"טייצילע גיב געלד" [-כבודו, תן כסף!]
מקבץ [4] מכתבים היסטוריים-דתיים נדירים ביופיים, אודות תשמישי הקדושה של השר משה מונטיפיורי. המכתבים כתובים בכתיבה קליגרפית יפהפייה, המשלבת כתיבת סת"ם, כתב רש"י וכתיבה מרובעת, לעתים זעירה, מעשה ידי הסופר רבי הירש וולאזינער ובנו – מגדולי סופרי הסת"ם במאה ה-19 והסופרים הפרטיים של סיר משה מונטיפיורי. ווילנא, תרי"א-תרמ"ה [1851-1885].
אחד מסופרי הסת"ם החשובים ביותר באירופה במאה ה-19, היה רבי צבי הירש בונימאוויץ "ר' הירש וולאזינער", (בנו של רבי אהרן בונימאוויץ שהיה תלמידו המובהק של חיים מוואלז'ין, ומראשי הדיינים בבית הדין של רבי חיים מוואלוז'ין). רבי הירש וולאזינער התייחד הן בכתיבתו הנאה שלא היה שני לה (כפי שניתן לראות במכתביו שלפנינו) והן במידת יראת השמים שלו. לכן אין כל פלא שדווקא בו בחר סיר משה מונטיפיורי – שהיה מעשירי העולם אך יחד עם זאת היה ידוע באדיקותו הרבה – שיכתוב עבורו את ספרי התורה שלו ואת התפילין. לאחר פטירתו של רבי הירש וולאזינער, המשיך מונטיפיורי את המסורת ומינה לסופר הסת"ם האישי שלו את רבי אליהו, בנו של רבי הירש וואלוז'ינר, שלא נפל מאביו ביופי כתיבתו (כפי שניתן לראות במכתבו שלפנינו).
בספרי קורות התקופה, מוזכר רבי הירש וולאזינער כמקורבו של מונטיפיורי ושרבים היו פונים אליו בבקשות שיכתוב עבורם מכתבים אל השר משה מונטיפיורי. בספר זכרון יעקב (פרנקפורט תרפ"ד, עמ' 188) מסופר אודותיו:
"בווילנא היה אז הסופר המצוין הוואלאזיני הרב החה"ש ר' צבי הירש בונימאוויץ ז"ל. שהיה סופר מהיר ונעלה בשפ"ק וכן בכתב ידו הנפלא, ובנו הסופר החרוץ הר' אלי' בונימאוויץ נהיה אח"כ לסופר תמידי להשר הזה [-מונטיפיורי], לכתוב בעדו ספרי תורה ונביאים. לכן כל מר נפש וקשי יום היו מקדימים לפתחו של הסופר ר' צבי בונימאוויץ, לחלות פניו שיסדר בעדם מכתבי מליצה יפים בתוכנם וצורתם למוסרם להשר. לבאר לו פרשת יחוסו, גודל צערו ולחצו כו' וההצלה הרבה שיעשה להם בנדבת חסדו ועשרו. ומאות אנשים כאלה נהרו אל הסופר הזה שיסדר להם מכתבי בקשות, עד אשר התחכם הסופר הזה להשיב לדורשיו למה לכם להלאות את השר הזה במכתבי מליצה ארוכים? כתבו בקצרה: 'טייצילע גיב געלד'! [-כבודו, תן כסף!] ומזה נשאר הפתגם הרגיל בכמו אלה 'טייצילע גיב געלד' ".
סיפור זה מובא בנוסחאות שונות בספרים נוספים מהתקופה ומסתבר שהמשפט "טייצילע גיב געלד" כולל הסיפור כיצד הוא נוצר, הפך למטבע לשון מפורסם באותם הימים. (אמנם, במכתביו שלפנינו מאריך רבי הירש וואלאזינער במליצות רבות ובתחנונים ואינו מסתפק כלל ב'טייצילע גיב געלד' אותו הציע על פי האגדה למבקשי המכתבים…)
פירוט המכתבים:
* מכתב מרבי הירש וולאזינער אל סיר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, בו הוא מודיע על התחלת כתיבת ספר התורה השישי (!) שהוא כותב עבורם, ועל כל שהוא כבר זוכה לכתוב עבורם כעשר שנים. וולוז'ין, תרי"א [1851].
