סידור קול יעקב, סידור קבלי-חסידי הידוע בשמו 'סידור רבי קאפיל' על שם מחברו הרה"ק רבי קאפיל ממעזריטש מאבות החסידות בדורו של הבעש"ט. סידור המחזיק למעלה מחמש מאות עמודים, הכוללים את תפילות מעגל השנה כולה: תפילות חול ושבת; מחזורים לשלושת הרגלים; מחזורים לימים נוראים; הגדה של פסח ועוד ועוד. ניו יורק תשכ"א 1951. דפוס צילום ממהדורת לעמברג, תרכ"ט 1859. חפץ-קדושה קבלי חשוב ונדיר. העותק האישי בו התפלל במשך עשרות שנים גדול חבורת הנסתרים שפעלה בארץ במאה הקודמת, הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך, בן אחר בן ל'מגיד מזלוטשוב'. בדף הפורזץ מופיע רישום בעלות בעצם כתב יד קדשו של הצדיק הנסתר: "ב"ה [ברוך ה'] ע"ה [עבד ה'] יוסף וולטוך מעיה"ק ירושלים תובב"א, כ"ו כסלו התשכ"ג" ורישומים נוספים בתי"ק. כמו כן לאורך כל דפי הסידור מופיעים עשרות מכתמי דמעות קודש של המקובל האלוקי, אותן הוריד כנחל לישועתם של ישראל. לא כתמים בלתי מזוהים היכולים בדיעבד להיחשב אולי כדמעות. אלא נטיפי דמעה צהבהבים וברורים שאינם משתמעים לשתי פנים. מרגש במיוחד לראות היכן מתרכזים נטיפי הדמעה, כמו ניתנת לנו הזדמנות שאין בלתה להציץ דרך חור המנעול אל חדר התייחדותו של גדול הנסתרים בשפכו שיח לפני קונו! למשל: בקריאת שמע שעל המיטה, וכן בכוונות הקבליות של תקיעת שופר (סימנים רבים מאוד), בהגדה של פסח, בהלל, בתפילת 'ויתן לך' במוצ"ש, בהדלקת נרות חנוכה ועוד. בנוסח הקידוש לליל שבת מופיעים כתמי יין רבים וברורים, משיירי כוסות הברכה של הצדיק! בסידור מקודש זה, שפך רבי יוסף וולטוך את נפשו לפני ה' בתפילותיו המפורסמות לישועתם של ישראל, שארכו שעות על גבי שעות במקומות קדושים ונסתרים מעין אדם, ומתוכו פעל ישועות כאבותיו הצדיקים הקדמונים. בסידור זה גופא התפלל הצדיק בימי חול כבשבתות, בחגים ובימים הנוראים, בחנוכה ובפורים ובכל השנה כולה. תפילות עילאיות עם כוונות האר"י המודפסות במלואן בסידור. כך שלמעשה לפנינו לא רק סידורו האישי של גדול הצדיקים הנסתרים, אלא גם המחזורים לשלוש רגלים ולראש השנה ויום הכיפורים, ואף ההגדה של פסח של המקובל האלוקי רבי יוסף וולטוך. רבי יוסף היה אמנם חלק בלתי נפרד מחבורת הנסתרים הפלאית, שרובם התפללו לפי נוסח כוונות הרש"ש (עדות המזרח), אך רבי יוסף כמסורת אבותיו האדמו"רים לבית זלוטשוב היה מכוון את כוונות האר"י לפי המסורת והנוסח החסידי שבסידור רבי קאפיל שלפנינו. הסידור הקבלי שלפנינו היה חביב במיוחד על גדולי האדמו"רים, שהידרו להתפלל ממנו בדווקא, זאת בעקבות הסכמות גדולי החסידות שבראש הסידור המעידים: "שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו [-מורנו ורבנו] הבעש"ט נבגי"מ [-נשמתו בגינזי מרומים] וישר בעיניו". הסידור הוא כמובן לפי נוסח 'ספרד' החסידי כתקנת הבעש"ט (ברוך שאמר אחרי הודו, 'ויצמח פורקניה' וכו'), ועל פי כל כוונות האר"י. בין האדמו"רים שידוע עליהם שהידרו להתפלל