פנקס החשבונות של כולל 'אוהל תורה' – הכולל הנודע בו למדו כל גדולי ירושלים: הגרי"ש אלישיב, הרב וואזנר ועוד רבים. הפנקס מפורט ביותר והוא מכיל מידע היסטורי רב ערך אודות גדולי ירושלים ואודות הכולל החשוב – בית היוצר של גדולי האומה כפשוטו. ירושלים, תרצ"ה-תש"ו [1935-1946].
מלבד ערכו ההיסטורי הרב של הפנקס אודות גדולי הדור שאכן למדו בכולל, הפנקס שם קץ אחת ולתמיד למחלוקת בין ההיסטוריונים האם הרב עובדיה יוסף נמנה גם הוא בין חברי הכולל? ובכן, לאורך אחת עשרה השנים בהן נוהלו חשבונות הכולל באמצעות הפנקס שלפנינו – לא מופיע הרב עובדיה ברשימת מקבלי המשכורות! (לאחר תש"ו הוא כבר נשא במשרות רבניות רשמיות במצרים ובישראל ואז בוודאי לא למד שם). שם נוסף עליו אין בכלל מחלוקת והדעה הרווחת שהוא אכן למד בכולל, הוא הגרש"ז אוירבך – שאף הוא אינו מופיע ברשימת מקבלי המשכורות שבפנקס! ומתברר איפה שהשמועה אינה נכונה והגרש"ז מעולם לא למד באוהל תורה!
כאמור הפנקס שלפנינו נכתב במקצועיות רבה ותוך ירידה לפרטי הפרטים של כל הוצאה שהייתה לכולל במשך אחת עשרה השנים בהם נכתב הפנקס, אפילו ההוצאה הנמוכה ביותר. לצד כל הוצאה נכתבה במפורש ובפירוט רב מטרת ההוצאה. ההוצאות הן בעיקר לטובת משכורות חברי הכולל, אך בהחלט לא רק. גם תשלומי המלגות החודשיות לחברי הכולל מקוטלגים לפי העניין, לעיתים כ'משכורת', לעיתים כ'תמיכה', לפעמים כהוצאות מיוחדות ל'רפואה' וגם 'הענקה'.
בפנקס אנו נחשפים לגובה משכורתו של כל אחד מחברי הכולל, סכום שנגזר מהערכתו של ראש הכולל לגדולתו התורנית של כל תלמיד. לא לגבי כל התלמידים הייתה לראש הכולל טביעת עין מוצלחת, ישנם כאלו שהיו בין מקבלי המשכורות הגבוהות ובסופו של דבר לא הפכו להיות מגדולי הדור, וישנם גם להיפך, בעלי משכורות נמוכות יותר שהפתיעו ונמנו ברבות השנים עם השורה הראשונה של גדולי הדור. אולם לפחות לגבי אחד התלמידים, ראש הכולל אכן צפה נכונה: משכורתו של הגרי"ש אלישיב, החל מיומו הראשון בכולל באמצע שנת ת"ש, הייתה אחת המשכורות החודשיות הגבוהות ביותר ששולמו לאברכי הכולל – 4000 לא"י לחודש. היו גם כאלו שהשתכרו רבע מזה, כגון הגאון הצדיק רבי משה הולצברג מראש פינה "ר' משה ראש פינע'ר" שמשכורתו החודשית הסתכמה ב-1000 לא"י. אגב, בירושלים מקובל שהרב אלישיב היה לומד שם במשך כל שעות היום – בעמידה.
שמות נוספים של רבנים מפורסמים המופיעים בדפי הפנקס הם הגאונים הגדולים: אפרים זאב גרבוז (בעל הר אפרים) 3,000 לא"י לחודש; הרב זילברמן 1,500 לא"י; אהרן בילוסטוצקי 2,500 לא"י (הוא ורבי אפרים זאב גרבוז היו חברי ההנהלה הרוחנית); שלום שבדרון (המגיד הירושלמי) 2,000 לא"י; אליהו שחור 3,000 לא"י; בנימין יהושע זילבר "בנימין הצדיק" 2,500 לא"י; שמואל וואזנר (פוסק הדור) 2,500 לא"י; הלל פאליי 10,000 לא"י ? (סכום חד פעמי); נתן גילרנטר (הסופר הנודע) 2,000 לא"י ועוד רבים וטובים. לאורך הפנקס שנכתב כאמור בפירוט רב, במשך אחת עשרה שנים מדי יום ביומו, על פני מאות עמודים ואלפי שורות חשבוניות. אנו יכולים לראות מתי קיבלו הרבנים תוספות למשכורתם ומאיזו סיבה (מחלה, שמחה וכו').
