץ כולם ידעו שזה בכוחו של הצדיק זיע"א" עכ"ל
כתיבת קמיעות לצרכי שידוד מערכות הטבע, ידועה במסורת היהודית משחר ההיסטוריה. כמובן שבכדי שהקמיע יפעל את פעולתו הוא חייב להיכתב לפי כל הכללים הקבליים ולכן רק קמיע שנכתב בידי מקובל אמיתי יכול אכן להשפיע ולפעול. התלמוד בבלי במסכת שבת (דף סא ע"ב) קובע כללים ברורים אלו קמיעות אכן מועילים: "אמר רב פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי קמיע", רב פפא קובע שאדם שכתב לפחות שלושה קמיעות, עבור לפחות שלושה בני אדם, לפחות שלוש פעמים והקמיעות אכן פעלו את פעולתם, אזי "פשיטא" כלומר פשוט וברור, שהקמיעות של אותו מקובל יש להם את הכוחות הרוחניים והם יפעלו את פעולתם. קמיעות משומשים פועלים לא פחות והם אפילו נחשבים למוסמכים יותר מקמיעות חדשים, בהתאם לדברי הגמרא הנ"ל במסכת שבת (דף סא ע"ב) בשם רב פפא, שקמיע משומש (אפילו אם נכתב לצורך אדם אחר) סגולתו גדולה יותר מקמיע חדש, מכיוון שאז אנו מקבלים את שתי המעלות גם יחד: "איתמחי גברא" ו"אתמחי קמיע" (שלא רק הכותב, אלא גם הקמיע בעצמו הוכח כאפקטיבי).
לפנינו קמיע מוסמך ומומחה שכתב המומחה הגדול בעולם – המומחה בה"א הידיעה, שלא היה בדורות האחרונים על פני כדור הארץ אדם העונה יותר ממנו על הגדרתו של רב פפא: "איתמחי גברא", שהרי לא שלושה קמיעות שלו בלבד פעלו את פעולתם, אלא מאות ואפילו אלפי קמיעות שכתב בלמעלה משמונים שנות חייו – ריפאו חולים, פקדו עקרות ושינו את מערכות הטבע.
"הרב הגאון הצדיק, המקובל האלהי, חסידא ופרישא,
קדוש יאמר לו. מגדולי המקובלים בירושלים. לא נכחד
ממנו דבר וכל רז לא אניס ליה" (מרן הרב עובדיה יוסף)
ערכת פדיון נפש של המקובל הא-לוקי רבי מרדכי שרעבי – גדול מקובלי תימן וירושלים בדורו ומגדולי המקובלים שבכל הדורות. מצורף אישור משמשו של הרב, המעיד שהכלי והמטבעות "היו בשימוש הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל שערך פדיון נפש מדי יום"!
הערכה כוללת את קערת הכסף ואת מטבעות הכסף, שבאמצעותם חולל הרב שרעבי את מופתיו המפורסמים, ריפא חולים, פקד עקרות ופתח את המזל לאלפי משחרי פניו. הרב השתמש דווקא בקערת כסף ובמטבעות כסף ולא במתכות אחרות, על פי המובא בקבלה ש'צלם' בגימטריה זה 'כסף' [=160].
מאות אנשים צבאו מדי יום ביומו על דלתות ישיבת 'נהר שלום' של הרב שרעבי בשכונת מחנה יהודה שבירושלים בבקשת ישועות, וניסים ונפלאות היו מתרחשים שם כדבר שבשגרה. הדרך המרכזית בה פעל הרב שרעבי את מופתיו העצומים הייתה על-ידי 'פדיון נפש' שהיה עורך מדי יום ביומו למבקשי הישועה, באמצעות קערת הכסף ומטבעות הכסף המוצגים כאן למכירה [כמופיע באישור המצורף, מאת הרב שמואל שמואלי משמשו של הרב].
סדר עריכת פדיון הנפש מפורש במדויק בספרי הקבלה, אולם לצורך עריכתו צריך האדם להיות בעל שיעור קומה רוחני, לכן גם כאשר הפדיון נערך לפי כל הכללים, עדיין אין כל ביטחון שהוא יפעל את פעולתו. אולם הערכה שלפנינו, שהתקדשה תחת ידיו של המקובל רבי מרדכי שרעבי, ובאמצעותה הוא נהג לערוך את 'פדיון הנפש' מאות ואלפי פעמים למבקשי פניו “מידי יום” [כמופיע באישור], וודאי שסגולתה רבה ומיוחדת ועל ידה ניתן בעז"ה לפעול ישועות, כשם שהיה אצל הצדיק בעצמו, שהרי ידוע מפי הקדמונים שחפציו של הצדיק סופגים לתוכם את קדושתו והיא נשארת בהם גם אחרי פטירתו. כמובא בשמו של האדמו"ר רבי מרדכי מנעשכיז שאמר שבכלי שנתן לו רבו האדמו"ר רבי מיכל מזלאטשוב "בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות" (ספר דברי בינה, דף מז).
דברים דומים כותב ה'בן איש חי' בספרו 'בן יהוידע': "כל דבר גשמי שיהיה תשמיש לדבר קדוש, מוכרח שיקנה אותו דבר הגשמי חלק קדושה שיהיה שורה עליו תמיד רוח קדושה, ולכן אמרו רז"ל אבן שהיה יושב עליה רבי אליעזר בן הורקנוס תמיד ועוסק בתורה דומה להר סיני, וכן המשענת של הנביא אשר הנביא נשען עליה תמיד בעשותו ייחודים הקדושים שסומך מצחו וראשו עליה יש בה רוח קדושה, ולכן אמר אלישע הנביא ע"ה לגחזי שייקח משענתו וישים אותה על פי הנער להחיותו בה. על כן חמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה מיוחד לו, שהיה רוכב עליו תמיד כשהוא נוסע ממקום למקום דרך המדבר, והיה ברוכבו עליו עושה ייחודים ועוסק בסודות התורה לעשות בירורים בהליכתו, לכך קנה החמור איכות קדושה שיהיה שורה עליו רוח קדושה תמיד" (בן יהוידע על סנהדרין צה, א).
קערת כסף קוטר 17.5 ס"מ, משקל 218 גרם. חריטה פרימיטיבית JMC. כולל 157 מטבעות כסף. כולם עותמאנים בגדלים שונים (15-25 מ"מ) למעט בודדים.
מצב טוב.
מצורף מכתב מאת שמואל שמואלי, משמשו האישי של הרב, בו הוא מעיד כי "היו בשימוש הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל שערך פדיון נפש מדי יום".
……………………………… …………
המקובל הא-לוקי רבי מרדכי שרעבי [תרס"ח-תשמ"ד 1908-1983], נולד בתימן. נחשב לגדול המקובלים בירושלים ולאחד מגדולי המקובלים שבכל הדורות. התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ואלפים מכל גווני הקשת שיחרו לפתחו לבקשת ברכה ולישועה. הוא חולל מופתים כאחד מן הקדמונים והם מסופרים בספרים הרבים שחוברו עליו לאחר פטירתו. (ראה לדוגמא: ספר 'הרב שרעבי', ירושלים תשמ"ט, פרק טו: 'נפלאותיו', שם לאורך כמאה עמודים מתוארים ניסים ונפלאות שחולל).
בשנת תשכ"ב, ייסד את ישיבת המקובלים 'נהר שלום' בירושלים, על שם זקנו הרש"ש החכם המקובל שלום שרעבי [שרבי מרדכי היה דור חמישי שלו] ועמד בראשה. בערוב ימיו, כונה 'זקן המקובלים' ו'ראש עדת המכוונים'.
כל גדולי דורו מכל העדות והחוגים, אשכנזים כספרדים, אדמו"רים, ראשי ישיבות וחכמי המזרח, עלו אליו ללמוד ממנו את סודות הקבלה. ביניהם האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, הגר"ש אויערבאך ועוד רבים. גם האדמו"ר 'בבא סאלי' כאשר רצה לדעת מהיכן שורש נשמתו, שלח את השאלה אל הרב שרעבי [והוא השיב לו ששורש נשמתו מחזקיהו מלך יהודה].
רבים ממקובלי הדור הקודם החשיבו את עצמם לתלמידיו ביניהם: רב הכותל המקובל רבי מאיר יהודה גץ, רבי שלום שמואלי [ויבדלחט"א בנו הרב בניהו שמואלי שממלא את מקום הרב שרעבי בראשות ישיבת נהר שלום], הדיין המקובל רבי עובדיה הדאיה, הראשל"צ רבי עובדיה יוסף, שאף התבטא אודות הרב שרעבי כי "הוא היה גדול הדור, וכמוהו לא היה בקבלה"!
התבטאויות גדולי הדור אודותיו: לאחר ביקורו של רבי מרדכי שרעבי אצל הבבא סאלי התבטא בבא סאלי: "מדוע הטריחו צדיק גדול זקן וראש המקובלים והביאהו אליו… אנכי רציתי ללכת להקביל פניו…" (אשובה, י"ח בחשוון תשע"ח). הראשל"צ הרב עובדיה יוסף כותב עליו: "הרב הגאון הצדיק, המקובל האלהי, חסידא ופרישא, קדוש יאמר לו, זך וישר פעלו כמהר"ר מרדכי שרעבי… זכיתי להכיר מקרוב את כבוד הרה"ג הצדיק הנ"ל אשר היה מגדולי המקובלים בירושלים ורבות שמעתי עליו מפי מר חמי הרה"ג ר' אברהם פתאל הלוי זצ"ל אשר היה לומד אצלו בתורת הנסתר… כי לא נכחד ממנו דבר וכל רז לא אניס ליה" (הסכמת 'הרב שרעבי', ירושלים תשמ"ט). הראשל"צ רבי מרדכי אליהו כותב: “גדול וקדוש, חסיד וצדיק, מקובל גדול שהעמיד תלמידים הרבה, שהיה בדורנו וראינו את מעלת קדושתו וטהרתו, ראינו את גדולת תפארתו מעשיו ונפלאותיו, ראינו את יראת השמים הזכה והטהורה שהיתה בו, ראינו כיצד השפיע שפע רב בתפילותיו שלא היו חוזרות ריקם, הוא מו"ר ועט"ר חסידא קדישא ופרישא המקובל האלקי הרה"ג ר' מרדכי שרעבי זצ"ל וזיע"א". (שם).
סגולת פדיון נפש על פי כוונות הרש"ש היא בעלת מעלות עצומות ומועילה לכל צרה ועניין. בזמן מלחמת נפוליאון, ערך מרן החתם סופר זיע"א, פדיון נפש עפ”י הקבלה, לכל אנשי העיר פרשבורג, ובזמן ההפצצות לא מת אפילו יהודי אחד על אף שנחרבו כל בתי העיר ויהי לפלא גדול!!! (ספר עם לבדד ישכון מתוך כתב ידו של החת”ס). סיפור נוסף על כוחו של פדיון הנפש ע"פ הקבלה הוא על המגיד ממזריטש: פעם חלתה אשת רב העיר ממזריטש, והמגיד אמר שהגיע זמנה להפטר מהעולם, ולאחר תחנוניו של רב העיר, ערך המגיד זיע”ק פדיון נפש ע”פ הקבלה בכסף שנתנה לו הרבנית, והציל את חייה ממוות בטוח. כאמור מרן הרה”ק ר’ מרדכי שרעבי זיע”א – כשהיו מבקשים ממנו שיעתיר עבור חולים, היה עושה עבורם את הפדיון נפש עם כוונות הרש”ש זיע”א, אשר בכוחו להחזיר לאדם את הצלם הרוחני שנסתלק ממנו ועל ידי זה מתרפא [לכן נהג רבי מרדכי שרעבי להשתמש לצורך פדיון הנפש דווקא בקערת הכסף ובמטבעות הכסף שלפנינו ולא במתכות אחרות, מפני ש'צלם' בגימטריה = 'כסף' שניהם מספרם הוא 160].
על מעלתו העצומה של פדיון נפש כתב בהגהות ספר “שער הכוונות ” וזה לשונו: מהרח”ו היה נוהג בכל ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים לעשות פדיון נפש באופן זה. והעושה פדיון זה באופן זה בודאי משלים שנתו עכ”ל. וכן כתב גאון חכמת הקבלה ה“שמן ששון“ זצ"ל שבוודאי ישלים שנתו. ובספר “פרי עץ חיים” כתב על חשיבות הפדיון וזה לשונו: "ופדיון נפש זה הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה, וכבר היו מנסים ובודקים אותו יותר מאלף פעמים, והיה מועיל בעזרת ה’ תכף באותה שעה, והייתה ניכרת תועלתו ותרופתו לכל אדם והיו אומרים מה גדלו מעשיך ה‘ “. והגאון החיד”א שהיה תלמידו של הרש“ש כתב עוד שהוא בגמטריא “עץ” מבחינת שהאדם הוא עץ השדה. נהגו כל גדולי המקובלים לדורותיהם לערוך פדיון נפש בכל ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים וכן היה נוהג זקן המקובלים כמוה”ר יצחק כדורי זצוק”ל. בנוסף, יש הנוהגים לערוך את התיקון ביום י' בשבט – יום פטירתו של הרש"ש הקדוש.
קמיע זהב 18 קרט. עשוי מטס זהב בצ ורת עלה. בחלקו העליון עבודת פיליגראן עדינה ושתי טבעות דרכם עוברת שרשרת זהב לנשיאה על הצוואר. במרכז הקמיע אבן טורקיז.
שמות קדש (שם מ"ב) כתובים לאורך השפה הפנימית של העלה:
אבג יתץ קרע שטן נגד יבש בטר צתג חקב טנע. במעגל הפנימי: יגל פזק שקו צית.
הקמיע עשוי בצורת עלה כדוגמאות של תכשיטים מארצות האיסלם ושימש גם ללבישה כתכשיט בין היהודים.
גודל העלה: 5X6 ס"מ.
אורך השרשרת: 63 ס"מ.
מצב טוב מאוד.
ראה אוסף שטיגליץ יצירות מופת באמנות יהודית עמ' 278.
כתב-יד בן שני עמודים, העוסק בגאולה האחרונה שתהיה במהרה בימינו בעז"ה, ובשמות הקדושים שעל ידם היא תבוא. נכתב כולו [כ-170 מילים] בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי בבל, הארי הח"י רבינו יוסף חיים מבגדאד. [בגדד, המחצית השניה של המאה ה-19]. הדרשה נדפסה [בשינויים קלים] בספרו בן איש חיל [ירושלים, תרס"א, חלק א', תשובה, ד'], אך חלק גדול מכתב היד לא נדפס כלל [עמוד שלם ובו תזכורות שרשם הבן איש חי עבור עצמו!].
לפנינו דרשה נדירה, חשובה וסגולית, העוסקת בדור האחרון – דורו של משיח ודור הגאולה. מחמת חשיבותו הועתק הקטע שלפנינו 'בספר אוצרות חיים לרבינו יוסף חיים זלה"ה – הגאולה העתידה' (הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשנ"ו, עמ' צד, ראה צילום) שבו לוקטו חידושיו הקבליים של הבן איש חי בעניין הגאולה.
כידוע, כל כתבי יד קדשו של הבן איש חי משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים, ובפרט בנושא בו עוסק כתב היד. על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו, המלא בברכות ובשמות הרבה מעבר לרגיל בדרשות, מפני הנושא הגבוה בו עוסקת הדרשה – ביאת המשיח והגאולה השלמה, ולכן סגולתו של כתב היד רבה במיוחד להינצל מחבלי משיח שעליהם נאמר (דניאל י"ב א'): "וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא" ל"ע, ורוב העולם ימותו אז.
הברכות:
"בזכות ישראל ששומרים האמונה, ברכתים וצדיק באמונתו יחיה" (עמוד א' בכתה"י)
"יראו עינינו וישמח לבינו בביאת הגואל משיח צדקינו במהרה בימינו אכי"ר" (עמוד א' בכתה"י)
"אל ש-די יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו תמיד אכי"ר" (סוף עמוד א' בכתה"י)
חזרה נדירה על הברכה המפורסמת: "אל ש-די יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו אכי"ר" (סוף עמ' ב' בכתה"י)
השמות:
"ידוע שחמשה אותיות מנצפ"ך כל אות הוא בחינת פרצוף" (עמוד א' בכתה"י)
"שערי"ם – שע"ר מ"י של בינה שנקראת מ"י, או שע"ר מ"י הוא שער החמשים" (עמוד א' בכתה"י)
קובע ברכה לעצמו הוא החלק הנוסף בכתב היד שלא נדפס [העמוד השני כולו]. בו רשם מרן הבן איש חי לעצמו תזכורת עבור עצמו אודות דרשה נשגבה זו ובראש העמוד רשם הבן איש חי כותרת: "מזכרת". בסוף העמוד השני, שב וכופל הבן איש חי את ברכתו המפורסמת "אל ש-די יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו אכי"ר". נוסח התוספת:
מזכרת
זה הדרוש עשיתי דרוש ד', ומ"ש במאמר סנהדרין
דף צ"ב בענין נבוכדנצר וכו' לא כתבתיו
בדרוש [?] הנז'.
גם המעשה בעשיר עם הארץ שבא לבהמ"ד
ביום א' של ר"ה וכו' לא כתבתי.
גם מה שדרשתי במאמר תקעו בחודש שופר
והמעשה של הגפן לא כתבתי
אל ש-די יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו
אכי"ר
כידוע שהבן איש חי נהג לסיים את דרשותיו בברכתה המפורסמת: "א-ל ש-די יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו תמיד אכי"ר". יש הסוברים שבגלל הברכה הזו התייחדו כתבי יד קדשו של הבן איש חי כקמיעות יתר על שאר כתבי יד קדשם של בני דורו. בכתב היד שלפנינו מופיעה באורח נדיר מאוד הברכה המפורסמת פעמיים, הן בסוף העמוד הראשון ובהן בסוף העמוד השני – כפליים לתושיה!
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט], בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ'. 14.5X10 ס"מ. כתיבה אוטוגראפית אופיינית.
מצב טוב. קרעים זעירים בשוליים. כריכה חדשה ומפוארת, כיאה וכיאות לכתב יד קדוש זה.
קמיע חשוב לפריון, לעשירות, להגנה מעין הרע ולשמירה ממזיקים. נכתב בכתיבה אשורית על גבי קלף. הקמיע מורכב מפסוקי ברכת הכהנים ומהשם הקדוש בן כ"ב אותיות היוצא מברכת הכהנים ומיועד להגנה ולשמירה. הקמיע מיועד לתליה או לנשיאה על הגוף. איטליה, המאה ה-19/18.
השימוש בפסוקי ברכת הכהנים כקמיע הינו קדום ביותר. כבר במדרש רבה (פרשת נשא, פרשה יב) מתייחס המדרש לברכת כהנים כקמיע וז"ל: "כשבא להשרות ביניהם המשכן, מה עשה? כתב תחילה ברכת כהנים במקום קמיע, כדי שלא תשלוט בה עין הרע". הקמיע הקדום ביותר שנמצא אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות, הוא קמיע כסף שעליו חרוטה ברכת כהנים, שנמצא בשנת 1979 בכתף הינום שמדרום-מערב לעיר העתיקה, והוא מתוארך לתקופת בית המקדש הראשון, במאה ה-7 לפני ספה"נ. בעלון פניני הפרשה (תשס"ז, גליון 398) מופיע סיפור אודות המקובל רבי כלפון הכהן מג'רבה: "נכדתו של רבנו סבלה מקושי רב בלידותיה… בנוסף לכך, מספר פעמים קרה שהפילה עוברה… בצר לה פנתה אל סבה הגדול, סיפרה לו על צרתה וביקשה ממנו כי יואיל בטובו לכתוב לה קמיע שישים קץ וסוף לכל צרותיה… אחר מספר פעמים שבא הנכדה ובכתה… נכמרו רחמיו… נטל פיסת נייר פשוט ועט, טבלו בקסת, וכתב לה את ברכת הכהנים… ללא שמות, לא ציורים וללא השבעת מלאכים… והנה מאז שהניחה הנכדה את הקמיע עליה, יותר לא הפילה וילדה בנקל. עד מהרה פשט ברחבי העיר ג'רבא שמעו של הקמיע המופלא".
