שאלה בענייני שמות גיטין מאת הגאון הקדוש רבי מרדכי מקוריץ, שהיה חותנו של הרה"ק רבי יוסף מטארטשין בן ה'חוזה מלובלין' הקדוש. נשלח אל בן דודו הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל ה'בית אפרים'.
התשובה לשאלה זו מופיעה בשו"ת בית אפרים הל' גיטין סימן ק"ט, ושם בפתח מצוין שהיא מיועדת לק"ק קוריץ. הוכחה נוספת לזהות השואל היא מהמוזכר בשאלה שלפנינו "בבואי לפה מצאתי המנהג אצל המסדרי גיטין שהיו גם בימי הרב הגאון המו' מ' אייזיק הכהן זצוק"ל…" והוא הגאון הקדוש בעל ברית כהונת עולם, שהיה אב"ד בקוריץ.
רבי מרדכי מקוריץ, היה בנו של רבי פנחס האב"ד בקאלק חתן הגאון רבי מרדכי מרגליות מבראד שהיה סבו של ה'בית אפרים', כך שהמכותבים היו בני דודים. נתמנה לרב בקוריץ בשנת תקנ"ח (1798). היה חתום על הסכמות רבות, שבהם הוא מוכתר בתארים מפליגים, כגון "הגאון הגדול המפורסם", "הגאון האמיתי", "איש אלקי", "בוצינא קדישא", "חסידא ופרישא", "אספקלריא המאירה מופת הדור", "המפורסם בכל קצוי תבל" ועוד ועוד. נתן הסכמות בצוותא עם גדולי תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש לספרים חשובים כגון 'אור תורה' להמגיד ממעזריטש, 'אור המאיר' לרבי זאב מזיטומיר, 'קדושת לוי' לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ועוד.
ביתו היחידה נישאה לרה"ק רבי יוסף מטורטשין בן החוזה הקדוש מלובלין. (בהסכמה לספר 'אור פני משה' מזכיר רבי מרדכי את ביקורו אצל ה'חוזה מלובלין': "בבואי הנה ללובלין אל בית המדרש הרב האלקי קדוש ישראל מורינו הרב יעקב יצחק הלוי, ויחי עוד לנצח"). חסידי ה'חוזה מלובלין' ראו את רבי יוסף כיורש של אביו והלכו אחריו, אלא שהוא נפטר זמן קצר אחר כך, בשנת תקע"ח (1818). נפטר בי"ג תמוז אחרי תקפ"ב (1822). על קברו הקדוש בבית החיים בקוריץ הוקם ה"אוהל" מחדש בשנים האחרונות.
[1] דף, דיו על נייר, 18X22 ס"מ, 25 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב-טוב מאוד. מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד.