מכתב ארוך (למעלה ממאה מילים) על גבי נייר מכתבים רשמי, כולו בכתב יד קדשו ובחתימת יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ, אל שאר בשרו האדמו"ר רבי יעקב פרידמאן מהוסיאטין. המכתב כולו מלא בברכות לשנה טובה.
במכתב אין מופיעים שנת או חודש הכתיבה, אך הוא נכתב בערב ראש השנה, כמופיע בראש המכתב: "יום ד' לסדר ובחרת בחיים" (מפרשת ניצבים, החלה תמיד סמוך לראש השנה). וכפי שניתן להיווכח גם מאופי הברכות שעיקרן איחולים לקראת השנה החדשה.
במכתב שלפנינו ניתן לנשום אוויר פסגות, מסוד שיח שרפי קודש של שני בני הדודים האדמו"רים בממלכת רוז'ין – החצר החסידית המלכותית, וצאצאי הרה"ק מרוז'ין שגדולי דורו היו כפופים למרותו, והיה נקרא 'מלך ישראל'.
וכה כותב הרבי בין היתר: "באור פני מלך חיים ושפע שפע קודש". הרבי מקופיטשניץ פונה אל בן דודו הרבי מהוסיאטין בכינוי "פני מלך", הנקשר עם גינוני המלכות בחצר רוז'ין (למרות שרבי יעקב עצמו, בניגוד לאדמו"רי רוז'ין, נהג בפשטות יתירה). נציין כי הרבי כותב באורח נדיר, את המילה "שפע" פעמיים! (דבר בעל משמעות מיוחדת בקרב החסידים). הרבי מוסיף ומברך במכתבו באופן יוצא מן הכלל: "…מעמקי לבבי ונפשי את ברכתי לכ"ק שליט"א ולכל בית קדשו… לשנה טובה ומתוקה, יכתב ויחתם לחיים בספרם של צדיקים גמורים, לחיים טובים של שלום".
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל [תרמ"ח-תשכ"ז], היה האדמו"ר השני של חסידות קופיטשניץ. נולד בהוסיאטין לרבי יצחק מאיר העשיל אבי חסידות קופיטשניץ, ולגיטל בתו של רבי מרדכי שרגא פרידמן, אבי חסידות הוסיאטין. באלול תרס"ט נישא לשרה ברכה בת דודו רבי משה מרדכי השיל, האדמו"ר ממז'יבוז'-וורשה, בנו של רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז'. לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בוורשה, שם התוודע לאדמו"רי פולין. לאחר מכן חזר לקופיטשניץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח עם אביו ומשפחתו לווינה, שם סייע במלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו מונה לממלא מקומו באדמו"רות. לאחר האנשלוס עזב את וינה ונסע לארצות הברית בה הקים בשנת תרצ"ט את חצרו. והיה מהדמויות החשובות ביותר בארה"ב. סיפורים רבים מסופרים אדות אישיותו המיוחדת ורחמיו על כל יהודי. מקום ציונו בבית העלמין העתיק בטבריה סמוך לדודו הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זיע"א. נכדו ממלא מקומו נחשב כיום לזקן אדמו"רי רוז'ין.
האדמו"ר רבי יעקב פרידמן [תרל"ט-תשי"ז], היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז. הוא נולד בבוהוש שברומניה לרבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, בנו של הרב שלום יוסף פרידמן, ונכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד שושלת בית רוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממזריטש. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב, הרב אברהם יהושע השיל מאפטא ועוד. מצד אמו היה צאצא של הרב מנחם מנדל הגר מקוסוב, הרב משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. נקרא בשם "יעקב" מאחר שנולד במוצאי שבת פרשת תולדות, בה מסופר על הולדת יעקב. עוד בהיותו פעוט שודך עם קרובת משפחתו (בת דודה שנייה), חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. החל מנישואיו ועד לפטירת חותנו (במשך כ-54 שנים), חי ופעל בסמיכות אליו. עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט (1949) מילא את מקומו על פי צוואתו.
[1] דף נייר, 21 ס"מ. נייר מכתבים רשמי כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר מקופיטשניץ.
מצב טוב מאוד. נקבי תיוק סימני קיפול.