לאחר פסוקי ברכת הכהנים, מופיע בקמיע שלפנינו השם הקדוש בן כ"ב אותיות "אנקת"ם" וכו', היוצא מפסוקי ברכת הכהנים והוא מסוגל לשמירה ולהגנה. השם הקדוש הזה נובע מחילוף אותיות של המחצית הראשונה של ברכת כהנים. שם זה נוהגים להזכיר [במחשבה בלבד] פעם אחת בשנה, ברגעים הנעלים ביותר של השנה, באמצע תקיעת השופר בראש השנה.
ופירשו המקובלים בשם זה ארבע שמות הנזכרים ויש לכל אחד סגולה בפני עצמו.
הראשון : "אנקת"ם" הוא טוב להשמיע תפילה והוא כמו 2 תיבות: אנק תם. פירושו אנקת תמים.
השני: "פסת"ם" הוא נותן פסת בר לצריכים מזון.
השלישי: "פספסי"ם" מלשון "ועשה לו כתונת פסים" והוא נותן בגד ללבוש.
הרביעי: "דיונסי"ם" והוא עושה נסים ונפלאות ובהם השתמש יעקב אבינו ע"ה באמרו: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" וכן באומרו:"אם יהיה א/להים עמדי ושמרני" וזה השם הנקרא בפי המקובלים שם בן כ"ב אותיות וייחסו רבי נחוניא בן הקנה ע"ה אל התפארת.
[1] יריעת קלף, 7X9 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. ארבע נקבים בארבעת פינות הקמיע, למטרת תליה.
………………………………………
לפנינו קמיע חשוב במיוחד, המכיל בתוכו את ברכות התורה החשובות ביותר – ברכות הכהנים, עליהם נאמר במדרש (במדבר רבה יא ה):
יברכך ה' בעשר וישמרך מן הליסטים
יברכך ה' בממון
יברכך בבנים
יברכך בעשר וישמרך שתעשה ממנו מצוות
יברכך ה' בברכה המפרשת בתורה (דברים ז, יד): ברוך תהיה מכל העמים וגו'
יברכך בנכסיך וישמרך בגופך
יברכך ה' וישמרך – עם הברכה שמירה
וישמרך מיצר הרע, וישמרך שלא ישלטו אחרים עליך
וישמרך מן המזיקים המקיפים אותך, שנאמר (תהלים צא, ז יא): יפל מצדך אלף וגו' כי מלאכיו יצוה לך וגו'.
וישמרך, ישמר לך ברית אבותיך. וכן הוא אומר (דברים ז, יב): ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך
וישמרך, ישמר לך את הקץ, וכן הוא אומר (ישעיה כא, יא): משא דומה אלי קרא משעיר וגו'
וישמרך, ישמר נפשך בשעת מיתה, וכן הוא אומר (שמואל א כה, כט): והיתה נפש אדני צרורה בצרור וגו'
וישמרך, ישמר רגליך מן גיהנם, וכן הוא אומר (שמואל א ב, ט): רגלי חסידיו ישמר וגו'
עכ"ל המדרש.
קמיע גדול במיוחד, מלא וגדוש בשמות קדושים ושמות מלאכים. הקמיע נכתב על ידי מקובל לא מזוהה, אולם ניתן לראות כי הכותב היה מקובל בעל ידע עצום בקבלה. כתיבה מזרחית. סוף המאה ה-19 / ראשית המאה ה-20.
במרכז הדף מופיע סדר השתלשלות עשרת הספירות [האילן הקדוש], וסביבו השמות הקדושים, טבלאות קבליות וכו'. ניתן לראות כי הנוסחאות הקבליות שבקמיע, כתובות בצורה מקצועית ומדויקת על פי כתבי האר"י ז"ל, ומכאן שהכותב היה מקובל א-לוהי בעל מסורת קבלה אמיתית.
מעניין לראות כי הקמיע נכתב במקורו כ'קמיע פתוח', הכולל רק את השמות הקדושים בצורתם הטהורה, ללא התניית שם או פעולה מסוימים, מעין 'מפתח מסטר' המתאים לכל אדם ולכל בעיה. רק לאחר מכן מולאו בכתב-יד שונה, בחלקים הלבנים של הקלף, לעיתים בכיוון ההפוך לכיוון הכתיבה, המטרה שלשמה שומש הקמיע: "ובזכות שמותיך הקדושים תשמור את…. מכל שדין ומעיינין בישין [עין הרע] ומכל נזק ומשחית ומגיפה ותננה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני בעלה…".
[1] דף קלף. 17Xקמיע פתוח!27 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. בשוליים הימניים קרע זעיר ומעט דיו דהוי.
קמיע כסף פרסי בצורת עלה. בראשו שתי לולאות לתליה על שרשרת לצוואר.
על הקמיע חקוקים ראשי תיבות של מזמור קכ"א בתהלים: "שיר למעלות אשא עיני…" ובסופו: "דבורה בת אסתר רחל" במרכז הקמיע: אדמע – רשי תבות של אלקא דרבי מאיר ענני.
9.5X7.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד.
* "שיויתי" צבעוני על קלף. עם מוטיבים קבליים וצירופי-אותיות להגנה ולשמירה.
דיו שחור וצבעוני על קלף. מאחור נכתב שם הבעלים: מיכאל בן משיח גול (שם משפחה אפגאני מובהק).
במרכז מזמור למנצח בצורת מנורה. שמות קבליים, כלי המקדש.
בחלקו העליון הקלף נגזר לפי הקו הפרחוני של הציורים.
13X18 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמים.
* למנצח עם "שיויתי" קבלי – דיו על קלף. בגדד. המאה ה 19.
י-ה-ו-ה עם מזמור למנצח בצורת המנורה ושמות קדושים.
[1] פיסת קלף. 9X13 ס"מ. מצב טוב מאוד.
"ארוכה ומרפא לכל מכאוב מדוה ופצע וחבורה" (מתוך כתב היד)
כתב יד קבלי שלם, ארוך ומפורט, המתפרס על פני ארבעה עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה. כתב יד נדיר במינו המשמש גם כקמיע לנשיאה וגם כלחש, ומיועד לרפאות את כל המחלות שהיו נפוצות בימיהם. כולל הוראות מפורטות מאת הרב פתיה כיצד לסדר את הלחשים ומה ללחוש עבור כל אחת מהמחלות. [בגדד, ראשית המאה ה-20]. נדפס בספרו חסדי דוד.
כתב היד שלפנינו מקיף את כל נושא הרפואה הקבלית-מעשית במשנתו של הרב פתיה מתחילתו ועד סופו – תפילות, קמיעות ולחשים לכל סוגי המחלות ולכל החולים. הקמיעות והלחשים לא נכתבו עבור אדם מסוים או מחלה מסוימת, אלא כמעין שטר למוכ"ז, הכולל גם הוראות מפורטות מהרב פתיה היכן צריך ללחוש את שם החולה הזקוק לרפואה וכיצד הוא הלחש המפורט עבור כל אחת מהמחלות.
בראשי העמודים רשם הרב פתיה כותרת: "שומע תפלה". ככל הנראה תכנן הרב פתייה להדפיס ספר בשם זה עם נוסחי הקמיעות, אך מחשבתו לא יצאה אל הפועל. בסופו של דבר נדפסו נוסחאות הקמיעות שלפנינו בפרק ג' בספרו 'חסדי דוד' (ירושלים תשכ"ו). מתכונת הלחשים: בתחילה תפילה כללית לאחר מכן הלחשים הפרטיים (לכל בעיה לחש מיוחד), לאחר מכן שמות קודש קבליים ולבסוף תפילה חותמת.
הקמיעות
מיועדים להגנה מפני:
קדחת,
שלשול,
עצירות,
ריבוי השתן,
עיצור השתן,
כאב הראש והצדעיים (מיגרנות),
עין הרע,
להשקיט לנער הבוכה,
לבטל הקסם והכישוף,
לנדידת השינה,
לכעס ולקוצר רוח,
לכאבי רגלים,
לחולי הגרון והקנה והושט,
ועוד ועוד.
המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב], מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מנהג שנתפשט בין נשות בגדד שמקורו מן הגויים, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש', 'אפיקי מים', 'יין הרקח', 'חסדי דוד' וספרים נוספים.
לפנינו קמיע נדיר ביותר שאין ערוך לשוויו, כנראה מהיחידים מסוגו בעולם, המיועד לרפא כל אדם ו
את כל סוגי המחלות, ושנכתב בעצם כתב יד קדשו של ה-מומחה הגדול לקמיעות, המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה, ושניתן להשתמש בו הן על ידי נשיאה על הגוף והן על ידי לחישה (כשאליו נלוות הוראות השימוש המדויקות של הרב פתיה).
[4] עמ', 20X12 ס"מ. הכל בכתי"ק הרב פתיה.
מצב טוב. כמה מריחות דיו. נקבי עש בודדים. כתמי זמן. שיקום קל בשולים.
"אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי
ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" !!
דרשה קבלית בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי בבל, הארי הח"י רבינו יוסף חיים. הדרשה עוסקת בביאת המשיח והבן איש חי מגלה בה סימן מתי הוא קץ הימין! מלבד הנושא הקבלי החשוב בו עוסק כתב היד, מופיעים בו גם פסוקי ברכה נדירים ומסוגלים ביותר וברכות בכתב יד קדשו של גדול חכמי בבל. [בגדד, המאה ה-19].
