'צוואה', "מכתיבת יד קודש הרב המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא… איש אלקים קדוש מו"ה אהרן זצוק"ל מקארלין זי"ע, גם זמר נאה מהרב הקדוש המפורסם מו"ה אהרן הנ"ל אשר היה משורר ברוח קדשו בשבת קודש. הזמר י-ה אכסוף". [יוהנסבורג, תרט"ו 1855]. כולל את המהדורה הראשונה של 'הנהגות המגיד מסטעפין' תלמיד הבעש"ט.
לפנינו המהדורה השנייה והקדומה ביותר שהוצגה אי פעם במכירה פומבית, של הזמר החסידי הנודע לשבת 'י-ה אכסוף'. הזמר שזכה להיכלל בנוסח זמירות השבת בכל תפוצות ישראל כזמירותיו של האר"י הקדוש, תופעה ללא אח ורע! (אמנם, חמש שנים קודם לכן, בשנת תר"י, נדפסה בטשרנוביץ המהדורה הראשונה של הצוואה עם הזמר, אך מהדורה זו לא הוצגה מעולם במכירה פומבית ומלבד העותק הקיים בספרייה הלאומית לא ידוע על עותק נוסף ששרד מאותה המהדורה).
הקונטרס כולל גם הנהגות מבנו רבי אשר מקארלין, וכן הנהגות מרבי אלימלך מליזענסק, מרבי יוסף גיקטליא, ומרבי דוד הלוי מסטעפין חתנו של 'המגיד מזלוטשוב' שכאמור זו המהדורה הראשונה בה נדפסו הנהגות רבי דוד הלוי מסטעפין.
הקונטרס שלפנינו נדפס עשרים שנה (!) לפני שנדפסו ענינים אלו בספר היסוד של חסידות קארלין – ספר 'בית אהרן', ומכאן חשיבותו ההיסטורית-חסידית הגדולה. (ראה על קונטרס זה ועוד במאמרו של רא"א שור בקובץ באו"י גליון כג).
האדמו"ר רבי אהרן 'הגדול' פרלוב מקרלין [תצ"ו-תקל"ב], מאבות החסידות. הוא היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות ומייסדה של חסידות קרלין. בצעירותו התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינים". אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור". דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.
הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין הוא מחברו של הפיוט הידוע י-ה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
ח. דף, 19 ס"מ.
מצב בינוני-טוב: פגמים וקרעים קלים בשוליים. חיזוקים. חלק מהדפים מנותקים. לא כרוך.