חיבור מאת רבי יצחק שמואל רג'יו אשר כתב כדוגמה לספר המתוכנן לצאת בחמישה כרכים, ובו תרגום התורה לאיטלקית, עם ביאור חדש על פשטי הכתובים לפי כללי הלשון, בדרכו של תרגומו של מנדלסון לגרמנית. בראש הספר הקדמה ובה שיקולי המחבר בעבודתו על הספר, וכן דרוש תורה מן השמים. לספר נוספו מספר הערות ביקורתיות בכתב יד. אטלקית.
המתרגם מציין בהקדמתו את נחיצות התרגום לאיטלקית, כפי שעמד עליו כבר רבי נפתלי הירץ וויזל, לתועלת לימודם של התלמידים בלשון צחה, ללא שגיאות, תוך הבנת פשטי המקראות וקיום המסורת שבידינו, וכדי להרחיקם מתרגומי נוכרים המלאים דעות זרות". ההגהות בכתב יד שנוספו לספר מתחו ביקורת על הביאור והסתייגות מחידושיו.
יש"ר מגוריציה (איטליה), יצחק שמואל בן רבי אברהם חי ריג'יו (1784-1855) מראשי תנועת חכמת ישראל. הוא למד אצל אביו תנ"ך, תלמוד ועברית, שלט בשפות רבות נוספות ולמד מתמטיקה ומדעים. בשנת 1810 הוא מונה לפרופסור בהליציאום, בעקבות דרישת השלטון האוסטרי בשנת 1822 שלא למנות רבנים שאינם מלומדים בפילוסופיה ובמדעים, הוציא יש"ר קול קורא להקמת בית מדרש לרבנים, ללימודי תורה וחכמה, בעקבות כך נוסד הסמינר בפאדובה בראשות שד"ל. יש"ר פעל לקידום רעיונות תנועת ההשכלה, וספג ביקורת מרבני גרמניה על עמדותיו ומחקריו.
[4], ו-לב דף, נייר. 11×20 ס"מ.
לא כרוך. קרע עם חסרון בפינה בתחתית עמוד השער. מעט נקבי עש וכתמים. מצב: בינוני-טוב.