וזו לשון קדשו של הבן איש חי: "וכן לעתיד בגאולה שתהיה בב"א, שהיא גאולה מפרצוף הטומאה הכולל כל הקלי' ג"כ יהיה כך כאשר יגיעו רגלין ברגלין אז יבא משיח צדקינו בב"א ", בהמשך כותב הבן איש חי את הפסוק המסוגל לכוח ולממשלה, בו הכתירו את יוסף הצדיק למשנה למלך מצרים "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו". וכן את ברכתו המפורסמת של הבן איש חי: "א-ל ש-ד-י יהי בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר".
כל כתבי ידו של ה'בן איש חי' משמשים בקרב יהדות המזרח בכלל ואצל יוצאי בבל בפרט, כקמיע מומחה, בדוק ומנוסה לרפואה, לפרנסה ולשמירה. בפרט כתב היד הקבלי שלפנינו בו כותב הבן איש חי בעצם כתי"ק את פסוק הסגולה אותו נוהגים לכתוב בקמיעות המיועדים לשלטון ולממשלה: "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו".
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט], בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ'. 15X10 ס"מ. כתיבה אוטוגראפית אופיינית.
מצב טוב מאד. כריכה חדשה ומפוארת, כיאה וכיאות לכתב יד קדוש זה.
קמיע עוצמתי ביותר, ארוך ביותר [140 שורות, באורך כ-3/4 מטר] ונדיר במיוחד, המיועד לאישה לשאת אותו עליה למטרות: פוריות, שלום בית, שמירה, הצלחה וכו'. הקמיע כולו נכתב בעצם כתב יד קדשו ובחתימת ידו של המקובל האלוקי רבי אברהם ברזאני, גדול תלמידיו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה, שאף בחר בו כחתן עבור בת אחיו. דיו על קלף בהיר ומשובח, שנשמר היטב לאורך השנים. [ירושלים], תש"ג [1943].
הקמיע עשוי במתכונת קמעותיו הידועים של מורו ורבו הרב פתייה, אולם הוא מפורט בהרבה ואינו דומה לקמיעות השכיחים, לא בארכו ולא בפירוט הרב של מגוון ההגנות אותן הוא מספק עבור הנושאת אותו, עבור בן זוגה ועבור צאצאיה. לפי ההשקעה הרבה הניכרת בקמיע, הוא נכתב כנראה לקראת נישואין, עבור אישיות חשובה, או בעלת חשיבות מיוחדת אצל המקובל.
ראש הקמיע חתוך בצורת חרוט ובראש החרוט המילה "בהנו" [ב'שם ה'שם נ'עשה ו'נצליח]. לאחר מכן, בחלקו העליון של הקמיע נכתבו בכתב רש"י מטרת פעולת הקמיע ותפילות הצדיק שהקמיע אכן יפעל את פעולתו. לאחר מכן בכתיבה אשורית, רשימה ארוכה מאוד של שמות קודש קבליים, שהם הנותנים את הכוח הרוחני בקמיע, כדוגמת הנשמה בגוף. ההגנות המפורטות בקמיע הן: להינצל ממזיקים, לרפואת הנפש ורפואת הגוף, להינצל מחרדות, לווסת מסודרת, לקליטת הריון, לקיום ההריון, להריון קל, לבריאות לאם ולתינוק ועוד. הקמיע חתום בסופו: "יום ששי כ"ב סיון ה'תש"ג, אברהם בה"ר ח' יעקב ח' משה בראזאני ס"ט".
הקמיע מיועד אמנם להגנה ולהצלחה בכל מגוון העניינים הנצרכים לאישה נשואה, אולם הוא מתמקד בעיקר בנושא הפריון וההריון, והמקובל מפרט בו לפרטי פרטים בהשבעותיו את המלאכים שבקמיע, את האנטומיה בגוף האישה הקשורה לנושא הפוריות וקליטת ההריון וכן את הצדדים הרוחניים והנפשיים הקשורים בהם.
כתיבת קמיעות דורשת כידוע מומחיות גדולה ומסורת מדויקת עד לרמת האות והנקודה, שבלעדי זאת הקמיע כמוהו כאבן דוממת שאין לה שום השפעה (יש המדמים זאת לטעות בהקלדה ולו של תו אחד בכתובת אי-מייל או במספר טלפון). לא זו בלבד שקמיע כזה אינו מועיל מאומה, אלא שהוא מסוכן ביותר ועלול להזיק. לכן חשוב לקבל קמיעות אך ורק ממקובל מוסמך. הקמיע שלפנינו נכתב על ידי אחד מגדולי המקובלים המוסמכים שבדורות האחרונים, שחתימת יד קדשו המתנוססת על גבי הקמיע, מהווה את אישור המקוריות הטוב ביותר.
בתלמוד (מסכת שבת סא:) נקבעו כללים ברורים אלו קמיעות אכן מועילים: "אמר רב פפא: פשיטא לי, תלת קמיע, לתלת גברי, תלתא תלתא זימני – איתמחי גברא ואתמחי קמיע", כלומר: אדם שכתב שלושה קמיעות, עבור שלושה בני אדם, שלוש פעמים והקמיע פעל את פעולתו, רק אז הקמיעות של אותו הכותב מוחזקים כבעלי כוחות רוחניים והם מובטחים שהם יפעלו את פעולתם.
הקמיע שלפנינו נכלל ללא ספק בהגדרה זו. הוא נכתב כאמור בידי אחד מגדולי המקובלים בדורות האחרונים, שנודע בקמיעותיו שהועילו לא לשלושה אנשים בלבד, אלא למאות ולאלפים ולכן קמיעותיו הם בבחינת "איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא" שמובטח שהם יפעלו את פעולתם. ראוי להדגיש כי בסוגיא במסכת שבת (שם) מבואר, שקמיע משומש כעין זה שלפנינו, גם אם נכתב לצורך אדם אחר, סגולתו גדולה יותר מקמיע חדש, מכיוון שאז אנו מקבלים את שתי המעלות גם יחד: "איתמחי גברא" ו"אתמחי קמיע".
המקובל האלוקי חכם אברהם ברזאני [תרנ"ט–תשל"ג], מגדולי המקובלים בדורות האחרונים. נולד בארביל לחכם יעקב ברזני, נצר למשפחת ברזני – שושלת רבנים בקרב יהודי כורדיסטן במשך כארבע מאות שנים. לפי תעודות ומסורות שבקרב המשפחה היה חכם אברהם ברזאני הדור ה-22 לשושלת הרבנים.
חכם אברהם ברזאני היה תלמידו המובהק של גדול מקובלי בבל האחרונים חכם יהודה פתייה ורבו אף חיתנו עם בת אחיו הרבנית לולו. לאחר עלייתו לארץ, בשנת תרצ"ד, התיישב בשכונת בית ישראל בירושלים, שם התקבצו סביבו חבורת המקובלים והמכוונים בירושלים, חכם סלמאן מוצפי, חכם ששון מזרחי, חכם יצחק כדורי, חכם אברהם מונסה וחכמים נוספים ומדי ערב במשך שעות רצופות היו יושבים ולומדים בדברי רבינו האר"י החי ובמפרשים ובמקורותיהם בזוהר הקדוש מבלי שאיש ידע ויגלה את הדבר.
רבינו נודע במיוחד ככותב קמיעות ואלפים התייעצו עימו ובקשו את קמיעותיו וסגולותיו. בספר ילדות בירושלים הישנה (ירושלים 1979, עמ 123) מסופר אודות אחת מסגולותיו: "נוהג היה [המקובל רבי אברהם ברזאני] לקנות בחג הסוכות כמות גדולה של רימונים חמוצים כחמש מאות עד שש מאות במספר את הרימונים הטמין בתנור לוהט עד שהפכו שחורים כפחם לאחר מכן היה כותש אותם עד היותם לאבקה את האבקה היה אורז בנייר דק ובחבילות זעירות פולביקוס ומחלק לנצרכים. אלה שסבלו משלשול היו נוהגים לבלוע סין קורטאר לה סאפרה לפני ארוחת הבוקר שש אבקות כאלה".
מפורסם הסיפור המפעים אודות רוח קדשו של רבינו (מובא בספר בנימין הצדיק, חמ"ד תשע"ד, עמ' 65): "לאחר אותה תפילה שערך [-המקובל רבי יהודה פתייה] בקבר רחל אמנו, הגיעה התשובה ממקור בלתי צפוי. היה זה כאשר תלמידו רבי אברהם ברזאני זצ"ל, ישב בחדרו באמצע כתיבת ספר תורה בסילודין ולפתע התנמנם על מקומו, הקולמוס עדיין היה אחוז בידו והנה נשמע קול מאחוריו: לך ואמור לרבי יהודה כי המלחמה הזו לא תפסק עד שיבוא המשיח! רבי אברהם התנער מן הנמנום, 'חלומות שוא ידברו' אמר לעצמו והמשיך במלאכת הכתיבה. אולם כעבור זמן מה שמע את הקול בשנית קורא מאחוריו. שוב ביטל רבי אברהם את הדבר והמשיך במלאכתו. אולם כאשר נשנה הדבר בשלישית, אחזה בו חרדה והוא קם ממקומו ורץ אל רבו לספר לו על הדבר. רבי יהודה שמע את דברי תלמידו ואז הרים עיניו לשמים ואמר 'רבונו של עולם אנחנו עשינו מה שיכולנו עתה נמשיך ונצפה לביאת משיח צדקנו שיבוא לגואלנו במהרה' ".
מן העניין לציין דבר מעניין בשמו, כפי שהובא ב'תור הזהב' המוסף התורני של עיתון 'הדרך' (גילין 25, ט"ז שבט תשע"ח): "אודות איור פניו של רבי שמעון בר יוחאי המבוסס על מקור מאוחר ככל הנראה מהמקובל הצדיק חכם אברהם ברזאני זצ"ל שמע כי מי שלומד היטב את האדרא יודע כמה סימנים בפניו של רבי שמעון ומהתבוננות בתבנית רואה הוא כי כל הסימנים משורטטים בה אחד לאחד ומכאן סבור חכם אברהם ברזאני כי התמונה המיוחסת לרשב"י קרובה לאמת".
