מכתב חסידי סגולי, חשוב ונדיר בענייני שידוכים, בכתב יד קדשו ובחתימתו של הרה"ק רבי ברוך הלברשטאם, בנו של הצדיק הפלאי קודש הקדשים הרה"ק רבי חנא הלברשטאם מקאלאשיץ, הכותב בשם אביו. בשולי המכתב תוספת ארוכה בעצם כתי"ק וחתימת אביו הרה"ק רבי חנה מקאלאשיץ, המאשר את כל האמור בשמו. המכתב נשלח לירושלים אל החסיד המופלג רבי שלום שוורצמן מסטריז'וב. רישא, תרצ"ז [1936].
המכתב עוסק בשאלה חשובה בענייני שידוכים, המצויה רבות: האם מותר לסגור שידוך כאשר שמו של החתן זהה לשמו של החותן לעתיד. כידוע יש בזה דין ודברים בין הפוסקים, בעקבות איסורו של רבי יהודה החסיד בצוואתו. הנמען שאל אודות שידוך העומד על הפרק ומצויה בו בעיה זו, ועל כן כותב לו רבי ברוך בשם אביו רבי חנה: "ואודות שאלתו בדבר השמות (-של החתן והחותן) אמר להשיב לכ"מ שי', שלפ"ד אין כאן בית מיחוש, שלא שמע להקפיד ע"ז. ואדרבא – הרבה נשתדכו ששמם כשם חותנם וב"ה שעלה בידם. ובזה הנני ידידו דושה"ט בלונ"ח מברכו בכט"ס, הק' ברוך הלברשטאם".
על גבי המכתב הוסיף אביו הקדוש בעצם כתי"ק:" והנני כותב וחותם בכת"י, ומפני טרדות עש"ק אחר חצות הוכרחתי לקצר במקום שנפשי חשקה להאריך. ככל הדברים הכתובים בשמי הנני מקיימם בכת"י . ולכל ב"ב שלו' ורב טוב לאורך ימים, כ"ד הדו"ש ושלו' עיה"ק תובב"א, ייראו עינינו וישמח ליבנו, חנה בן פיגא בילא הלברשטאם".
נושא השמות בשידוכים הוא נושא בעל מטען רגשי רב, המלווה תמיד בחששות וספיקות רבים, מפני התחושה שבכך תלויים כל הדורות הבאים. ישנם לפעמים כאלו המוותרים על שידוך מתאים מחמת חשש זה, או למצער עושים 'שינוי השם' או 'הוספת שם'. לפנינו מכתב סגולי, שנכתב בעש"ק אחר חצות של פרשת ויצא – פרשת השידוכים, ובו מופיעה פסיקתו החד משמעית של הרה"ק רבי חנה קאלאשיצער – מגדולי אדמו"רי הדורות, בחתימת יד קדשו, הפוסק שאין כאן בית מיחוש כלל!!
הרה"ק רבי חנֶה הלברשטאם מקאלאשיץ [תרמ"ד-תש"ג] , עוד בחיי חיותו נודע כצדיק פלאי וטמיר, גבוה מעל גבוה וגדולי האדמו"רים דברו אודותיו בביטויים נשגבים. אמו היתה בתו של הדברי יחזקאל משינווא בן הדברי חיים מצאנז. ואף מצד אביו הרה"ק מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק היה נכדו של הדברי חיים [אביו היה בן הרה"ק רבי לייביש מדוקלא בן הרה"ק רבי דוד מקארשנוב, בן הדברי חיים]. עוד קודם לידתו בישר הרה"ק משינווא לאמו שהיא עומדת להביא צדיק לעולם, והאגדה החסידית מספרת שהרה"ק משינווא הכתירו לאדמו"ר ונתן לו את סידור האר"י פתוח על ברכת 'רפאינו' ובקשו שיזכיר אותו לרפואה.
נתחנך על ברכי אבי זקנו הרה"ק משינווא אשר חבבו ושמר עליו בעל בבת עינו, וכל חסידי צאנז ושינווא ראו שלגדולות נוצר. משחר ילדותו התנהג בחסידות ובקדושה יתירה. אחרי חתונתו נבחר לרב אב"ד דעיר קאלאשיץ ואחרי פטירת זקנו הרה"ק בעל דברי יחזקאל, נהרו אליו מסלתה שמנה של חסידי שינעווע ונהג אדמור"ות. באספות רבנים החשובות הי' בין הנואמים הראשיים. כל הרבנים וגאוני דורו התיחסו אליו בכבוד והערצה והי' ממנהיגי ישראל אשר קנאו קנאת ד' צבאות בלי ויתורים.