ב'סידור רבי קאפיל': המגיד מקוז'ניץ, המגיד מטשרנוביל, ה'ערבי נחל', רבי אברהם מטשכנוב ועוד רבים. כן ידועים דברי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין שסיפר על עצמו: "כשהייתי בן י"ד שנה אמר לי אחי הרה"ק רבי אברהמ'ניו מפראהבישט זיע"א בוא ואלמד עמך דיא הייליגע חכמה [-החכמה הקדושה] והיה מונח על השולחן סידור ר' קאפיל ולקח גם הוא סידור ר' קאפיל ולמד עמי" (קובץ קרית מלך – סדיגורא, יט עמ' 229). המגיד מקוז'ניץ אף כתב על גבי גיליונות 'סידור רבי קאפיל' שלו הגהות רבות, שנדפסו לאחר מכן בספרו רמזי ישראל. הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך [תרפ"א-תשמ"ג], נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה במשותף בארץ בראשית שנות המדינה (דבר פלאי כשלעצמו, שלא היה לו אח ורע לא קודם לכן ולא לאחר מכן). בחבורתם נמנו ה'סנדלר' – רבי משה יעקב רביקוב, ה'צייר' – רבי לאון פטילון, רבי אברהם פיש מתל אביב, הרב מנדל מבני ברק ועוד. בשונה מרוב חבורת הנסתרים הפלאית ששורשי משפחותיהם היו לוטים בערפל, הרה"ק רבי יוסף וולטוך היה בעל ייחוס משפחתי רם, הוא היה דור שביעי לשושלת של בעלי רוח הקודש עד ל'מגיד מזלוטשוב' (ואכן נהג לעתים להוסיף לצד חתימת שמו: "נכד המגיד מזלאטשוב"). הוא אף היה בקשר קרוב עם רעיו גדולי האדמו"רים, כמו רבי שלומ'קה מזוועהיל, אדמו"רי רוז'ין והרמ"מ מלעלוב שהתבטאו אודותיו בביטיים מופלגים והיו שולחים את חסידיהם להתברך אצלו. רבי יוסף היה נוהג לרשום בכל ספר קבלה שסיים ללמוד 'מוגה' (כמו גם בסידור שלפנינו). מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים והוא זכה שם לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים. האגדה מספרת שבאחת מתפילותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים. לפרנסתו עבד רבי יוסף בלילות כמנקה רחובות בתל אביב. כיום יש הנוהגים לכנותו 'מנקה הרחובות הקדוש' (כינוי זה הוצמד לשמו רק כעבור שנים רבות מפטירתו). תולדותיו כונסו בספר עב הכרס 'הצדיק הפלאי' (ב' כרכים, מאת מרדכי אלמז, ירושלים, תשע"ג), ובספרים 'עוד יוסף חי' (ירושלים, תשמ"ו) ו'צדיקים נסתרים בדור האחרון' (ירושלים, תשע"א). מדי דברנו באותה חבורת צדיקים נסתרים פלאית שחיה ופעלה בשנותיה הראשונות של המדינה – תופעה יחידנית שלא חזרה על עצמה יותר – ויש התולים את הנס הפלאי של הקמת המדינה וניצחוננו על כל מדינות ערב, בהופעתם של אותם צדיקים נסתרים ששתל שרג ה' דווקא בדור ההוא. נציין עובדה שאין לה כל הסבר טבעי – רובם של בני אותה חבורה קדושה לא זכו לפרי בטן, כאילו הגיעו לכאן מיקום או מזמן אחר לצורך מסוים ועם סיום שליחותם נעלמו כלעומת שבאו. [2], רסט, [4] דף. עמ'. 23 ס"מ. עותק נאה במיוחד. נייר משובח. חיתוך דפים צבעוני. כריכה מקורית. מצב טוב-טוב מאוד. סימני שימוש רבים ומכתמי דמעות קדשו של הצדיק הנסתר. בפורזץ הקדמי שתים-עשרה מילים בכתי"ק.