מכתב מוסרי מרתק בכתב יד קדשו וחתימתו של מרן המשגיח הגאון רבי יחזקאל ("ר' חצק'ל") לוינשטיין, ממוען אל הבחור הצעיר שלמה ברבדה [-הוא הגאון רבי שלמה ברעוודה, לימים איש תנועת המוסר ומגיד מישרים]. תשי"ב [1952].
במכתב כותב לו ר' חצק'ל, כי קיבל את דברי התורה ששלח לו רבי שלמה, (שהיה אז כבן 21 שנים בלבד!), ובתשובה לשאלתו, הוא ממליץ לו לעלות לארץ ישראל, ולדעתו בארץ ישראל ישנם תנאים טובים יותר להצלחה ולעליה בתורה ויראת שמים. כידוע באותם הימים שררה בארץ ישראל מצוקה כלכלית קשה, שכונתה לימים בשם "תקופת הצנע", לעומת אמריקה, שם המצב היה יותר טוב, (באופן יחסי כמובן). ועם כל זאת, כותב מרן המשגיח וחוזר ומדגיש, כי בארץ ישראל יוכל להתעלות עוד יותר מאשר בחו"ל.
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין – 'ר' חצקל' [תרמ"ה-תשל"ד], מגדולי בעלי המוסר. שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות: מיר, לומז'ה ופוניבז' ועוד. היה תלמידם של: בעל ה"חפץ חיים", הרב ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) ושל הרב צבי הירש ברוידא. הוא נהנה מעט מאד מן העולם הזה. צם יותר ממה שאכל, וגופו הצנום החזיק מעמד רק הודות לנשמה העדינה שבתוכו. הרב שך אמר עליו לתלמידי הישיבה: "אל תחשבו שלפני מלחמת העולם היו הרבה אנשים כמותו, כבר אז באותו דור דעה, היה המשגיח מן היחידים!". בהספדו עליו בשעת ההלויה, אמר הרב שך כי "המשגיח הוא עובד ה' הכי גדול שראיתי מימי". מאמריו פורסמו בספרי אור יחזקאל.
הגאון רבי שלמה לייב ברוודה [תרצ"א-תשע"ג] , מגדולי בעלי המוסר בדורנו. למד בישיבות לייקווד ומיר. כשעלה ארצה החל לעסוק בתורת הגר"א ולמסור שיעורים בנושא זה. חיבר מספר ספרים, ביניהם 'עמלה של תורה', ומשנת תשמ"ח חילק את זמנו בין ארה"ב לבני ברק.
[1] דף נייר. 26×20.5 ס"מ בקירוב.
מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמי זמן ופטריה קלים. חסרונות קלים בשוליים. הדף עבר שיקום מקצועי, חיזוק והשלמת שוליים.