[1] קמיע ארוך וצר, 78X5.5 ס"מ. דיו על קלף. כתיבה מרובעת (חלקה מנוקדת) וחצי רהוטה.
מצב כללי טוב. מעט פגמים בשוליים עם פגיעה באותיות בודדות. דהיית דיו קלה. כתמים. כיווץ קל (אופייני לדפי קלף), בראש הדף.
דף סגולי קדוש ונורא!
כתב יד ייחודי ונדיר – כל הסגולות לזיכרון [65 סגולות] מקובצות מכל התורה כולה! בעצם כתב יד קדשו של 'שר התורה' מרן רבי שמריהו יוסף חיים קניבסקי. [בני ברק, לפני תשל"ג 1973].
הדבר שאפיין יותר מכל את הגרח"ק היה ידיעת התורה כולה על בוריה בעל-פה, ועל שם כך גם כונה בתואר הייחודי "שר התורה" – השולט בכל מכמניה. כמובן שכל מעלות התורה היו בו בגרח"ק, עמקות ועיון ופסיקה וכו', אולם בדבר זה התגדר הגרח"ק יותר מכל, ולא היה בדורו אדם שהיה בקי ממנו בתורה, עד שאמרו עליו שגם דברים שתוכנות החיפוש הממוחשבות לא מוצאות, הגרח"ק כן יודע.
כמובן שאין זה בגדרי הטבע לזכור כמות כזו של ידע, ולגרח"ק לא ידוע שהיה זיכרון צילומי מיוחד, אלא מדובר ב"ידיעת כל התורה כולה", פשוטו כמשמעו. דבר שכמעט ואינו בגדר אנושי, אך מכיוון שהתורה איננה טבעית, כך גם האפשרות לזכור אותה היא על טבעית.
בדף הקדוש שלפנינו שכתב בשנות צעירותו, רושם הגרח"ק מצדו האחד של הדף את כל הדברים הסגוליים הקשים לשכחה, ומהעבר השני את כל הדברים הסגוליים המועילים לזכרון. לפי סימני הקיפול של הדף לשמונה ריבועים של 6X8 ס"מ, ניכר שהגרח"ק נהג לשאת את הדף הקדוש בכיסו, ייתכן שלצורך שינון וחזרה תמידית על סגולות הזכרון, שהיו תמצית חייו של האדם הגדול שבענקים הלזה ולכן נשא אותו תמיד עמו, כאילו בזה תלויים חייו. ויתכן שהגרח"ק ראה גם עניין סגולי לזכרון, בעצם החזקת כתב היד בו מקובצים הסגולות לזיכרון מכל התורה כולה.
עד כמה הייתה לרשימה שלפנינו חשיבות בעיני הגרח"ק, ניתן לראות בכך שבשנת תשל"ג, לאחר פטירת אמו האהובה הרבנית פעשא מרים (אחות החזו"א), הדבר אותו מצא לנכון לעשות לעילוי נשמתה היה חיבור קונטרס בשם "ספר זכרון", בו הוא מונה את כל ששים וחמש הסגולות המופיעות בשני עמודי כתב היד שלפנינו ומפרשם. לפנינו כתב-יד ביבליוגרפי חשוב: בסיס הספר, שעל פיו כתב והרחיב אחר כך הגרח"ק בקונטרס ספר זכרון שכתב לע"נ אמו.
זאת כמובן מלבד העניין הסגולי הרב הטמון בכתב היד הקדוש והנורא שלפנינו, המכיל את כל הסגולות לזכרון מכל התורה כולה, בעצם כתב יד קדשו של גדול בעלי הזיכרון בדורות האחרונים. כידוע, סימן ההיכר המובהק לקמיע אמתי הוא: "איתמחי קמיע" – קמיע שהוכח כיעיל. כתב היד המקודש שלפנינו, שבעליו היה לגדול הדור ולגדול בעלי הזיכרון בעולם – הוכח גם הוכח כיעיל עד מאוד !
הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [תרפ"ח-תשפ"ב], נחשב לגדול הדור ולמנהיג הציבור הליטאי בארץ ובעולם כולו, וייתכן שהיה המנהיג האחרון שאיחד תחתיו את הציבור כולו. מדי שנה נהג לסיים את כל התורה כולה – כל יום הוא למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. וכן את הטור והשולחן ערוך בהספק של כ-5 דפים ביום.
[2] עמ' 20 ס"מ. כתובים בצפיפות [כ-800 מילים] ובבהירות רבה. עם הוספות ותיקונים.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
צַדִּיק גּוֹזֵר והקב"ה מְקַיֵּם
תהלים כוונת הלב (ישראל, תשע"ד). ספר תהלים סגולי, ייחודי ונדיר, עליו מברכים ומבטיחים 17 מגדולי הדור, בעצם חתימת יד קדשם, כי המתפלל מתוכו תפילותיו יתקבלו
ספר התהלים נדפס במהדורה גדולה, מאירת עיניים ומהודרת, כולל ביאורי המילים – כלי מפואר לחול עליו ברכתם והבטחתם הנדירה עד מאוד של גדולי הדור.
לפנינו שיק פתוח, שטר למוכ"ז ובו ברכתם של לא פחות משבעה עשר מצדיקי דורנו, מכל החוגים, המברכים את המתפלל – מי שרק יהיה, ללא הגבלת שם מסוים – בברכות קודש נדירות מאין כמותן, להלן נוסח השטר מילה במילה:
"המתפלל בספר התהילים הזה יזכה שתפילותיו יתקבלו לרצון ויראה ישועות גדולות בכל הנצרך לו ולבני ביתו וינצל מכל מחלה ופגע רע, ויקוים בו הפסוק: "ונגע לא יקרב באהלך", ויחולו עליו כל הברכות בתורה, ויהיה לו פרנסה הרווח והנקל, ויזכה לעשות שמחות בביתו"
חתימות יד קדשם של גדולי הדור הגה"צ וראשי הישיבות: רבי שמעון גלאי, רבי מרדכי שמואל אדלשטיין, רבי ברוך דב פוברסקי, רבי חיים פיינשטיין, רבי מסעוד בן שמעון, רבי דוד יוסף, רבי נתן זוכובסקי, רבי יצחק הקר, רבי בנימין דוד אלישיב, רבי אברהם פולק, רבי זאב ברלין, רבי יצחק אזרחי, רבי שמואל אליעזר שטרן, רבי יצחק קולדצקי, רבי ברוך ויסבקר, רבי יצחק שאול קניבסקי, רבי שרגא שטיינמן.
אין ידוע לנו על איזה רקע נתנו גדולי הדור את התחייבותם הנדירה עד מאוד והבלתי חוזרת, אולם לפנינו ספר תהלים נדיר המגובה במסמך מקורי החתום בידי גדולי הדור, המבטיחים שכל המתפלל בספר תהלים זה תפילתו תתקבל ויחולו עליו כל הברכות העצומות הכתובות במסמך.
המסמך חתום כדין ותקף משפטית והלכתית ומִשֶּׁכָּךְ גם 'סגולית', שהרי נאמר (מסכת ברכות, דף נח ע"א): " מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא" [= סדרי המלכות בארץ דומים ומקבילים לסדרי המלכות אצל הקב"ה]. וכן נאמר פעמים רבות בדברי חז"ל: "צַדִּיק גּוֹזֵר והקב"ה מְקַיֵּם". נדגיש שאין מדובר בברכה חד פעמית, או לאדם מסוים, אלא במעיין בלתי פוסק שרק הולך וגובר מדור לדור, שהרי גדולי הדור מחילים את ברכתם על כל מי שיתפלל ומתי שיתפלל – ללא הגבלה.
512 עמ', 23 ס"מ.
מצב מצויין. עותק מיוחד בכריכה מפוארת. נתון בקופסא יעודית מהודרת.
"צב צבאות נצול מדיני הזרועות" (הקמיע שקיבל הרב פתיה מן השמים)
אוטוגרף ספר הקבלה הנודע 'בית לחם יהודה' – פירושו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה על כתבי האר"י. לפנינו חמישה עמודים מתוך הספר בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה, כולל ההקדמה והקולופון. בסוף כתב היד תגלית קבלית שלא נראתה כמותה מעולם: קמיע בכי"ק הרב פתיה אותו קיבל מן השמים!
הקטעים שלפנינו הינם כאמור מתוך ספרו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה 'בית לחם יהודה' – פירושו הנודע על ספר 'עץ חיים' למהרח"ו מתוך כתבי האר"י, פרק כ"ד – 'פרקי הצלם', פרקים ה-ו. עם תוספות ושינויים רבים מהנדפס. בסיום כתב היד שלפנינו כתב הרב פתיה קולופון, במרכז העמוד ובאותיות גדולות: "עד פה הגעתי ביום א' יו"ד סיון ש[נת] התרע"ו".
לאחר הקולופון כותב הרב פתיה בעצם כתב יד קדשו קמיע עוצמתי להגנה כפי שהוא קיבל מן השמים ביום שסיים לכתוב את 'פרקי הצלם', ואלו דברי קדשו: "ובאותו הלילה ראיתי שנתנו לי פתקא כפי מצב מבחן הלימוד שעשו לי ג' רבנים וכן כתיב בגוויה 'צב צבאות נצול מדיני הזרועות' ע"כ". הרב פתיה אינו כותב שהחיזיון היה בחלום ומסתבר שחיזיון נבואי זה היה בהקיץ. קטע פלאי זה שמר הרב פתיה בסופו של דבר לעצמו ולא הכניסו לספר והוא מתפרסם כאן לראשונה!
רבי יהודה פתיה שהיה ככל הנראה נסער כל כך מהחיזיון שראה, הפסיק באמצע כתיבת הספר (שממשיך לאחר מכן עוד עשרות פרקים), וכתב קולופון לספר, ומיד לאחריו כתב את ההקדמה לספר. ההקדמה והקולופון נדפסו שניהם כעבור 17 שנה (!) לאחר שסיים הרב פתיה לכתוב את הספר כולו, ההקדמה נדפסה כמקובל בראש הספר והקולופון בסופו. כמובן שבקולופון הנדפס שונתה השנה מתרע"ו שנת הכתיבה המקורית כפי שהוא מופיע לפנינו – לתרצ"ג תאריך סיום הספר כולו. וכך זכינו באורח נדיר ולא מוסבר באמצעו של כתב היד, גם בהקדמה לספר וגם בקולופון!
המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב], מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מנהג שנתפשט בין נשות בגדד שמקורו מן הגויים, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש' 'אפיקי מים' 'יין הרקח' וספרים נוספים.
[8] עמ', מתוכם [5] עמ' כתובים, 21X17 ס"מ. בגב כתב היד מופיעים מספר רישומים בערבית.
מצב טוב נקבי עש בודדים. מריחות דיו. קרעים קלים בשולים ללא חיסרון.
שני מכתבים וסגולה-קמיע בכתב יד קדשו של המקובל רבי יצחק משה פירירא, בנו של איש הא-לוקים רבי אהרן פירירא. כולל הוראות מדויקות להכנת קמיעות!
* המכתב הראשון הנו בעל מסגרת מודפסת מוזהבת נאה במיוחד, עם איורים של חורבת רבי יהודה החסיד, קבר רחל אמנו, ציון התנא רבי שמעון בן יוחאי, ובו כותב הרב פירירא, כי הוא שולח את ספרו של אביו – 'תולדות אהרן ומשה ואפ"ר יצחק', וכן את הקמיעות לישועת אשה מסויימת.
* המכתב השני כולל שני חלקים. בחלקו הראשון כותב הרב פירירא הוראות להכנת ואופן פעולת הקמיעות הנזכרות לאותה האשה, עם פסוקים וכוונות המסוגלות לישועה. אופן הכנת הקמיעות הנו נושא מרתק וייחודי, ונצטט מספר קטעים מתוך המכתב: "תלמוד [!] בכל יום התפלה של ר' ישמעאל ן' אלישע כ"ג זיע"א ור' עקיבה זיע"א, והסגולה של הרב האר"י זיע"א. הקמיע הגדולה [!] תכרוך אותה כעין מזוזה ותניחנה בנרת[י]ק, ותלבישנה בצד ימינה. זה הנייר שמות ד' נהרות, תניחנו בתוך כוס מים, וגם תשרוף חתיכת ברזל, ותניחנו עם הנייר בתוך המים, ותשתה עם זה הכוס דוקא מ' יום ומ' לילה, וכשיגמור המים מהכוס, ימלאנו מהחבית…"
חלקו השני מיועד אף הוא לאותו רב, ומבקש ממנו שיעביר את הקמיעות לאשה, ויסביר לה "בכתב אמת" את עניינם, וכן שתרים אף היא נדבה כספית. שני חלקי המכתב חתומים בפני עצמם. (חתימה אחת פגומה מעט).
* הדף השלישי הנו הסגולה מהאר"י הנזכרת לעיל, והוא כולל [4] עמודים ובהן תפלה המסוגלת לישועות וסגולות. התפלה אינה חתומה, אך היא מוזכרת במכתבו הקודם של הרב פירירא, וסביר להניח שאף היא בכתב יד קדשו.
המקובל רבי יצחק משה פירירא [ת"ר בערך-תרע"ז], בנו של המקובל הנודע רבי אהרן רפאל חיים משה פירירא, עלה בילדותו עם אביו הקדוש משאלוניקי לירושלים בשנת תר"ח (1848). מחכמי ירושלים המקובלים ומיחידי ק"ק בית אל. גדל בצל אביו הגדול וממנו שאב מלא חפניים בתורת הקבלה, ישב כל ימיו על התורה והעבודה, היה דורש בכל ערב בישיבת בעלי בתים בעיר העתיקה. מסופרי ישיבת המקובלים בית-אל, כתב והעתיק ספרי קבלה מהרש"ש ואת ספרי אביו. התפרנס מכתיבת קמיעות. חיבר כמה ספרי מוסר בלאדינו. לאחר פטירת אביו העתיק את גליונות ספרי עץ חיים ושער הכוונות של אביו וערכם לדפוס והוסיף בהם הקדמות, תפלות שונות והגהות
[3] דפים, שבעה עמודים בכתב יד. גדלים שונים.
חתימת ידו של הרב פירירא מופיעה שלוש פעמים . (חתימה אחת פגומה מעט).
מצב כללי טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. פגמים קלים בשוליים, מקצתם עם פגיעה מועטת במספר תיבות. נקבי עש בודדים.
שטר לברכה ושמירה שהתקבל מידיו הקדושות של הצדיק המלוב"ן, פועל הישועות סידנא 'בבא סאלי' – רבי ישראל אבוחצירא ממרוקו. את השטר קיבל משמשו המיתולוגי, ר' אליהו אלפסי, אשר שימשו שנים רבות בנאמנות.
רבי ישראל אבוחצירא [תר"ן-תשמ"ד 1889-1984], בנו של רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), ונכדו של הצדיק בעל ה'אביר יעקב'. כיהן כרבה של ארפוד שבמרוקו. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל וקבע את מקום מושבו בעיירה נתיבות. התפרסם כקדוש עליון, וחולל מופתים וניסים כאחד מן הקדמונים. מברכותיו לא נפל דבר והיו מתקיימות כלשונן. היה מקובל על כל העדות והחוגים, אשכנזים וספרדים, וכולם העריצו אותו. מאות ואלפים הגיעו להתברך מפיו ולהיוושע, ביניהם היו גדולי הרבנים והאדמורי"ם ששיחרו לפתחו.
שטר בערך נקוב של 50 שקל ישראלי. השטר ממוסגר במסגרת נאה 26×20 ס"מ. לשטר מצורפות פתקאות-אישור בחתימת המשמש ר' אליהו אלפסי. (הפתקאות ממוסגרות אף הן).
השטר בלוי מעט. לא נבדק מחוץ למסגרת.
קמיע לרפואה, דיו על נייר. כולו [כ-52 מילים], בכתב יד קדשו של גדול המקובלים בדור האחרון, חכם יצחק כדורי, שנחשב למומחה הקבלי הגדול בעולם (ויתכן שהאחרון בעולם), לכתיבת קמיעות כפי מסורת הקבלה האמתית. ולכן הקמיעות שכתב היו פועלים את הנכתב בהם, מעל לדרך הטבע.
כתיבת קמיעות לצרכי שידוד מערכות הטבע, ידועה במסורת היהודית משחר ההיסטוריה. במדרשים מסופר אפילו על קמיע שהיה תלוי בצווארו של אברהם אבינו. כמובן שבכדי שהקמיע יפעל את פעולתו הוא חייב להיכתב לפי כל הכללים הקבליים, ואם לא כך, כמוהו כמכשיר אלקטרוני שחוטיו חוברו בצורה שגויה שוודאי אינו יכול לפעול מאומה. ולכן רק קמיע שנכתב בידי מקובל אמתי יכול אכן להשפיע ולפעול. התלמוד בבלי במסכת שבת (דף סא ע"ב) קובע כללים ברורים אלו קמיעות אכן מועילים (ולכן מותר לשאת אותם על הגוף ואפילו בשבת): "אמר רב פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי קמיע", רב פפא קובע שאדם שכתב שלושה קמיעות עבור שלושה בני אדם שלוש פעמים והקמיע פעל את פעולתו, אזי "פשיטא" כלומר פשוט וברור, שהקמיעות של אותו הכותב יש להם את הכוחות הרוחניים והם יפעלו את פעולתם. עוד מבואר שם בדברי רב פפא, שקמיע משומש (אפילו אם נכתב לצורך אדם אחר) סגולתו גדולה יותר מקמיע חדש, מכיוון שאז אנו מקבלים את שתי המעלות גם יחד: "איתמחי גברא" ו"אתמחי קמיע".
לפנינו קמיע שכתב המומחה הגדול בעולם – המומחה בה"א הידיעה, שלא היה בדורות האחרונים על פני כדור הארץ אדם העונה יותר ממנו על הגדרתו של רב פפא: "איתמחי גברא", שהרי לא שלושה קמיעות שלו בלבד פעלו את פעולתם, אלא אלפי קמיעות שכתב בלמעלה ממאה שנות חייו – ריפאו חולים, פקדו עקרות ושינו את מערכות הטבע.
בקמיע שלפנינו מפרט הרב כדורי בפירוט רב את כל המחלות אותן אמור הקמיע לרפא ולהגן מפניהן (למעשה הקמיע כולל את כל מחלות הגוף והנפש): "בשם אלו השמות שיהיה לרפואה פב"פ מכל חולי שיש לה ומכל כאב ומיחוש ופחד ומזיקין ורוח רעה שבעולם ובלבול המוח (שגעון) ומחלת עצבים והיאוש (דיכאון) אמן כן יהי רצון". בחציו השני של הקמיע רשם הרב כדורי עשרות שמות קודש קבליים שהם למעשה הכוח הרוחני הפועל בקמיע, כמו הנשמה לגוף.
המקובל רבי יצחק כדורי [תרנ"ט-תשס"ו], יליד בבל.
בילדותו הכיר וראה את הבן איש חי. הוא קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב. בשנותיו הראשונות בירושלים התנהג כצדיק נסתר, למד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף" בעיר העתיקה והתפרנס מכריכת ספרים. עם השנים התפרסמה גדולתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו ולקבל קמיעות לישועה. הרב כדורי נחשב לסמכות הגבוהה ביותר בענייני קמיעות בדורות האחרונים וקמיעותיו נודעו בפעולתם לטובה. הוא חיבר את הספר המקיף פתחי עולם – חיבור בן 5 כרכים בענייני קמעות, סגולות ותפילות. ועליו ושכמותו נאמר בגמרא: "אתמחי גברא ואתמחי קמיע – יועילו כל קמיעות שיכתוב לעולם", וכמו שמפרש רש"י: אדם ששלושה מקמעותיו פעלו את פעולתם במשך שלוש פעמים – מובטח הוא שכל קמיעותיו יפעלו את פעולתם הרצויה. הרב כדורי נפטר בשיבה טובה בשנת תשס"ו, בהיותו בן למעלה ממאה שנה. בהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת.
