ספר הליקוטים ושער הפסוקים לרבינו האריז"ל. ירושלים, תרכ"ז [1867] עם הערות, הגהות וציונים בכתב יד קדשו של רבי שמעון אהרן אגסי.
שער הפסוקים, וספר הליקוטין, דרשות נעלמות אשר חיבר רבי חיים ויטאל מתורת רבו האר"י. ירושלים, בדפוס רבי ישראל ב"ק. תרכ"ח [1868]. ויראנט מיוחד עם שער אחד לשני הספרים שחלקו העליון נדפס בשתי עמודות.
הספר שלפנינו נשלח מירושלים לבגדד עם ספרים נוספים אל רבי שמעון שהיה תלמיד חבר לה'בן איש חי'.
בדף שמאחורי השער מודה רבי שמעון להשי"ת שזיכה אותו בספרים ומסיים בתפילה שיזכה להבינם וכו' וחותם שמו ביום החמישי בשבת בכ"ה לחודש תשרי התרל"ד ליצירה: "הבוטח בצור מחסי הצעיר שמעון אהרן אגסי יצ"ו".
כמו"כ בדף נוסף מציין מס' חידושים שאסף מהספר ומצטט אותם ככתבם ובציון הדף שבכתובים. ובאמצע כותב עוד תירוץ מעצמו על קושית האריז"ל. בין דפי הספר יש הגהות נוספות קצרות בכתב ידו תיקוני טעויות דפוס הוספות והשלמות קצרות. בהוסיף הערה מעניינת בכתי"ק וזה לשונו: "ידוע הוא ומכתבי האר"י ז"ל שטעם גלות ישראל בין אומות העולם הוא כדי ללקוט ולברר ניצוצות הקדושים הטבועים שם … עד שבגלות הזה צריך לברר כל ניצוה"ק שבכל מקום ואז כשיושלם הבירור יבוא משיח צדקנו בב"א וזהו דבר שאי אפשר להיות, מחמת שיש מקומות שהם רחוקים הרבה מאוד … לכך עשה הקב"ה שנתן בלב העולם לתקן הדרכים בתכלית המרוץ כמו ע"י מסילות הברזל וכיוצא שנתחדשו בזה הזמן ולפתוח נתיבות עולם בים מקום אשר לא עבר בה איש כמו אמעריק"א וכיוצא עד שבזה הזמן יוכל האדם לשוטט בכל חלקי העולם בזמן לא כביר ואז ממילא אפשר שילכו ישראל לשם ….".
המקובל רבי שמעון אגסי (1852 – 1914) ראש ישיבה, מקובל נודע, דרשן ופייטן, מגדולי רבני בגדד ושני בחשיבותו למעמדו של החכם באשי – ראש הקהילה. היה תלמידו של חכם יצחק מרדכי ששון, ועסק הרבה בקבלה גם עם ידידו רבי יהודה פתייה. חיבר את הספר בני אהרן על שער הגלגולים, וכן את הספרים אמרי שמעון וזהב שבא.
[4], קנח, [2] דף, 30 ס"מ. ש.הלוי, ספרי ירושלים 91. כרוך בכריכת עור עם שפשופים. הכריכה מעשי ידי המקובל רבי יצחק כדורי. מצב טוב-טוב מאוד.
.