כרזה בה קורא האדמו"ר מקוצק- סוקולוב רבי זליג מורגענשטיין 'אל אחינו החרדים לדבר ד' תושבי ארצנו הק' לעזוב את עדת החפשיים 'הכפופה לועד הלאומי' ולהכנס תחת הקהלה הקדושה המיוסדת ע"פ התורה ומסורת אבותינו'. את הדברים שלח האדמו"ר לארץ ישראל והם פורסמו בכרזה שלפנינו.
כרזה נדירה בה משיב האדמו"ר לטענות שונות שהועלו בעד השהייה בתוך המחנה הציוני: 'ומפני שידעתי שיש שם חרדים טרם נפתחו עיניהם לראות הנולד, בחשבם כי עי"ז יגרמו פרוד לבבות ואי שלום הנני אומר לכם אל ישיא אתכם רעיון מתעה הזה, כתיב: שלום רב לאוהבי תורתיך מי שאוהב את התורה, שהשלום שלו מתחלתו רב את רבו… ובעת נתן הקב"ה ברית שלומו לפנחס כתב 'שלום' קטיע שגם אז היו גאונים וצדיקים כאלה שרננו אחריו שהשבית השלום מישראל ובא הקב"ה ונתן בריתו על שלום קטיע זה…" ומסיים: ' אל תביטו על מי שירצה שם למשוך לבבם לעמוד בתוך, להיות מתונים… מדה זו מחריבה את העולם ומוליך כל הדור החדש לדראון עולם…ותתרכזו כולכם לעדה שלמה דורשי ה' ומקימי מוסדי דור החדש על טהרת הקדש…".
האדמו"ר רבי יצחק זליג מקוצק – סוקולוב [תרכ"ו-ת"ש] ממנהיגי יהדות פולין לפני השואה. נינו של רבי מנחם מנדל מקוצק, ובנו של רבי דוד מורגנשטרן האדמו"ר השני מקוצק. בשנת תר"ס החל כהונתו כרב בעיירה סוקולוב, תפקיד אותו מילא במשך 40 שנה. לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ה החל לשמש כאדמו"ר. לחצרו בסוקולוב הגיעו חסידים מכל רחבי העולם להתברך ולהוושע מפיו. מראשית הנהגתו היה מעורב בכל ענייני הצבור היהודי בפולין, והתפרסם כנואם כאיש ארגון וכסופר מוצלח. עמד בקשר עם כל מנהיגי יהדות פולין בזמנו, ביניהם- רבי אלחנן וסרמן הרב מנחם זמבא ועוד. היה ממייסדי 'אגודת הרבנים' בפולין, ובשנת תר"ע נבחר להשתתף במשלחת הרבנים מפולין לוועדת הרבנים בפטרבורג שכונסה בהוראת הצאר ניקולאי בהשתתפות גדולי הרבנים. בהמשך נתמנה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה שותף בכל כינוסיה. עמד בראש מאבקים חסרי פשרה בתנועה הציונית. בשנת תרפ"ד [1924] ביקר בארץ ישראל יחד עם משלחת מטעם מועצת גדולי התורה שכללה את האדמו"ר מגור, במסגרת ביקורו זה ניסה להשכין שלום בין הראי"ה קוק לרבי יוסף חיים זוננפלד. בעקבות הביקור הוא קרא לחסידיו לעלות ארצה, וניסה להקים מושבה של חסידי סוקולוב בארץ ישראל, אך דבר זה לא יצא לפועל. הסופר אהרון סורסקי מביא עדות מעניינת מפי תלמידו שמעון ווסרצוג על פיה אמר בשנת תרצ"ה כי נראה שמן השמים הטעו את גדולי ישראל בעניינה של ארץ ישראל ורצון ה' היה שהארץ תיבנה ע"י יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות [שארית יצחק עמ' קכט].
גודל: 42×25 ס"מ. כתמים וקרעים קלים. מצב טוב.