[1] פיסת נייר. 7X5 ס"מ בקירוב.
מצב טוב. סימני גלגול.
"…והיא סוד המזל… בני חיי ומזוני במזלא תליא… שממנה נמשכים ובאים הבנים וטוב לו לאדם שהוא חשוך בנים שיכוין בתפילתו בכוונה זו שביארנו…" (מתוך כתב היד)
קמיע נדיר ועוצמתי ביותר לפריון, המיועד באופן נדיר גם לקריאה ולא רק לנשיאה והינו למעשה דרוש קבלי של ממש. הקמיע כולו (כ-120 מילים) בכתב יד קדשו של ה'צדיק הנסתר' רבי משה יעקב רביקוב הידוע בינויו 'הסנדלר', שהיה מנהיגם חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה בארץ בשנות המדינה הראשונות.
הקמיע נכתב כאמור כדרוש קבלי בסגנון דרושי המהרח"ו. כאשר הסנדלר הקדוש משלב בו את פסוקי התורה השייכים לפוריות ואת שמות הקודש הקבליים הממונים על ההיריון. מלבד הייעוד העיקרי של הקמיע – לפוריות, הוסיף בו הסנדלר גם את עניין ה'מזל' וכן פרנסה ובריאות 'בני חיי ומזוני'.
בניגוד לקמיעות הנפוצים המיועדים לנשיאה על הגוף בלבד, הקמיע שלפנינו, באורח נדיר, נועד גם לקריאה ולכוון בו בעת התפילה. צורה זו של השפעה היא בדרך כלל נחלתם של הצדיקים והמקובלים בלבד, אך בכתב היד שלפנינו יוצא הסנדלר הקדוש מגדרו ומסביר בצורה השווה לכל נפש כיצד השמות הקדושים פועלים על חשוך הבנים וגורמים לשינוי ופתיחת מזלו שיוכל להוליד. בסופו של כתב היד מדגיש הסנדלר בפירוש "וטוב לו לאדם שהוא חשוך בנים שיכוין בתפילתו בכוונה זו שביארנו"! עברו השני של הדף מפרט הסנדלר את חשבון הגימטריות של שמות הקודש לתועלת המתפלל שלא יאלץ לערוך את החשבון תוך כדי התפילה.
רבי משה יעקב ב"ר יוסף הכהן רביקוב – "הסנדלר הקדוש" [תרל"ג-תשכ"ז, 1873-1967], בראשית שנותיה של המדינה פעלו בארץ חבורה של צדיקים נסתרים (ביניהם היו: רבי יוסף וולטוך, רבי לאון פטילון – 'הצייר', רבי אברהם פיש, הרב מנדל מבני ברק ועוד). הם הסתופפו בצילו של המקובל רבי משה יעקב רביקוב תלמידו של בעל ה'לשם שבו ואחלמה' שנהג להסתיר את גדולתו מהמון העם והציג את עצמו כסנדלר פשוט. אך כאשר יהודים רבים נזקקו לישועות מעל לדרך הטבע, החליטו גדולי ישראל להסיר ממנו את הלוט ולפרסם את שמו ברבים בכדי להושיע את ישראל בברכותיו. הראשון שפרסם אותו היה הראי"ה קוק שהעיד עליו כי הוא מל"ו הצדיקים הנסתרים שבדור, כשאחריו מחרים מחזיקים שאר גדולי הדור: ה'חזון איש', ה'בית ישראל' והרמ"ם מלעלוב. השמועות מספרות שהחזון איש נהג לשלוח אליו אנשים רבים בטענה כי "מה שגדול מבינתי, אני שולח לסנדלר". מופתים רבים נקשרו לשמו של ה'סנדלר', ויהודים רבים שפקדו את ביתו ביפו בבקשם את ברכתו – זכו לראות ישועות גדולות, בפרט בענייני רפואה, פקידת עקרות ושידוכים. בספר 'ליקוטי ר' משה יעקב' שמגולל את תולדות חייו, מובא כי גדולי הדור דאז, כדוגמת ה'חזון איש' וה'בית ישראל' – נהגו לפקוד את מעונו, ולהתברך מפיו. אחד מסיפורי המופתים שקשורים בשמו של הסנדלר הוא שב'רוח קדשו' צפה את מלחמת סיני, ואף חזה את נצחוננו באומרו כי 'היהודים ינצחו'. בערוב ימיו הסנדלר אף 'הרגיש' כי זמנו קרב, ופרסם כי ברשותו בקבוק יין סגור שיש לפתחו רק לאחר שהיהודים ינצחו את גמאל עבדול נאצר. ואכן, כך היה חצי שנה לאחר מכן, בפרוץ מלחמת ששת הימים. לאחר הניצחון, ציוו הרבנים לפתוח את הבקבוק, ומי שזכה ללגום ממנו – נפקד בישועות רבות.
[1] דף נייר כתוב משני צדיו, 10X16 ס"מ בקירוב. כ-120 מילים מילים בכתב יד קדשו של ה'סנדלר'
מצב טוב: סימני קיפול. כתמי זמן בודדים. נקב קטן בחלקו התחתון של כתב היד.
"וכן יהי רצון שהמלאך רפאל יהיה בעת נתוח מחר אי"ה ויביא לו רפואה שלמה ויעשה הקב"ה נס גדול"
מכתב ארוך [למעלה מ-120 מילים], המשמש קמיע של ממש, עם שמות מלאכים והבטחות פלאיות חד משמעיות. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של בעל המופת הנודע האדמו"ר הפלאי רבי איציק'ל מפשעוורסק – מגדולי אדמו"רי דורו. אנטוורפן, שנות ה'תש"ך [1960].
בכל מכתבי הצדיק הפלאי רבי איציק'ל מפשעווארסק טמונים עניינים טמירים, כמו האקרוסטיכון 'אהבה' שבראש מכתביו. אולם המכתב שלפנינו נכתב כקמיע, ולא יהיה זה מן ההגזמה לומר שמכל המכתבים (המעטים, יש לומר) שהוצגו אי פעם במכירות פומביות – המכתב שלפנינו הוא המופלא ביותר וניכר בו שרבי איציק'ל כתבו כקמיע של ממש! (אמנם בדרכו החסידית המיוחדת בה נהג להסתיר את גדולתו השמימית בלבוש ארצי).
המכתב שלפנינו נכתב עבור יהודי מנכבדי שטרסבורג שבצרפת, העומד להיכנס לניתוח מסובך. רבי איציק'ל, בתחילת מכתבו – הפותח כמובן באקרוסטיכון 'אהבה' – שולח את ברכתו לרפואה כמו בשאר מכתביו: "אשר יה"ר מלפני אבינו שבשמים וישלח רפואה שלמה במהרה". לאחר מכן מביא רבי איציק'ל סיפור מאת המגיד הגדול ממעזריטש ובעקבות הסיפור כותב רבי איציק'ל את המשפט המצמרר, שהוא לא פחות מהשבעת מלאכים הנהוגה בקמיעות: "וכן יהי רצון שהמלאך רפאל יהיה בעת נתוח מחר אי"ה ויביא לו רפואה שלמה ויעשה הקב"ה נס גדול אשר (פב"פ שליט"א) יתרפא וילמוד תורתנו הקדושה בעיניו ויהיה כבוד שמים בעזהי"ת". ורבי איציקל מסיים את המכתב – קמיע בחתימתו המיוחדת: "הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ר"ר אלימלך [מליז'נסק] זצוקללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל בית ישראל אמן", שהזכרת שמו הקדוש בכתב יד קדשו של נכדו הצדיק, בכוחה לבד לחולל ניסים.
בסיום המכתב שולח רבי איציק'ל פריסת שלום לרבה הנודע של שטרסבורג הגאון רבי אברהם דוד הורוויץ (לימים מחברי הבד"ץ בירושלים): "ויתברך ממעון הברכות עם חיי נחת בגשמיות ורוחניות בכלל ישראל". הרי שמלבד הקמיע לרפואה מכיל המכתב גם ברכות לגשמיות ורוחניות.
האדמו"ר רבי משה יצחק גבירצמן – רבי איציקל מפשעוורסק [תרמ"ב-תשל"ז], גדול אדמו"רי אירופה ומגדולי אדמו"רי דורו. מייסד חסידות פשעוורסק ואדמו"רה הראשון באנטוורפן שבבלגיה. דור חמישי לר"ר אלימלך מליז'נסק, כמופיע בחתימת יד קדשו שלפנינו. (הסיפור הנודע שר"ר אלימלך מליז'נסק בקע בליל הסדר את המים בכוס, היה עם סבתו של רבי איציקל – נכדתו של ר"ר אלימלך, והיא בעצמה סיפרה את הסיפור לרבי איציקל). הוא נודע בקדושתו ופרישותו ובגודל מעשי צדקתו, ומכל קצוות העולם היהודי נהרו אליו לברכה וישועה. מופתים ורוח הקודש היו דבר רגיל בחצרו, כאחד מן הצדיקים הקדמונים. ידוע שאנשים שהיו מבוקשים על-ידי החוק ולא יכלו לצאת מהארץ, נתן להם הרבי קונטרס "זמירות שבת" השווה בגודלו לדרכון, ועם זה הם היו עוברים בנמלי תעופה ברחבי העולם, ומעולם לא עיכבו אותם.
[1] גלוית דואר, 15X10 ס"מ. בלאנק רשמי.
מצב טוב מאוד.
"השי"ת ירחם עליו ויוסף לו אורך ימים ושנות חיים ושלום ברפש"ב בגו"נ בתוך ח"י"
קמיע חסידי נדיר ביותר, קמיע מומחה שאכן פעל את פעולתו והנחיל לבעליו אריכות ימים מופלגת! הקמיע כולו [21 מילים] נכתב ביד קדשו של פועל הישועות הנודע, האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, שבכדי להעצים את כוחו הרוחני של הקמיע, הדביק אותו הרבי במו ידיו לספר הסגולה החסידי החשוב ביותר: 'נועם אלימלך' (העותק בו למד הרבי!) וכך נתנו למבקש הישועה.
