* שפוני טמוני חול, ספרו הראשון של הרבי הראשון מראדזין בנו של האדמו"ר מאיזביצ'א. בו הטיל את ה'פצצה' שגילה מחדש את התכלת. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרמ"ז [1887].
הספר שלפנינו עורר פולמוס מהגדולים ביותר שידעה היהדות בדור שלפני השואה. היהדות החרדית כולה נדהמה בבואו לחדש את המצווה הנשגבה של 'פתיל תכלת' בציצית עליה מתרפקים שלוש פעמים ביום בקריאת שמע, ושנגנזה – על פי המקורות – עד לביאת המשיח. היו כאלו שנתפסו לכך בהתלהבות וראו בזה את פעמי המשיח. אך היו גם רבים שהתנגדו לזה – באותה התלהבות.
יט דף, 20 ס"מ.
* פתיל תכלת מהאדמו"ר מראדזין. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרמ"ח, 1888.
מאמר פתיל תכלת, "והוא חלק שני למאמר שפוני טמוני חול" שבו נתבאר אפשרות מציאת התכלת בזמן הזה". בחלק זה מבאר הגאון המחבר שהחלזון שבדמו צבעו את התכלת לפנים בישראל. נמצא בזמנינו על פי הסימנים המבוארים בדברי חז"ל עם פרטים חשובים בענין החלזון: גודל יקרתו אז, זמן העלמתו ולאיזה סיבה נעלם, פרטי מראה התכלת, הצביעה ובדיקה, דיני הטלת התכלת בציצית.
פח, [1] דף. 21 ס"מ.
* פתיל תכלת מהאדמו"ר מראדזין. מהדורה שניה. לובלין, תרס"ד 1903.
פה דף, 21 ס"מ.
האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר [תקצ"ט – תרנ"א], 'בעל התכלת'. מייסד שושלת ראדזין והאדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצ'ה, מחבר פורה ויוזם חידוש מצוות התכלת. נולד לאביו האדמו"ר השני מאיזביצא הרה"ק רבי יעקב ליינר בעל ה'בית יעקב' בנו של הרה"ק מאיזביצא בעל 'מי השילוח'. 'בעל התכלת' נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר מי השילוח, ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת הבעל שם טוב. בספרו סדרי טהרות תקף את הגר"א על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות. ספרו זה עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. בעקבות הביקורת הוסיף המחבר בכותרת בכל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד.
בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון. פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "פתיל תכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.
מצב כללי: טוב. חתימות, חותמות ורישומים עתיקים רבים מתקופת ההדפסה. מקור: אוסף יודלוב.