ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה. עותק חסר. ספרו הנודע של הגאון והמקובל רבי נפתלי כ"ץ, שהדפיס בחייו. כולל: סמיכת חכמים. הקדמת סמיכת חכמים – קריאת שמות הסדרים והמסכתות וסמיכותם. קדושה וברכה – חידושים על מסכת ברכות. זהו חיבורו המשמעותי הראשון של המחבר. (לפני כן נדפסו רק שירים וסליחות קטני-כמות שחיבר). בספר זה שחיברו בשנה הראשונה לכהונתו ברבנות העיר פרנקפורט, גילה את כוחו האדיר הן בנסתר והן בנגלה, ובמיוחד על ידי יכולתו לשלב בין שניהם. חותמות בעלים: "חיים נפתלי בהה"ג מו"ר אברהם בנימין, הק' אברהם בנימין בהגאון משה יהודא ליב זצ"ל מירושלים". המחבר הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבינו נפתלי הכהן כ"ץ רבה של אוסטראה פוזנא ופפרנקפורט, נולד בשנת ת"י [1650] לאביו רבי יצחק כ"ץ אב"ד סטפן ולובלין, בן רבי נפתלי כ"ץ אב"ד לובלין, בן רבי יצחק כ"ץ חתן המהר"ל מפראג. בבחרותו נודע בקדושתו ובהתמדתו המופלגת, ושמעו הטוב הלך לפניו הגאון רבי שמואל שמעלקא רבה של אוסטראה לקחו לחתן, ומיד לאר חתונתו מינה אותו לראש ישיבה, ואחר כך כיהן כרב העיר. בשנת תמ"ט התמנה לרבה של פוזנא על מקומו של רבי ישעיה הורוביץ נכד השל"ה הקדוש, בעל ה'לבושים' וזקנו המהר"ל מפראג. באותו זמן נתמנה לראש ומנהיג 'ועד ארבע ארצות' בהיותו כבן ארבעים! תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד התמנה לרבה של פרנקפורט דמיין, שם גם עסק הרבה בקבלה. בשנת תע"א פרצה שריפה גדולה בפרנקפורט, והעלילו עליו שהוא גרם לשריפה כשהשתמש בקבלה מעשית. עקב כך הוא נכלא אך לבסוף שוחרר, ונאלץ לעזוב את העיר. הוא עבר לפראג, בה הרביץ תורה, ובשנת תע"ח (בערך) החליט לעלות לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו, במהלך שהותו באיסטנבול שבטורקיה, שם נקבר. מחיבוריו סמיכת חכמים, וכן שירים תחינות ותפילות על פי קבלה, שחלקם נדפסו בסידור תפילה 'בית רחל'. צוואתו הנוראה נדפסה פעמים רבות בשם 'צוואת רבי נפתלי כ"ץ'. המקובלים בארצות אשכנז והבעל שם טוב הרבו מאד בשבחו. מצאצאיו רבנים מפורסמים רבים, וכן שושלת האדמו"רים לבית בעלזא. רבי אברהם בנימין זילברברג, היה בנו של רבי משה יהודא ליב זילברברג בעל ה'זית רענן' שעלה לירושלים. נולד בפולין ובצעירותו למד תורה אצל אביו הגדול. בשנת תרי"ז עזב אביו את הרבנות בקוטנא, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. את מקומו ברבנות מילא בנו אברהם בנימין אך כעבור זמן עזב את קוטנא והתמנה כרב ואב"ד וירשוב, נפטר בשנת תרמ"ז. רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג 'הצדיק מווארשא', בנו של רבי אברהם בנימין ונכדו של בעל הזית רענן [תר"י-תר"צ], מגדולי המוצי"ם בוארשא. תלמידם של הגר"י סלנטר וה"בית הלוי". איש אמונם של הנצי"ב מוולז'ין וה"חפץ חיים". רבי אלחנן וסרמן היה מקפיד לכנותו "הגאון הצדיק". עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, הדפיס כרוזי קול קורא לחיזוק שמירת ההלכה. הביא לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב, וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל הזית רענן. היה נוסע גם לאדמור"י דורו, לרבי אברהם מטשכנוב ואל בעל ה"שפת אמת" מגור. נכדו הוא המשפיע המפורסם הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג ראש חבורת 'נחלת יעקב'. בעותק שלפנינו חסר השער הראשון, של ספר ברכת ה' והדף אחריו. החלק השני קדושה וברכה בשלמות מלאה עם השער המצויר בחיתוך עץ אמנותי ומרשים. ועם הדף הנדיר, שנוסף לאחר הדפסת הספר, שכותרתו: "נשמט מהגהות בספר קדושה וברכה". דף זה אינו מופיע בכל העותקים, לפנינו הוא נכרך לפני הדף האחרון. ג-עט; [1], קמ, [1] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. נקבי עש. כתמי זמן.