בשנת תשכ"א [1961], הגיע האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא מסקולען בפעם הראשונה לביקור ממלכתי בארץ ישראל. בעת ביקורו בעיר רחובות נכנס אליו לברכה יהודי חולה ל"ע (השם המלא שמור בבית המכירות) ותינה לפניו את צרתו על מחלתו הקשה ושהרופאים כמעט נואשו מחייו. הרבי מסקולען שכגודל גאונותו בתורה וכגודל מסירות נפשו לה' כך גודלה של אהבת ישראל שבערה בעצמותיו (ראה הרחבה), לא יכל לעמוד מנגד למשמע בכיות החולה שהתחנן על חייו פשוטו כמשמעו, ולמרות שגדולי החסידות מיעטו מאוד בכתיבת קמיעות, נטל הרבי פיסת נייר ובמו ידיו הקדושות רשם עליו קמיע קדוש ונורא זה שלפנינו: "השי"ת ירחם עליו ויוסף לו אורך ימים ושנות חיים ושלום ברפש"ב בגו"נ בתוך ח"י [-ב'רפואה ש'למה ב'מהרה ב'גוף ו'נפש בתוך ח'ולי י'שראל; ידוע שהקמיעות החסידיים מתאפיינים בראשי תיבות הרומזים על צירופי אותיות ושמות קודש, כעין הקמיע שלפנינו המסתיים בראשי התיבות הדו-משמעיות: 'ח"י']. לאחר מכן נטל הרבי את ספר-הסגולה החסידי 'נועם אלימלך' שהיה מונח לפניו, והדביק את הקמיע, על צדה הפנימי של הכריכה הקדמית וכך נתנו למבקש הישועה. מיותר לציין שלאחר כל זאת, החולה שכבר עמד על שערי מוות, הבריא לחלוטין והאריך ימים! והוא עדיין חי ומתהלך בינינו, בזקנה מופלגת ובבריאות טובה, אף שכבר עברו למעלה מששים שנה לאחר שקיבל את הקמיע, עד מאה ועשרים שנה! וכעת הוא מוכר אותו בכדי לסייע בנישואי בני השילשים שבצאצאיו. חסידים נוהגים לכנות ביידיש מופת גלוי שכזה בכינוי: "בעל-שם'סקע מעשה", כלומר: סיפור מופת המתאים ל'שבחי הבעש"ט'.
האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח – תשמ"ב], האדמו"ר הראשון לבית סקולען, חצר המונה כיום אלפי חסידים, בעיקר בארה"ב. הוא נחשב כעילוי וכשנפטר אביו, והוא היה בן שבע עשרה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים והוא הוכתר כאדמו"ר מסקולען. הרבי נודע במיוחד בליבו הרחום ובמסירות נפשו. לאחר השואה פעל למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו, כשבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. (פעולות בהן המשיך עד סוף ימיו בהקמת רשת בתי היתומים 'חסד לאברהם' והחזקתם על חשבונו. בניו-יורק וגם בישראל). המשטר הקומוניסטי אסר אתו בעקבות כך יחד עם בנו. וכך כותב בנו האדמו"ר על אותו המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. מסופר כי הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע שיר. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך/ תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה/ והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם החופשי על מצבם העגום של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.
מפרט: קמיע, כ-17X10 ס"מ, כולו [21 מילים] בכי"ק הרבי. מודבק בתוך ספר 'נועם אלימלך' (ירושלים תש"ך).
מצב שניהם טוב מאוד.
אוסף קבלי חשוב ויקר של כ-[19] גיליונות נייר וקלף המכילים קרוב ל-[100] קמיעות עוצמתיים במיוחד, שנאספו במשך שנים רבות ונבחרו בקפידה מתוך מאות ואלפי קמיעות. הקמיעות כולם בכתב יד מקובלים חשובים, ביניהם קמיעות מגדולי מקובלי הדורות האחרונים. כל קמיע מלווה בפרטים ובהסבר קצר על מהותו. פירוט הקמיעות: * [10] עמ' המכילים [77] קמיעות, בכתי"ק גדול המקובלים בדור האחרון רבי יצחק כדורי, מתוך ספר הקמיעות המפורסם שלו. הקמיעות הם: לפרנסה, רפואה, הצלחה בתורה, העברת חרדות, חזרה בתשובה, שלום בית, עקרות, אהבה ועוד. כולל סימוני כוכבים ומזלות וגורל החול. * קמיע גדול על קלף. נכתב בעיצוב קבלי מיוחד המסמל שמירה עליונה מכל ארבע רוחות העולם. כתב יד סופר. * 'שיויתי' מצויר על קלף – מנורת 'למנצח'. כתב יד סופר, מקצועי מאוד, מנוקד, עם איורים אמנותיים בצבעי זהב וכסף. * קמיע לאישה למציאת זיווג "לאהבה וחן וחסד ולרחמים בעיני כל רואיה". דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע לשמירה ממזיקים. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע גדול, לחכמה, לשמירה והצלה מכל מיני מחלות, מלחמות, בעלי דין, מיתה משונה, ניצוח כל האויבים וכו'. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע גדול לשמירה מכל מיני מזיקים, פחדים וכו'. שילוב של מילה במילה של פרשת שמע ישראל עם יושב בסתר עליון. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע ארוך וצר, מופרד לשני חלקים. מאת המקובל סעדיה בן סעדה. "ותהא אימתו מוטלת על הבריות כאימת מפגיע על ארי". דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע לשמירה, להריון ולידה קלה. בכתב יד קדשו של רבי יחיא שניאור החברותא של בבא מאיר אבוחצירא. * דף המכיל שני קמיעות בכתי"ק זקן מקובלים רבי יצחק כדורי – קבלה מעשית בעניין האם למכור יהלומים, וגורל לרפואה. * קמיע ארוך כתוב בדיו כחול, לשמירה ממזיקים ומחלות. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע ארוך וצר בכתיבה עתיקה, לשמירה מכל מחלות הגוף והנפש. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע לשמירה בדרך, שמות ויהי בנסוע הארון. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. * קמיע לכל חשש, סגולה מהרב האר"י הקדוש. דף בכתב יד, קבלה מעשית. דיו על נייר. כתיבה מזרחית. סה"כ [19] פריטים, שניים מתוכם על קלף. גדלים שונים. מצב כללי טוב מאוד עד בינוני. פגמים שונים בשוליים. כתמי זמן ובלאי.
קמיע קבלי לנשיאה, מיועד לשמירה ממזיקים ומעין הרע, ולאהבה, חן וחסד בעיני האנשים והצלחה בעסקים. ראשית המאה ה20 בערך. בניגוד להרבה קמיעות המכוונים לאדם ספציפי, קמיע זה פתוח ונכתב ללא שם על מנת שיגן על כל מי שישאהו. הקמיע נתון בתוך נרתיק כסף, עשוי עבודת פיליגרן. (הכסף נבדק, ככל הנראה לא חתום). עם שתי טבעות לקשירה. הקלף: 24×5 ס"מ. קוטר הנרתיק 230 מ"מ. ואורך הנרתיק 830 מ"מ. מצב הקלף טוב. מעט כתמים.
"איתמחי גברא ואתמחי קמיע: אתמחי גברא – בכל קמיעות לעולם שהרי הומחה בשלשה מיני קמיעים" (תלמוד בבלי מסכת שבת סא:) קמיע נדיר ויחיד במינו, על גבי צלוחית חרס. בקמיע מפורטים כל המיחושים שאדם עשוי לחלות בהם, והוא אמור להגן על כל מי ששותה בו מכל החוליים המנויים בקמיע. הקמיע כולו בכתב יד קדשו של גדול המקובלים בדורנו רבי יצחק כדורי (ראה עוד על הקמיע: ספר 'הרב כדורי' מאת ר' ל' סופר עמוד 70). על גבי צלוחית החרס כתב הרב כדורי שמות קודש וכן שרטט טבלאות ושרטוטים קבליים. והוא משביע באותם השמות: "בשם אלו השמות שיהיה לרפואת כל מי ששותה מן המים שלי [וינצל מ]כל חולי ומחלה ומפחד ובהלה ומזיקים ורוח רעה שבעולם ומכאב ראש והלב והבטן והרגלים ומחלת העצבים וחלישות כח וקוצר נשימה ומחלת הסוכר וכל מן מחלה שבעולם ומחלת אס[ת]מה ונידוד שינה אמן כן יהי רצון". המקובל רבי יצחק כדורי [תרנ"ט-תשס"ו], בילדותו הכיר וראה את הבן איש חי. הוא קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב, בשנותיו הראשונות בירושלים היה צדיק נסתר והתפרנס מכריכת ספרים, ובד בבד למד בישיבות 'בית אל' ו'פורת יוסף' בעיר העתיקה. עם השנים התפרסמה גדולתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לבקש את ברכתו ועצותיו, ולקבל קמיעות לישועה. הוא נפטר בשיבה טובה בהיותו למעלה מגיל מאה, ובהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת. הרב כדורי נחשב לסמכות הגבוהה ביותר בענייני קמיעות בדורות האחרונים וקמיעותיו נודעו בפעולתם לטובה. הוא חיבר את הספר המקיף פתחי עולם – חיבור בן 5 כרכים בענייני קמעות, סגולות ותפילות. ועליו ושכמותו נאמר בגמרא: "אתמחי גברא ואתמחי קמיע – יועילו כל קמיעות שיכתוב לעולם" [בתרגום חפשי: אדם ששלושה מקמעותיו פעלו את פעולתם במשך שלוש פעמים – מובטח הוא שכל קמיעותיו יפעלו את פעולתם הרצויה]. קוטר הצלוחית: 18 ס"מ. הצלוחית נשברה ושבריה הודבקו בצורה מקצועית. חסר חלק בראש הצלוחית (בחלק הנקי מכיתוב).
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
