צמד מכתבים היסטוריים חשובים, בכתב יד קדשו של הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן ראש ישיבת פרעשבורג וחבר מועצת גדולי התורה. המכתבים עוסקים בתנועת בית יעקב בקראקא בשנות התר"ץ, ובפוגרום שהתרחש בכפר באטאשאן שבוקובינה. סערעטה, תרצ"ב-תרצ"ג [1933].
שני המכתבים נכתבו על גבי גיליון נייר אחד, בתאריכים שונים, והם ממוענים אל אב"ד קראקא הגאון רבי יוסף נחמיה קארינצער, שבעירו הוקמה לראשונה תנועת בית יעקב, אודותיה נסובים המכתבים. שני המכתבים חתומים.
המכתב הראשון הוא מכתב המלצה לקבל בת ישראל כשרה מהכפר באטאשאן שבמחוז בוקובינה, בתו של החסיד רבי יודא קאפל האס מחסידי ויז'ניץ, ללמוד בסמינר 'בית יעקב' בקראקא-פולין, מיסודה של המחנכת הדגולה מרת שרה שנירר, בכדי שבבוא היום תוכל לשמש כמנהלת רשת 'בית יעקב' במדינת בוקובינה.
הממליץ – רבי יוסף נפתלי שטערן מסערט – פאר היחס למרן החת"ס, כיהן כחבר בוועד הרבנים של רשת 'בית יעקב' בבוקובינה ולכן נושא זה היה קרוב לליבו, ואזי פנה לש"ב מבית הסופרים הגאון רבי יוסף נחמיה קארינצע.
במכתבו הוא מציין את דוחקו של אביה שהיה נגיד ובעל בעמיו, אך לאחרונה מטה ידו, והוא מבקש לסייע גם בסיפוקה של הבת בנוסף לקבלתה ללימודים.
בין הדברים הוא מציין את ההלך רוח במחוז בוקובינה ביהדות, "כי ידוע למדי רוח הזמן השוררת במדינתינו – מדינת בוקובינה, וכל הבת אפי' מהיראי השם במצוות אנשים מלומדה, נשטפת לאט לאט בזרם רוח חיצוני דמדינתינו, והצלה רוחנית היא בעזבה ארצה ומולדתה לידבק בנערות בית יעקב שם תראה ותלמד הכל ברוח אמותינו הצדקניות, ומפרי כפיה תטע אי"ה כרם בנות ישראל על בסיס הצניעות והטהרה..".
כן מבקש רבינו מש"ב – רבה של קראקא, שאף זוגתו הרבנית מקראקא תפעול ותמליץ בעדה אצל הנוגעות בדבר ברשת בית יעקב.
המכתב השני נכתב כאמור אל אותו נמען והתאריך המופיע בו הוא כחודשיים לאחר המכתב הראשון. רבינו פותח את המכתב במילים "ואלו מוסיף על הראשונות" והוא מספר שבמהלך החודשיים שעברו מאז כתיבת המכתב הראשון "קמו אנשי בליעל ובזזו ושללו כל היהודים שבכפר שבכפר באטאשאן הנ"ל בליל שבת קודש, כידוע ומפורסם מעיתוני העולם מימים הללו ובתוכם גם הרבני המופלג הנ"ל נ"י וכל אשר בבית חמסו וגזלו". עדות כתובה ונדירה אודות פוגרום (מהאחרונים) שהתרחש באירופה.
הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן [תרמ"ח-תשל"א], ראש ישיבת פרעשבורג בירושלים. ומו"ל כתבי זקנו מרן החת"ס זי"ע שעליהם שמר מכל משמר בעת השואה ומסר נפשו עליהם להביאם לחוף מבטחים וזכה להוציאם לאור מעוטר בהגהותיו היחודיות. חתן רבי שלמה אלכסנדרי סופר בנו של המכתב סופר. תלמיד רבי פנחס שטיינער מאילק, רבי ישעי' זילברשטיין מוויצען והמהרי"ץ דושינסקי בגאלנטא. חבר מועצת גדולי התורה. מחשובי רבני הונגריה בארץ ישראל.
[1] גיליון נייר, מחולק ל-[2] דפים, 15X23 ס"מ כל דף. סה"כ [3] עמודים כתובים. 51 שורות בכת"י, חתימתו וחותמו.
מצב טוב. סימן קיפול. מעט כתמים. קמטים וקרעים קטנים בראש הדף. קרעים בקיפולים ללא חיסררון.