עמק ברכה. ירושלם, תרמ"א-תרמ"ב [1881-1882]. ספרו הנדיר של הגאון רבי דוד פרידמן רבה הנודע של קרלין ומגדולי הפוסקים בליטא, הידוע בכינויו "רבי דוד קרלינ'ר". בספר הוא יוצא להגנת גיסו המשכיל הנודע לשמצה יחיאל מיכל פינס שהוחרם על ידי גדולי ירושלים. ספר פולמוסי סוער אודות מחלוקת בירושלים.
לפנינו ספר נדיר ביותר, מחמת שהיו מתושבי ירושלים הקנאים ששרפו את עותקיו, וגם אותם עותקים ששרדו מחמת כבודו של רבי דוד מקרלין הרי שהשער והמבוא (שנכתב בידי פינס) נתלשו מהם. העותק שלפנינו נכרך בסופו של ספר שו"ת חשוב וככל הנראה משום כך שרד בצורה מיטבית כולל השער והמבוא.
יחיאל מיכל פינס נולד ב-1843בפלך גרודנו שבבילרוס, שם כיהן כראש ישיבה והרבה לכתוב מאמרים פובליציסטיים בעיתונות. בשנת 1878 מונה פינס על ידי ועד "מזכרת משה מונטיפיורי" להיות נציגם בארץ ישראל. בהגיעו לירושלים ונתקבל בכבוד על ידי רוב החוגים. פינס שהגיע בחזות רבנית והיה יושב כל היום מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין הטעה בתחילה את גדולי ירושלים שלא עמדו על טיבו האמתי. אך כבר כעבור תקופה קצרה הקים פינס מוסד ששילב לימודי מלאכה ותורה, דבר שהיה מנוגד לחלוטין לרוח רבני ירושלים. או אז הטילו הגאון רבי יהושע ליב דיסקין ועוד מרבני ירושלים על פינס את העונש הנורא מכל – חרם. בעקבות הטלת החרם פרסם גיסו של פינס, רבי דוד מקרלין את הספר שלפנינו בו הוא יוצא להגנתו. בספרו הוא תוקף את העניין וכותב בירור הלכתי מקיף בעניין חרמות, גזירות ותקנות הקהל על פי תשובות קדמונים, וקובע שאין לחרם כל יסוד. גם הגאון רבי שמואל סלאנט הצטרף לדעתו של רבי דוד מקרלין והתיר את החרם.
פינס שהוא זה שהדפיס את הספר שלפנינו הוסיף בתחילתו קונטרס ארוך מעין מבוא לספר, אך בערמתו הוא לא סיפר לרבי דוד מקרלין אודות המבוא שכתב לספר. כעבור זמן כשנודע על כך לרבי דוד מקרלין הוא התבטא נגד המבוא המופיע לפנינו, בכתב ובעל פה.
[1], 12, טו, יד דף, 21 ס"מ. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 377.
מצב טוב-טוב מאוד.
כרוך עם: זכרון יהודה, שו"ת לרבנו יהודה בן הרא"ש ועוד קדמונים, יצא לאור מכתב יד. ברלין, תר"ו [1846]. [5] סא דף.