רבי יצחק הישראלי היה אסטרונום יהודי ספרדי בטולדו, את חיבורו 'יסוד עולם' כתב בשנת 1310, ובו כללי הלוח העברי. 'יסוד עולם' נחשב בזמנו החיבור החשוב ביותר בתחום זה בעברית, ורבים הסתמכו עליו במאות השנים הבאות. החיבור נדפס לראשונה בברלין תקל"ז, למעלה מעשרים שנה אחרי העתקת כתב יד זה.
"ספר יסוד עולם שחיבר יצחק הישראלי תלמיד הרב רבינו אשר ז"ל על הלכות קידוש החודש ע"פ הראיי… ועל חשבון תקופות ומזלות… גם קצת מחכמת התשבורת".
המעתיק העתיק רק ממאמר א פרק ב שער א. עם שינויים אחדים מהדפוס וכן נוספו שרטוטים רבים לאלו המצוים בדפוס (ברלין, תר"ח). עם הערות, פירושים והגהות בחלקם בשוליים ובחלקן בטקסט. בין השאר "ולי נר' להגיה זו … כמו שאוכיח בקונטרס האחרון … ראיתי מגיהים צורה זו ואני הגהתי צורה שניה" (דף 5ב). "מצאתי בגליון … מוהררי"ם" (דף 7ב). בסוף הספר שני נספחים. בראשון (105א-105ב) "אמר יצחק בן ישראל מעשה היה בחודש סיוון… שעזב פריץ אחד שיצא מן הכלל וטען על האנשים מזקני טוליטולה ואמר כי ישראל אכלו חמץ ביום ראשון ושני מפסח… והם נלאו ולא יכלו להשיב… ובקשו ממני להשיב עליהם ולבטל אותם… מיד כשבא לידי כתב ידו ראיתי כי אין בהם ממש… ועברתי עליהם וביטלתים בראיות אמיתות…". החלק השני הוא לוחות לחיזוי המולדות של הירח ושל שאר כוכבי הלכת, אך רק חלקם מולאו. לוחות אלו שייכים לספר 'שער השמים' של יצחק ישראלי, ובו לוחות 50-53 בנדפס. בקולופון הספר נכתב: "העתקתיו יעקב זאב במוהר"ר שלמה זלמן היום יום ו' שנאמר בו כי טוב ח' לחודש אלול שנת תקט"ו".
119 דף. 31 ס"מ. כתיבה אשכנזית נאה. שער מאוייר. בתחילת כל פרק יש עיטור עלה, פרח או פרי. בסוף החיבור יש ציור של אייל. מקור: אוסף ביל גרוס 225. מצב טוב. כתמי זמן. פגמים משוקמים בשער. כריכת עור מהודרת.