* תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, עם פירוש רבי אליהו מפולדא – מהר"א, ועם פירוש עבודת הגרשוני מאת רבי גרשון. אשכנז [סוף המאה ה 18] אוטוגרף, לא נדפס. מפרט: פה דף, 32 ס"מ. כתב יד יפה ומסודר במיוחד. במרכז הדף הועתק התלמוד הירושלמי בכתב מרובע, מסביבו בכתב רש"י פירוש מהר"א פולדא, ופירוש עבודת הגרשוני, מאת רבי גרשון.
* מסכת שמחות עם פירוש תפארת הגרשוני ופירוש לבוש הארגמן, מאת רבי גרשון. כתב יד אשכנזי. סוף המאה ה 18 – תחלת המאה 19. מפרט: לג דף, 32 ס"מ. כתב יד יפה ומסודר במיוחד. במרכז הדף מסכת שמחות בכתב מרובע, ומסביבו שני הפירושים בכתב רש"י.
מאפיינים מיוחדים: בכיס נייר המודבק על כריכת הכתב יד, מצורף דף נייר עליו נכתבה ההסכמה המקורית משנת תקצ"ה [1835] בכתב ידו וחתימתו של רבי דב בעריש.
רקע: שני החיבורים נכתבו כפי הנראה בכתב ידו של המחבר רבי גרשון וסודרו כדי להעלותם לדפוס. עם כותרות, אותיות גדולות בתחלת כל קטע. וכן נוספו הערות בשוליים. לאחר מותו של המחבר התכונן בנו רבי דוד להדפיס את החיבורים לעילוי נשמת אביו ולזיכוי הרבים ואף טרח לקבל הסכמה מהגאון רבי דב בעריש אשכנזי נינו של החכם צבי, שכיהן כאב"ד סלונים, ואח"כ אב"ד לובלין, וכך היה, לשני החיבורים נתנה הסכמה חשובה מאותו גאון, אולם למיטב ידיעתנו החיבור לא נדפס מעולם. בסוף כל אחד מהחיבורים נכתב בכתב יד נאה ה'יהי רצון' והתפילה הנאמרת הנאמרת בסיום מסכת, בנוסח שונה מעט מהרגיל.
המסכים רבי דב בעריש אשכנזי, [תקס"ג-תרי"ד] היה נינו של החכם צבי, היה אב"ד סלונים, ומשנת תרי"ד אב"ד לובלין. חיבר את הספר שערי ירושלמי על כמה ממסכתות בתלמוד ירושלמי, שנדפס בווארשא, תרכ"ו ואחר כך בתוך מהדורות של תלמוד ירושלמי, וכן את הספר נודע בשערים שני חלקים [ווארשא, תרי"ט-תרכ"ד]. הוא נפטר כבן חמישים ואחיו הביא את הספרים לדפוס. היה למדן וחריף במיוחד. כנראה שמחמת שנפטר בגיל צעיר לא פקע שמו. דוגמא לחריפותו ניתן להביא מכך שבתשובות רבי עקיבא איגר שנדפס בווארשא תרל"ו, נדפסו הגהות וחידושים על תשובות ממנו לצד הגהות וחידושים מרבי שלמה איגר בנו של רבי עקיבא איגר. הגהות אלו נדפסו גם במהדורות מאוחרות. ראה אודותיו: ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, לובלין תר"ס, עמ’ 127-126.
מצב: טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת נייר שיש מקורית.