אנחנו מגלים בפנקס גם הוצאות נוספות מעבר למשכורות הרבנים: 1000 לא"י לשימוש הרב הראשי (הרב הרצוג, חתנו של ראש הכולל). נסיעותיו של הרב הילמן (ראש הכולל) לת"א. ועוד הוצאות מהוצאות שונות, עבור שד"רים, שכירויות ועד לרזולוציות של: סרט 50 לא"י. בולים 265 לא"י. מכשירי כתיבה 50 לא"י. נראה שכותב הפנקס היה אדם מוכשר ויסודי, האם היה זה הרב חיים קבלקין ששימש כמזכיר הכולל והוא מופיע על גבי תמונת המחזור משנת תרצ"ו (מצ"ב), או שהיה זה הרב אפרים שיף ששימש כגזבר הכולל כך או כך הכותב השאיר אחריו אוצר בלום של ידע אודות גדולי ישראל באחת מתקופות ההוד של עם ישראל – שיבתו לארץ האבות ותקומת מדינת ישראל.
כולל אהל תורה, או בשמו הרשמי 'בית המדרש הגבוה לתלמוד אוהל תורה – בית דוד', היה כולל אברכים בירושלים מהראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו בארץ ישראל. סכומי המלגות היו גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו רק אברכים מובחרים ביותר שרבים מהם נעשו רבנים וגדולי תורה מפורסמים. השנים הפוריות ביותר של הכולל היו בשנות ה-30 וה-40, בהן נוהל פנקס החשבונות שלפנינו. הכולל עיצב דור שלם של רבנים מהבולטים ביותר בישראל. בשנת תרצ"ד (1934) עלה הרב שמואל יצחק הילמן מבריטניה לארץ ישראל והשתקע בשכונת רחביה ירושלים. עם בואו נטל את הכולל תחת חסותו ועמד בראשו. הוא העביר את משכנו לשכונת רחביה בסמוך למקום מגוריו. בראש הכולל עמדו הרב אהרן בילוסטוצקי (חמיו של רבי משה שפירא), הרב אפרים זאב גרבוז והרב אשר סנדומירסקי. סגן נשיא הכולל היה הרב גדליה סילברסטון וגזברו היה הנדיב האמריקאי אפרים שיף. במכתב לנדיבים שכתב הרב הילמן בשנת תרצ"ט הוא כותב על מעלת הכולל: "והם הם גיבורי הרוח במחנה ישראל שממיתים עצמם לעינינו במבחר שנותיהם להקים עולה של תורה שלא תישכח… עדי ישיגו מקום לנהל צאן מרעיתם… ואם חלילה לא ימצאו תומכים וסועדים בין הפרקים האלו… הם מוט יתמוטטו עם תורתם". אגב, בפנקס שלפנינו מפורט כמה עלתה הדפסת המכתב וכמה הייתה עלות המשלוח לכל העולם.
אם יורשה, ניתן להפיק מכך מוסר השכל, כאשר אנו נתקלים מדי יום ביומו בבקשת תרומות על ידי ראשי כוללים עבור החזקת הכוללים – כדאי להיזכר במכתבו זה של הרב הילמן לתורמים. כמה מאושר מי שנענה למכתבו וזכה לתרום לאותו הכולל. תורתם של כל גדולי הדור שלמדו שם, לרבות אלפי תלמידיהם, נזקפת לזכותו הישירה ועשתה וממשיכה לעשות פירות ופירי פירות עד סוף כל הדורות! מי יכול לשער את גודל שכרם של התורמים בגן העדן שהשכילו להשקיע את הונם במקום שממשיך להניב להם רווחים!
פנקס מהודר, [210] עמ', 24.5 ס"מ.
מצב טוב-מאד. כריכה מקורית.