הוא נודע באהבת ישראל שבו ומרגלא בפיו בשם סבו ה'דברי חיים', שאינו פוחד אף ממלאכים ושרפים, אולם מאנחה [קרעכץ] של יהודי מסכן הוא רועד מפחד. הרה"ק רבי יענקל'ה מפשעווארסק שהיה תלמידו המובהק, היה נוהג לספר בכל הזדמנות מגדולתו ומקדושתו ומהנהגותיו הפלאיות.
בהקדמה לספרו דברי חנה נדפס: "והנה למותר להלל ולפאר את כבוד קדושת אדמו”ר זי”ע כי לו דומי’ תהלה והמפורסמות אינן צריכות ראי׳ וכבר נודע בין החיים גודל צדקתו וחסידותו, עבודתו ופרישותו וגאונותו בתורה, ואת אשר הסכימו עליו צדיקי הדור שהי׳ לפניו זי”ע, ועל כולנה גודל אהבת ישראל אשר הי׳ בוער בקרבו כלהבת אש אשר ממש לא יאומן כי יסופר ורק מי שזכה להסתופף בצלו צל הקודש ראה נפלאות מגודל אהבתו לכל בר ישראל כקטן כגדול. וכל מי שבא אצלו בלב נשבר ומלא עגמת נפש ויסורים אזי תיכף בדרכו על מפתן ביתו וראה את פני קדשו נתרגש מאור קדושתו ונתמלא שמחה וששון וכל היסורים וע”נ חלפו והלכו להם, עוד טרם דבר אתו והציע לפניו את מבוקשו, והי׳ אח וידיד לכל אחד ואחד. ואפילו אדם פשוט הרגיש בו אח לצרה וידיד נאמן והי׳ קולע אל השערה בעצותיו הקדושות והמחוכמות".
כאשר הנאצים הגיעו אל העיר ריישה, ברח עם אמו [בת הדברי יחזקאל משינווא] בב' אלול ה'ת"ש לעיירה פריסטיק ועל אף התנאים הקשים שמר מצוות. כאשר הסכנה גברה הסתתר בבונקר שבשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה, אולם כאשר הנאצים גילו את המסתור אסרו אותו בבית סוהר ביאסלו וביום השני של חול המועד סוכות ה'תש"ג טרם הנאצים ירו בו אמר את פסוקי "נשמת כל חי" והשיב את נשמתו ליוצרה. הי"ד זיע"א.
בנו הרה"ק רבי ברוך הלברשטאם [נעק"ד בשואה הי"ד] , בנו השלישי של רבי חנה קאלאשיצער. כפי הנראה נקרא על שם הרה"ק רבי ברוך מגורליץ. נודע כחריף וחסיד נלהב. בכל יום באשמורת הבוקר השכים ואמר תהלים בבכיות. נשא לאשה את בתו של הרה"ק רבי חיים ברוך רובין מווישניצא. בימות המלחמה ברח לרוסיה, אולם נלכד ונספה עם משפחתו הי"ד. מעניין לציין שאף הרה"ק רבי ברוך הלברשטאם שמו היה כשם חותנו הרה"ק רבי ברוך מווישניצא.
הנמען – החסיד המופלג רבי שלום שוורצמן מסטריז'וב, נפטר תשט"ז בהיותו בן קרוב לתשעים שנה – אריכות ימים מופלגת באותה העת. זכה להסתופף בצילם של ח"י מגדולי צדיקים מהדור הקודם, ובראשם אצל כ"ק הכנסת מרדכי מסאדיגורה, אשר קירבו באופן מיוחד מאוד, והראה לו חביבות רבה. במכתב נוסף ששלח אליו הרה"ק רבי חנה הלברשטאם, הוא מכנהו "ידידי הרב הגדול בתורה ויראה, החסיד המפורסם וכו', כש"ת מו"ה שלו' שליט"א".
[1] גלוית-דואר. 14.5X10.5 ס"מ.
מצב טוב. רישומים בעפרון בגב הגלויה. כתמי זמן. סימני קיפול ומעט קמטים בשוליים.