* מכתב נוסף מרבי הירש וולאזינער, ארבע שנים מאוחר יותר. במכתבו הוא מודה לשר על כך שהוא זוכה לכתוב עבורו ספרי תורה כשלוש עשרה שנים. ווילנא תרט"ו [1855].
* מכתב מרבי אליהו בונימאוויץ, בנו של רבי צבי הירש וואלוז'ינר וממלא מקום אביו כסופרו האישי של מונטיפיורי. במכתבו הוא מודיע על סיום כתיבת ספר התורה הראשון עבור השר וכן תפילין מהודרות במיוחד. ווילנא, תרמ"א [1881].
* המכתב הרביעי נכתב אף הוא בכתיבת סופר מומחה, והוא נשלח מאת 'המגיד הזקן דווילנא' הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן זאב וואלף אב"ד דרעטשין בעל ה'מוסר ודעת'. במכתבו מְחַלֶּה המגיד דווילנא את פני השר מונטיפיורי, מכיוון שהוא הולך ערירי בלא בנים, עז חפצו לעלות לעת זקנתו לארץ הקודש. ווילנא, תרי"ט [1859].
סיר משה מוניטיפיורי הכניס במשך שנות חייו כמה ספרי תורה שנכתבו במיוחד עבורו. ספר התורה הראשון (כנראה) שהכניס מונטיפיורי, היה בערב יום הכיפורים של שנת תקע"ב, כשבעצם כתב ידו הוא כתב את הפסוק האחרון שהיה עבורו רב משמעות: “ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל”.
הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן זאב וואלף 'המגיד הזקן דווילנא' [תקמ"ט-תרכ"ז], " מגיד משרים ומו"ץ דק"ק ווילנא, מגדולי הרבנים בדורנו [בדורם]. תחלת דבר שירותו בקדש היתה בק"ק דערעטשין וכאשר זקן אביו הרב שהיה מ"מ בווילנא קראו אביו לעמוד על ימינו ולדרוש במקומו בבית הכנסת הגדול ואחרי מותו קבלוהו למו"ץ ולמ"מ תחת אביו בשנת תקס"ג, ומאז עמדו על משמרתו ונשמע קולו בבואו אל הקדש. דבקה נפש בני עירו בו לאהבה כי השכיל לקחת לב שומעיו באמרי נעם של תוכחת מוסד השכל. לא הלך בגדולות לאסוף תלי תלים של מאמרים תמוהים ולפרשם בדרכים זרים ותמוהים, כי אם דברים פשוטים מובנים לכלל השומעים. דבר דברים נכנסים אל הלב, דרושים לחפציהם. ושעל כן היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה בקהלתו כל ימיו ונפטר בווילנא ביום הכפורים תרכ"ז. בחייו הוציא לאור ס' עבודה תמה, סדר המעמדות לתועלת חברת המעמדות אשר יסד בווילנא והניח אחריו כתבים הרבה בחדושי הלכות והגהות על הטורים ובדרוש ומהם לא נדפס כי אס ס' מוסר ודעת – דרושים ובאורים על הלכות דעות והלכות תשובה להרמב"ם. אביו רבי יחזקאל פייביש – המגיד מדראצין מווילנא, היה מרואי פני הגר"א וחיבר את הספר הידוע 'תולדות אדם' על רבי זעלמאלע מוולוז'ין" (כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז – תר"נ, עמ 306).
[4] מכתבים גדולים ונאים, כתיבה קליגרפית יפהפייה, גדלים שונים. בגב המכתבים רישומים מופיעים בלועזית.
מצב כללי טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. נקבי תיוק. מעט כתמי זמן.