קול בן לוי, חידושים על הרמב"ם ותשובות מאת רבי רפאל הלוי. קושטא. תפ"ז [1727]. מהדורה ראשונה. העותק של הצדיק רבי איצל'ה בלאזער אב"ד פטרבורג ושל חותן המלכים הרה"ק רבי משה חלפן, חותנם של ה'שרף מקוצק' וה'חידושי הרי"ם'. המחבר נפטר במגיפה בשנת תפ"ד [1724] בהיותו בן כ"ב שנה. אביו רבי אליה הלוי הוציא את הספר לזכרו, ובספר חידושי הלכות ותשובות הלכתיות מבנו הצעיר. עם הקדמה מאת רבי יצחק הכהן רפפורט בעל 'בתי כהונה' שהיו רבו של הנפטר. בסוף הספר שתי דרשות שנשא רבי יצחק רפפורט, האחת בעת חתונת המחבר והשניה הספד במלאת שנה לפטירתו. לפנינו עותק מיוחס ביותר, בתחילה הוא היה שייך לרה"ק רבי משה חלפן [חלפין] חותנו של ה'שרף מקוצק' ושל ה'חידושי הרי"ם' מגור שחותמתו מתנוססת על גבי דף השער. לאחר מכן עבר הספר לבעלותו של הצדיק רבי איצל'ה בלאזער (פטרבורגר) ובדף הפורזץ מתנוססת חותמת בעלות שלו בעברית וברוסית: "יצחק בלזער מלפנים רב בע"מ [-בעיר מלוכה] פעטערבורג". לאורך גליונות הספר מספר הגהות בכתב יד. המחבר הגאון רבי רפאל הלוי [תס"ב-תפ"ד בערך], למד באזמיר אצל רבי יצחק הכהן רפפורט בעל 'בתי כהונה' (ראה שם הגדולים בערכו) והוא היה מתפאר בתלמידו. רבי רפאל נפטר במגיפה בהיותו בן 22 שנה בלבד, עם בנו הקטן. ואביו ר' אליהו הוציא לאור את חידושי התורה שלו. בשנת תפ"ז הדפיס בקושטא את הספר קול בן לוי. בתחילת הספר הקדמה ארוכה מאד בצורת שיר מרבי יצחק רפפורט, בסוף הספר נדפסו גם דברי תורה שאמר בחתונת רבי רפאל, לצד דברי הספד שנשא עליו. מרבותינו האחרונים שעסקו בדברי רבי רפאל בספר קול בן לוי, נציין את רבי עקיבא איגר בהגהותיו, ובנו רבי שלמה איגר. ישנה אי בהירות סביב שנות חייו (וגם בהקדמה למהדורה החדשה של הספר קול בן לוי טעו בדבר), אמנם נראה שנולד בשנת תס"ב ונפטר בשנת תפ"ד (בערך). בעלי הספר הרה"ק רבי משה ליפשיץ חלפן [חלפין], לצורך השגת מה בגדולתו הרה"ק של רבי משה חלפן נצטט סיפור חסידי מהימן איש מפי איש עד לבתו של רבי משה חלפן רעייתו של השרף מקוצק. (את הסיפור סיפר האדמו”ר מביאלא-פשיסחא ששמע אותו מהחסיד רבי יוסף לנדוי ששמע אותו מה’שם משמואל’ מסוכטשוב ששמע אותו מסבתו הרבנית מקוצק בתו של רבי משה חלפן). כאשר היהודי הקדוש בא בקשרי שידוכין עם חבירו רבי דוד מלעלוב זצ”ל יצאו שניהם יחדיו לוורשא על מנת לחזר על פתחי הנדיבים שם לצורך הכנסת כלה. בוורשא פגשו את הרה"ק רבי משה ליפשיץ המכונה בפי כל ‘רבי משה חלפן’ שנוכח לראות בחושיו החדים כי לפניו אנשים בעלי מעלה. הוא פנה אליהם ושאל: "מהו הסכום כולו הנדרש לכם לצורך החתונה"? "שלושים אלף רובל" השיבו, יצא רבי משה לחדרו וחזר עם שלושים אלף רובל “הא לכם למצוות הכנסת כלה, וכעת לינו פה הלילה ולמחר שובו לכם לאהליכם לעבודת השם"! סירב היהודי הקדוש ליטול את המעות ואמר: "וכי תעלה על דעתך שמצווה חשובה של הכנסת כלה ניתנה ליהודי אחד"? על אתר הציע רבי משה הצעה חדשה: "אמנם כדבריכם כן הוא אך אני מציע שמזה ומזה אל תנח ידיך, אתם שבו לכם כאן בביתי שבועיים ימים להגות בתורה ועבודת השם ואני מקבל על עצמי לכתת רגליי בין בתי הגבירים דכאן על מנת לזכותם במצוות הכנסת כלה, כשאצליח לאסוף מחצית מהסכום הנדרש אשלים מכספי את החצי שני". הנהן היהודי הקדוש בהסכמה להצעה החדשה ורבי משה הלך מדי יום משך שבועיים ימים לאסוף כסף בין בתי יהודי וורשא עד אשר היו באמתחתו 15 אלף רובל, אז השלים החצי השני מכספו, והניח לפני הצדיקים. בטרם נפרדו הצדיקים מרבי משה פנה אליו רבי דוד מלעלוב זי”ע ואמר: "כבר שבועיים ימים שאנו בצל קורתך ומתפעלים ממעשי הצדקה והחסד ועתה נוכל לברכך ואת אשר תבקש נברך". נענה רבי משה ואמר להם: "בחסדי השם חנני אלוקים בממון, בנים ובנות, וברכת ה’ אצלי בכל. רצוני בברכה שאזכה להשיא את שתי בנותיי לצדיקים כמותכם". לשמע בקשתו פתחו הצדיקים וברכוהו יהי רצון ששתי בנותיך יזכו להתחתן עם אברכים צדיקים שיאירו את העולם כאור החמה. כעבור מספר שנים משהגיעו בנותיו של ‘רבי משה חלפן’ לפרקן נתקיימה הברכה בדקדוק, בתו המהוללה מרת פייגא ע”ה הקימה את ביתה עם הבחור המפורסם רבי יצחק מאיר אלתר מוורשא הלא הוא בעל החידושי הרי”ם זי”ע ואחותה הצעירה מרת חיה ע”ה הקימה את ביתה עם רבי מנחם מנדל מקוצק זי”ע. אכן היו הם שני מאורות גדולים שהאירו את העולם באור תורתם וקדושתם. בעלי הספר רבי יצחק בלאזער [תקצ"ז-תרס"ז], נודע כרבי איצ'לה פטרבורגר. גדול תלמידי רבי ישראל סלנט'ר וממשיכו בהפצת תנועת המוסר. מגדולי גאוני דורו. כיהן כאב"ד עיר הבירה סט. פטרבורג, ולאחר שעזב את רבנותו בפטרבורג עבר לקובנה ועמד שם בראש 'כולל קובנה' המפורסם. רבי איצל'ה היה נוהג להעביר שיחות מוסר בישיבת סלבודקא, בפרט בחודש אלול. בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים בה נפטר ונטמן בהר הזיתים. מחיבוריו: פרי יצחק, אור ישראל וכוכבי אור. [2], ג-פו; י דף, 29.5 ס"מ. חתימה נוספת: "הקצין שלמה זלמן עמריך מברלין". מצב טוב. כתמי זמן. שולי חלק מהדפים קצוצים, ללא פגיעה בטקסט.